מורה חכם - כיתה חכמה !

בעיתון "שיעור חופשי" האחרון ישנה סקירה על בי"ס חורפיש שבו מחכים בקוצר רוח לשנה הבאה מכיון שהכיתות יצוידו בלוח חכם. ואני תמהה על עצם המושג: "לוח חכם " האם לוח יכול להיות חכם? או שהאדם המשתמש והמפעילו הוא החכם.
בבתי הספר בארץ הוקמו בשנים האחרונות כ500 "כיתות חכמות". בשנים הקרובות עתידות לקום מאות כיתות חכמות נוספות, בצפון הארץ , מתוכננת בשנתיים הקרובות הקמה של כ415 כיתות ב88 בתי ספר.
משרד החינוך יממן את עיקר הכשרת המורים וההטמעה בבתי הספר ורשויות המקומיות יסייעו בהכנת התשתיות הנדרשות להתאמת הטכנולוגיה.
בכתבה מצוטט מר רוני רלינסקי, מנכ"ל קדימה מדע, הטוען שמעבר לאמצעים הפיסיים האמורים להימצא בכיתה חכמה יש צורך בכמות של 30% כיתות חכמות בבתית הספר על מנת להביא לשינוי פדגוגי.
אני אכן מסכימה עם הנאמר וחושבת שפטריות בודדות של כיתה אחת או שניים לא יביאו את השינוי המיוחל , שינוי יסודי וניכר יתן את אותותיו כאשר הכתות החכמות תהוונה לפחות כ 30% מכלל ביה"ס.  ובל נשכח את המורה שעליו להפעיל שיטות למידה מתאימות ולהסתייע באמצעים טכנולוגיים המאפשרים לתלמידים להיות מעורבים בתהליך, כמו: ערכות הצבעה שבאמצעותן התלמיד בוחר תשובה אחת מתוך כמה.
לדברי קלינסקי בכיתות החכמות יש לשים דגש על העיצוב משום שהכיתה הנאה והמושקעת משפיעה על יחסם של התלמידים והבנתם על חשיבות שמירת הציוד.
מחקרים בעולם אכן מוכיחים שלוח אינטראקטיבי מהווה פוטנציאל להגברת מעורבות התלמידים בלמידה ולשיפור האוירה הלימודית, מעלה את רמת הריכוז ואת המוטיבציה ללמידה.
ממחקרים שנערכו בבריטניה בשנים הראשונות לשימוש בלוח החכם הוכיחו שהתלמידים אהבו את חומרי הלמידה שהועברו באמצעות הלוח החכם ואת אפשרויות המולטימדיה הגלומות בו.
לעומת זאת מחקר אחר שנערך בדרום אפריקה משנת 2008 תוהה האם הלוח החכם הינו "איפור" בלבד ואינו "יופי אמיתי" ואולי את האפשרויות הגלומות בו ניתן לנצל בעזרת מחשב נייד ומקרן?!
השפעתם של הלוחות החכמים על הישגי התלמידים טעונים מחקר מקיף אשר יוכיח חד משמעית שהלוחות אכן מעלים משמעותית את ההישגים.
כתשובה למשפטים אלו, דר' אינה בלאו מהמגמה הטכנולוגית בחינוך של אוניברסיטת חיפה טוענת, שמחקרים הראו שלהכשרת מורים יש השפעה מכרעת על הצלחת התהליך." הטמעה מוצלחת יכולה להוסיף למערכת החינוך יופי אמיתי, ולא רק לטשטש בעיות באמצעות שכבת איפור" ומוסיפה: " כאשר בהכשרת מורים מושם דגש על רעיונות פדגוגיים ושימוש בגישות הוראה חדשניות וכן ניתנים להם כלים להפוך למורים חכמים בכיתה חכמה"

הערך המוסף של שיעור מתוקשב לשיעור הרגיל?

מה מוסיף לנו שיעור מתוקשב? במה הינו טוב יותר משיעור רגיל? 
בנושא זה דנו בשיעורו האחרון של דר' אלון הסגל. שיעור מתוקשב שיכול להיות נלמד כשיעור רגיל  ככתבו וכלשונו , אינו טוב יותר! אלא אם כן אנו מתייחסים בבנייתו למטרות הבאות:
1. שימוש בצ'אט סינכרוני קבוצתי- הסביבה המתוקשבת מאפשרת צ'אט קבוצתי סינכרוני. צ'אט מסוג זה לא יתכן בעולם הפיזי מאחר ואנשים אינם יכולים לעקוב בו זמנית לשיחתם של מספר אנשים ולהגיב בו זמנית לכל אחד מהם.
2.חשיבה מסתעפת שאינה לניארית- סוג חשיבה זו אפשרי במחשבתו של אדם מול עצמו אך אינו מתאפשר בין אדם לחבריו. ולכן בסביבה מתוקשב נשים את הדגש על חשיבה מסתעפת שאם לא כן איבדנו את חשיבותה של הסביבה המתוקשבת בנושא זה.
3. תיעוד ושקיפות לאורך זמן- רק בסביבה המתוקשבת ניתן לתעד דברים במלואם אשר יגיעו למספר רב של קוראים ואנשי מקצוע ואשר יהיו שקופים ואמיתיים כראוי!
4. זמן ומקום- הסביבה המתוקשבת מאפשרת אפשרויות תגובה ועבודה ללא מגבלות זמן ומקום , אפשרות הרחבה של אחורה וקדימה בסרגל הזמןן, השוואה ויזואלית במרחב הזמן, ישנה אפשרות להשוות ולהציג אלמנטים רחוקים במרחבים  ובזמנים שונים בניגוד לסביבה הפיזית.
5. יצוגיות = ויזואליאציה- הסביבה המתוקשבת מאופיינת בעושר של גרויים קוליים וויזואליים להמחשה בעזרת: אנימאציות, סימולאציות, סרטונים ועוד.
6.יכולת ניתוח והערכה- הסיבה המתוקשבת מאפשרת לנו להגיע להיקף ענק  של אנשים ומספרים ובאפשרותנו לערוך השוואות , הערכות וניתוחים מדוייקים יותר בעזרתה.ניתן לסקור מליוני אנשים ולהסיק מסקנות מהימנות ותקפות.
7. אפקט הרשת- אפקט יחודי לסביבת הרשת: הפצת מידע מסתעף למקומות ואנשים רבים.מידע זה אפקטיבי, במידה וברצוני להשתמש בו לתועלת הסביבה המתוקשבת לדוגמא, לצורך השוואת אינטלקט בין תרבותי או רמת ידע.
8. דמות נוספת -  second life דמות וירטואלית המאפשרת תקשורת חברתית ועבודה בעולם וירטואלי הדומה לעולם המציאותי.בסביבה זו כל תלמיד בוחר לו דמות עפ"י רצונו והעדפותיו האישיות, במיוחד נשכרים מסביבה זו התלמידים המוגבלים, המיוחדים וחסרי הבטחון העצמי. בעזרתה הם מפתחים" אני נוסף" המאפשר להם להתעלות על מגבלותיהם הפסיים ואו הנפשיים וליצור אינטראקציות עם דמויות נוספות,ושייכות לחברה וקהילה ובנוסף פיתוח הדמיון ותפיסת מרחב.
9.עדכניות-  הסביבה הוירטואלית מאפשרת לנו עידכונים וחדושים עכשויים ועדכניים בזמן אמת הדרושים לנו לצורך הלמידה. כגון: חידושים במדע, תופעות טבע חדשות ועוד .

10.מענה לשונות בין תלמידים-  התלמיד יכול לקבל משימות הערכה אישיות המותאמות לקצב הלמידה שלו ולצרכיו. התלמיד יכול לקבל תמיכה או רמזים (למשל באמצעות מילון, מפות מקוונות, הסבר נוסף), הנגשות לצרכים מיוחדים, כמו: הגדלת פונטים, הקראת טקסטים, או משוב (מיידי או מושהה) על ביצועיו. כמו כן בסביבה מתוקשבת התלמיד יכול להיות מעורב יותר בתהליכי הלמידה וההערכה. ניתן לאפשר לתלמיד להיות "מוביל" הבחינה ולהתאימה לצרכיו מבחינת רמת קושי, קצב קבלת השאלות, השפה הרצויה  והייצוג הרצוי
(Alderson, 2006).
אני בטוחה שקימות מטרות נוספות המבטיחות את ערכה המוסף של הסביבה המתוקשבת על פני הסביבה הלימודית המסורתית ולנו ציבור המורים לא נותר אלא להשתמש בה באופן שישרתו ויקדמו את הלמידה!


 

אנדרוגוגיה

מה משמעות המושג "אנדרוגוגיה" ? נחשפתי למושג זה בעבר, אך מה פרושו המדוייק ומה מגלם בתוכו, בררתי לעצמי היטב בשיעורה האחרון של דר' נטע נוצר בקורס: "אסטרטגיות מתקדמות בלמידה והוראה"

אלכסנדר קאפ (Alexander Kapp) הוא שטבע לראשונה את שם התיאוריה, בשנת 1833; מלקולם נואלס פרסמהּ ברבים. למען האמת שמו של נואלס מתקשר כל כך לאנדרגוגיה, עד שרבים מאמינים כי הוא האדם שהמציא את המושג.אנדרוגוגיה פרושה ביוונית עתיקה: אנדרו= גבר, גוגיה= תורה. כלומר: תורת המבוגר.למעשה הגדרותיו של מושג זה הינן תרבותיות.
אנדרגוגיה היא "האמנות והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד". בהשוואה לפדגוגיה שהיא "האמנות והמדע של ההוראה לילדים".
לדוגמא בארה"ב גיל המבוגר שבו הוא לוקח אחריות ע מעשיו הינו גיל 21 ואילו בישראל 18- בגיל זה האדם יכול לקחת על עצמו אחריות משפטית, מתייצב לצבא, הזכות לבחור ועוד.בדורות האחרונים החלו יותר להתעסק בשאלה : כיצד לומד המבוגר? יתכן שהשאלה נובעת מכך שיותר ויותר אנשים מבוגרים נוטלים חלק בלמידה.

מאפייני האדם המבוגר בלימוד:
הכוונה עצמית של הלומד.
מצפה לכיבוד עצמאותו ודעותיו.
סיפוק גבוה בהשוואה לאדם הצעיר.
מאמץ לחזור ללמידה בגיל המבוגר.
אקלים מתאים ללמידה (פיסי, חברתי, פסיכולוגי) חופש ביטוי ללא חשש מעונש.
האם אתם מזהים מאפיינים אלו אצלכם?
הגדרת הצרכים ע"י הלומד מעלה מוטיבציה.
מתכנן ומקבל החלטה משותפת עם המורה – תורם ליישום.
כיום, יש מאפיינים מאד דומים בין למידת מבוגרים ללמידת ילדים מאחר שהתבגרות הילדים נעשתה מוקדמת יותר . כמורים אנחנו מתכננים ומקבלים החלטות עם תלמידנו הקטנים. דוגמא תכנון מסיבות, קבלת דעתם בדרך הנוחה והמועדפת עליהם ללמידה, התייחסות לדעת הרב ועוד.ואם נתחשב במסקנות החוקרים ונתחשב באנדרוגוגיה כתחום שיש לתת עליו את הדעת בדרכים מתאימותובשונה מלימוד הילדים = פדגוגיה, יתכן שננמצא דרך חדשה לקידום ההוראה והמורים ושיפור הישגיהם הלימודיים והערכיים של התלמידים

העברה בחינוך

בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" שמעבירה דר' נטע נוצר נתבקשנו לסכם ולהגדיר את משמעות המושג "העברה בחינוך"
ההעברה כפי שסובר קניאל מכילה למעשה שלושה שלבים:


שלב ראשון: רכישה בה הלומד מבצע משימה על פי האימון והתרגול.
שלב שני: ביצוע ההתנהגות שנרכשה ללא אימון ותרגול וללא עזרה!
שלב שלישי: שמירת הרכישה בזיכרון זמן רב לאחר האימון.(קניאל 2001)

ישנה העברה חיובית – כאשר הלמידה בהקשר אחד משפרת את הלמידה בהקשר הקודם .

והעברה שלילית- כאשר למידה בהקשר מערערת את הנלמד קודם לכן.למעשה העברה של למידה בהקשר אחד מסייעת ללמידה בהקשר נוסף. לדוגמא: למידה לנהיגה במכונית תסייע ללמידה מהירה יותר בנהיגה על משאית. (Perkins, D.1992)

גבי סלומון בספרו, הגיע למסקנה כי השפעת הלמידה על התלמידים אינה מגיעה מן המחשב עצמו אלא הסביבה הלימודית הכוללת: מורים, פעילויות, יחסים בין תלמידים בינם לבין עצמם ובין המורה, התכנים.

בהתאם לתיאוריה זו מתאר גבי סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המדע" כיצד יש לעצב סביבות למידה קונסטרוקטיביות המבוססות על בעיות מהחיים!

בשנות התשעים פיתחו גבי סלומון ותמי אלמוג את פרויקט סל"ע בכמה בתי ספר.

לדעתו של סלומון כדי ליישם סוג הוראה זו יש לשנות את פעולת ביה"ס ואת תפיסתם של המורים . המחשוב אם כן, כפי שסבר כבר אז פרופ' גבי סלומון חייב לבוא יחד עם מהפך פדגוגי רציני.

את ההעברה קיים פרופ' גבי סלומון בהעבירו תכנים לימודיים דרך המחשב וקיים אותם הלכה למעשה בסוגיות מן החיים.(סלומון 2000)

       דוגמא מתחום הוראתי כמורת תקשוב: כאשר אני מלמדת כלי טכנולוגי מסוים, לצורך הדוגמא נבחר בתוכנת

ה -PowerPoint  , התלמידים לומדים את הכלי על בוריו כולל הנפשה ומעבר בין שקפים ועוד ולאחר מכן מיישמים את הכלי במקצועות שונים: מדעים-סקירת מערכת מסויימת בגוף האדם לדוגמא "מערכת הדם" כאשר בכל שקף הם מציגים תת נושא אחר מתוך הנושא הכללי: תפקידים, מבנה, איור אופן הפעולה ועוד. גיאוגרפיה: תסקיר על מדינות שונות : מפה ופני הארץ, תושבים, כלכלה, מקורות כלכלה ופרנסה, תרבות ומשאבי טבע.תנ"ך: סקירת דמות או סיפור תנכ"י בשקפים ועוד. הם ממשיכים ליישם את הכלי גם במחצית הבאה בתחומים שונים ואף בשנים הבאות.

הקשר הרב דורי

תכנית "הקשר הרב דורי" הינה תכנית ערכית חינוכית הבונה קשר וגשר בין הדור הצעיר לדור השלישי ומחזקת את מערכת הקשרים ביניהם,באמצעות הסביבה הטכנולוגית.
השתתפתי בהרצאתה של גב' תמי גרין, רכזת התוכנית הארצית, המעבירה את הדברים בחן ובלהט המתובלים בהומור ונדלקתי על הרעיון.
"הנה הזדמנות טובה" הרהרתי לעצמי..."לשלב בין טכנולוגיה לערכים"
כיצד מתקיים הדבר? בני נוער נפגשים עם מבוגרים בני גיל הזהב, ומלמדים אותם, בשלב הראשון מיומנויות תקשוב בסיסיות, שימוש בדאר אלקטרוני וגלישה באינטרנט. בשלב השני נבנית תכנית לתיעוד זכרונותיהם של המבוגרים,ובהמשך הם לומדים יחדיו לתעד את זכרונותיהם של המבוגרים ולשמר את מורשתם של הקשישים בני העדות השונות.
באופן זה אנו תופסים מספר ציפורים במכה אחת:
בית הספר והתלמידים:
מסייעים בצמצום הפערים החברתיים והלימודיים, מעצימים את יכולת התלמידים כלומדים ומלמדים,מפתחים כישורי הדרכה והנחיה ומסייעם לעצמם למצוא את תפקידם במערך ההתנדבותי ותרומה לחברה ולקהילה  במפגשים ההדדיים תורם כל צד מיתרונותיו לחיזוק הקשר הבין –דורי. למידה הדדית וחוויות משותפות תורמים להבנה טובה יותר של בן הדור האחר ובכך יוצרים מערכת שורשית וערכית בחברה.
המבוגרים:
מגלים הזדמנות לגלות את רזי הטכנולוגיה שיאפשרו להם להתערות בחברה המודרנית ומאפשרת להם להעביר מנסיון חייהם לבני הדור הצעיר.
לפניכם רשמים של סבתא ונכדתה מבית ספר ה"בונים" בחיפה. המעידים בעד עצמם:
"רונית שלום,

ברצוני לומר לך שאני מאד נהנית מהפרויקט של הקשר הרב דורי. אני משתדלת להיות שותפה בגידולם
של נכדיי במידת האפשר, והקשר שנוצר עתה עם גלי נכדתי הוא מסוג אחר. יש לו איכויות שונות ותלות
הדדית. סיפרתי לה דברים שמעולם אולי לא הייתי מעלה על דעתי לשתף אותה בהם, ונהניתי לראות את
השליטה שלה במחשב והעובדה שהיא יכולה ללמד אותי. דבר אחד לצערי פגם בפרויקט וזו העובדה
שבאחד הימים כל החומר שעבדנו עליו בשבועות הקודמים נמחק ונעלם מהמחשב של בית הספר. חבל
שלא היינו מודעים לאפשרות כזאת. כל הכבוד לבית הספר ולרעיון של הקשר הרב-דורי. זה תורם הרבה,
לדעתי, גם לדור המבוגר וגם לדור הצעיר!"
ת ו ד ה !

מאיה כותבת לסבתא שלה:
"לסבתא הכי טובה בעולם!!!
אני מאוד שמחה שבאת ושיתפת איתי פעולה בקשר הרב דורי.
למדתי על ילדותך , ונהניתי לשמוע סיפורים.
לא ידעתי שירד שלג בחיפה ולא ידעתי שעברה עלייך ילדות קצת קשה... אף פעם לא ראיתי את הדורות
במשפחה ולא ידעתי גם את שמם... ועכשיו סיפרת לי על העבר הרחוק והטוב , אמנם לא היה מחשב
טלוויזיה וגם לא מקום רחב להתגורר ואני חשבתי : " איך אפשר להסתדר ??" שמחתי מאוד לדעת שעם
כל הבלגאן יש גם קצת זמן לחפש תמונות מהעבר הרחוק , להיזכר בזמנים הטובים והכי חשוב להעביר
את הסיפורים לדורות הבאים...אני מודה לך מאוד שנתת לי את כל תשומת הלב ואני מודה למורה רונית
שנתנה לנו אפשרות לעשות "קשר רב דורי". נהניתי מאוד לעבוד איתך.
☺!☺!☺! ממני מאיה"

אני משתפת אתכם בטעימות מן התוכנית באמצעות סרט וידאו ואני קוראת בזאת מעל דף פוסט זה :למורים, למחנכים ולרכזי התקשוב לקחת חלק בתוכנית ערכית זאת ולתרום לחברה ולקהילה בישראל!

תאוריות למידה

אחד הקורסים בסימסטר זה הינו: איסטרטגיות מתקדמות ללמידה המעבר ע"י דר' נטע נוצר.
בהרצאה האחרונה עסקנו בתאוריות שונות כדי להקיש מהן את השפעתן על הלמידה:
א. תאורית הגשטלט
תאוריה שצמחה בגרמניה והסוברת שאדם מתקדם ע"י מבנים חשיבתיים שלמים - המכלול ולתוכו הוא מכניס את הפרטים. כלומר הבנת השלם תורמת לפתרון בעיות. 

ב. הגישה הפסיכואנליטית
יוצרה של גישה זו הוא זיגמוינד פרויד . גישה זו דוגלת בניתוח האישיות כשיטת טיפול.
פרויד מדבר על התת מודע כגורם למידה והדבר מתבטא בחלומות ,אסוציאציות, פליטות פה ועוד.
מזמנו של פרויד תיאוריות הלמידה השתנו והחלו להתייחס גם לתהליכים הנפשיים של האדם ולא רק לצד הביאולוגי שלו.

ג. ביהביוריזם- הגישה ההתנהגותית.
מתמקדת בחקר התנהגותו של האדם ומבוססת על הגישה שההתנהגות היא תוצאת התניה וחיזוק מצד הסביבה. חלוצי שיטה זו הם: פבלוב-רוסיה ווטסון- ארה"ב.
גישה זו מתייחסת להתניות: אופראנטית וקלאסית.
ההתניה הקלאסית:
כל גירוי גורר תגובה. (עפ"י הניסויים שערך פבלוב בכלבים) ההתניה הקלאסית מלמדת את בעל החיים לקשר בין האוכל לפעמון ובעקבות זאת תגיע תגובה רפלקסיבית: ריור מן הכלב.
התניה אופראנטית:
מבוססת על כך שהאדם נוקט פעולה במטרה להשיג רווח או הפסד (עפ"י הניסויים של טורנדייך בחולדות) ישנם מספר חיזוקים כאשר כל אחד מהם מקדם ללמידה:חיזוק חיובי , חיזוק חיובי, ענישה וענישה שלילית- הרחקת הפרס. 
החיזוקים תפקידם לעודד התנהגות חיובית ולעודד את חזרתם ואילו ענישה מיועדת להמעטת ההתנהגות השלילית.
להמשך קריאה אפשר לקרוא קישור זה של אברום רותם העוסק גם בתאוריות מודרניות מתקדמות של: בנדורה, ויגוצקי וסקינר.
http://avrumrotem.com/avrum-S/AR_lemida_shitufit/2%20theory/theory.htm
האם ניתן לבחון את הלמידה ואת הנפש האנושית עפ"י שיטה וגישה אחת?
לפי דעתי, הנפש הינה מורכבת וסבוכה ולא יהיה ניתן לחקור את צפונותיה ולהתחקות אחר אופן הלמידה ע"י שיטה אחת באופן גורף.כי אם להתאים לכל אדם ביחס למצבו ולתקופה שבה הוא נמצא את השיטה המתאימה לו !!!



הערכת טכנולוגיות ידע

בקורס שנלמד הסימסטר: הערכת טכנולוגיות ידע. נתבקשנו לנתח את מאמרו של נבו:
נבו. ד' (1986). הערכה בחינוך: מהות, תפקידים ושיטות. מגמות, כ"ט (1), עמ' 428-440 
ולסכם מה בעצם חשוב בהערכה של טכנולוגית ידע. אני לכשעצמי, התקשיתי להצביע על נקודה או שתיים החשובות יותר להערכה ולכן, העליתי את כל הנקודות כחשובות ביותר :

א. סוגי ההערכה:

 הערכה פרו אקטיבית: מיועדת לשרת קבלת החלטות.

2. הערכה רטרואקטיבית: לצורך מתן דין וחשבון לנושאים באחריות .

ב. תפקידי ההערכה:

1. תפקיד מעצב שיפור ופיתוח פעילות.

2. תפקיד מסכם- משמש לסלקציה, הסמכה או מתן דו"ח .

3. תפקיד פסיכולוגי: לעורר מודעות לפעילויות מיוחדות,העלאת מוטיבציה להתנהגות רצויה של מערכים.קידום יחסי ציבור.

4. תפקיד אדמיניסטרטיבי: הצגת סמכות, של הממונה בהירארכיה ע"י הערכת הכפופים לו.

הערכה יכולה למעשה להשתמש בתפקיד אחד או יותר.

ג. מושאי ההערכה:

חשוב לזהות באופן מדויק את מי מעריכים.

לפי מודל "ההערכה המגניבה" של סטייק 75 : כדאי לבצע דו שיח מתמשך בין הצדדים הקשורים במושא ההערכה, הוא מפרט את הצעדים של אינטראקציה דינמית בין מעריך וקהליו בתהליך ביצוע ההחלטה.

לדעתי, דיון זה חשוב ביותר מאחר וניתן במהלכו לשנות, לשפר ולהציע דרכים חלופיות במושא המערך.

ד. כלי המחקר:
חשוב שהערכה לא תסטה מיעדה המקורי. יש להשתמש בשיטות מחקר רבות ומגוונות ולא להשתמש בשיטה אחת וספציפית.

ה. משתני ההערכה:
הערכה של פרויקט חינוכי תכלול:

1. איכות המטרות

2. איכות התוכנית ואסטרטגיות פעולה.

3. תהליך הביצוע.

4. תפוקות והישגים של התהליך.

ו. תכונות המעריכים:
ידע טכני, ידע בתחום ההערכה, ידע בשיטות מחקר, הבנת ההקשר החברתי, מהות התוכנית יחסי אנוש תקינים, יושר ואובייקטיביות, מקצועיות.

ז. אמות מידה של ההערכה:

1. אספקת מידע שימושי

2. אפשרות ביצוע במשאבים קיימים

3. הוגנות

4. דיוק.
אני משתפת אתכם בסרטון שיצרה דר' גילה קורץ הממחיש את חשיבות ההערכה ומה הם התחומים שעליהם יש לתת את הדעת בבואנו להעריך!

רשתות חברתיות וחינוך- הרצאתו של דר' אלון הסגל

דר' אלון הסגל ביום 6/10/10 הרצה בנושא הרשתות החברתיות ואפשרויות שילובן בתחום החינוך.
מהי רשת חברתית?
לפי הגדרתו של דר' אברום רותם:
http://avrumrotem.com/avrum-S/reshet_hevratit/
"רשת חברתית היא ביטוי של מהות החברה האנושית המושתתת על קשרים בין אנשים, בה כל פרט הוא קודם כל יצור חברתי וחלק ממרקם חברתי דינמי ומשתנה ללא הרף. בסיס הרשת החברתית הוא קשרים בין האנשים, הנמדדים באופיים, עוצמתם ואופי המידע הזורם ביניהם. הרשת החברתית מתעצבת בתהליך דינמי, גמיש ומשתנה, בדפוסים שונים המשקפים את הצרכים ואופני ההתנהגות של חבריה. תהליך זה עשוי להיות בסיס קבוע של קהילה או להיות ארעי, חולף או משתנה."
קיימות מספר רשתות:
פייסבוק, Twitter ,מייספייס, פליקסטר, דה מרקר , מקושרים ועוד.

בין השאר עסקנו ביתרונות ובחסרונות שבשילוב, המורים העלו טיעונים שונים לכאן ולכאן.
טיעונים לשילוב :
א.אינטראקציה חברתית: גיבוש רעיונות משותפים, למידה שיתופית כערך.
ב. שימוש בטכנולוגיה מגביר למידה.
ג. הרחבת מקורות מידע וכלי חקר.
ד. התלמיד במרכז ולא המורה .
ה. המורה כמנחה ותומך ואינו מהווה מרכז הידע והסמכות.
ו. הרחבת ידע והעצמתו בין תלמידים וצוות המורים.
ז. כי התלמידים שם.
אברום רותם הגדיל לעשות וכתב: "אני ברשת, משמע אני קיים"
לעומת זאת הועלו טיעונים השוללים את השילוב:
א. אין צורך במרחב דיגיטאלי לצורך למידה קונסרקטיביסטית.
ב.  קלות איבוד הדעת
ג. למידה שלילית- כניסה לאתרים ומקומות מסוכנים.
ד. ביטול היחודיות/ איבוד הזהות.
אני אף ציינתי שלשם למידה ברשת על המורה ללמוד כיצד לעבור ממקור הידע והסמכות למורה מנחה , מוביל משתף, עובד בין שוים?כיצד לבחון בדרכי הערכה חילופיות המתאימות לרשת ? אך אלון הסגל טען שאנו יוצאים מנקודת הנחה שמורה יודע דברים אלו ואם לאו עליו ללמוד כך שאין זה מהווה נקודה שלילית.
למעשה,  סביבת ה"לייב אדיו"live@edu שנכנסה בשנה האחרונה למערכת החינוך בירושלים מהווה כעין רשת חברתית של שיתוף והרחבת ידע בין צוות המורים והתלמידים. האם תשתרש סביבה זו במערכת החינוך? הדבר תלוי בנו המורים , עד כמה נעשה בה שימוש ונטמיע אותה בקרב תלמידנו!

אלון הסגל סיים את הרצאתו במשפטים אלו:
"הרשתות החברתיות קיימות ולמה עלינו לעצור אותם? השאלה היא : כיצד אנו אנשי החינוך, בעלי הסמכות נדע להתמודד עם רשתות אלו ולהשתמש בהם ביעילות- וזאת עוצמתנו כמורים!"

שנה חדשה!

הנה חלפה עברה לה שנה נוספת ואנו עומדים בפתחה של שנה חדשה .כולנו מלאי סקרנות, תהיות ושאלות: מה תטמון בחובה השנה החדשה?
חלקנו חוזרות משנת שבתון מלאה או חלקית לשנת עבודה רגילה, האם זה יהיה קשה יותר? האם נצליח לעמוד במטלות השונות וברף שהצבנו לעצמנו?
וכיצד נשפיע באמצעות הכלים שרכשנו? האם סגנון ההוראה שלנו ישתפר? יהיה איכותי ומעניין יותר? האם נהווה "סוכני שינוי" במערכת?
ימים יגידו.
היעדים שהצבתי לעצמי השנה:
א. בתחום התשתית הטכנולוגית - לדאוג לציוד ומחשבים נוספים שכן, למרות שיעדיו של משרד החנוך להגיע למחשב אחד לכל עשרה תלמידים - עודנו רחוקים מיעד זה! וכבר יצרתי קשר עם הגורמים המתאימים במנח"י ירושלים- הם הבטיחו לי שאכן יציידו אותנו במחשבים נוספים, אני מקווה שיעמדו בהבטחתם.
ב.בתחום ההוראה- אני מקווה לעודד מורים נוספים לשנות את הגישה המסורתית שלהם, לאמץ גישה חדשנית יותר באמצעות שילוב התקשוב בהוראה בכל המקצועות: אנגלית, מתמטיקה , מדעים ועוד.
שילוב שיובנה על תהליכים של הבניית ידע ותהליכי חשיבה בשיטה הקונסטרוקטיביסטית כמו גם אינטראקציה בין הלומדים ובין המורה.

לא נותר לי, אלא לאחל לכולנו: שנת לימודים טובה ומוצלחת, שנה של למידה והתפתחות , שנת עשייה והתחדשות וכמובן הישגים, יצירתיות וצמיחה כבוד לזולת ושיתוף פעולה.

פסיכולוגיה התפתחותית

שלום לכם קוראים יקרים!
הפעם אייחד את הפוסט שלי לנושא הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד. כן, כן, גם על כך אנו לומדים לקראת  התואר השני שלנו.
בשיעורו האחרון של דר' מסלחה למדנו על שמונה השלבים של אריקסון.
בניגוד לפרויד, שטען כי האישיות מתפתחת ומתעצבת באופן כמעט סופי עד גיל 6, גרס אריקסון שההתפתחות היא תהליך המתרחש לאורך כל מעגל החיים, וכוללת השתתפות פעילה של האדם ושל הסביבה המקיפה אותו. על כן, אריקסון הרחיב את מודל ההתפתחות של פרויד לתיאוריית ההתפתחות בשלבים ופיתח תיאוריה בת שמונה שלבים בחייו של האדם, מתקופת הינקות ועד הזיקנה. אריקסון האמין כי שלבים אלו הנם אוניברסאליים . לדעתו, האדם ממשיך להתפתח לאורך כל שנות חייו.

בשלבים אלו מציג אריקסון את הקונפליקט שמתחבט האדם מול צרכיו האישיים אל מול החברה.
התמודדות מוצלחת זוהי התמודדות אשר תוביל אותו לשביל הזהב בין הדרישות הסותרות!
כאשר האדם לא ייכנע לתכתיבי החברה או לדחפיו עצמו – יצליח לעבור שלב זה כראוי ובהתמודדות חיובית ולהתקדם לשלב הבא.
 שמונת השלבים :

פרויד ואריקסון סוברים ש6 השנים הראשונות בהתפתחות האדם הן קריטיות להמשך חייו ובעלות השפעה מכרעת על התפתחותו בעתיד.

אני מסכימה לכך, אך לי נראית יותר סברתו של אריקסון שלמעשה, האדם מתפתח ולומד מראשית חייו ועד סופם.ובמשך חייו ניצבים לפניו קונפליקטים שאותם הוא נדרש לפתור. פיתרון טוב של הקונפליקטים תהווה עבורו התמודדות מוצלחת ותצייד אותו לקראת התקדמותו הלאה להתמודדות עם השלב הבא, על הקונפליקט הכרוך בו.

שפת ה-HTML

המילה HTML מבטאת את ראשי תיבות של Hyper Text Markup Language. שפה זו הינה שפת תגיות שנועדה לשם יצירה ועיצוב של עמודי אינטרנט . היא מאפשרת הצגת מידע (למשל, מחקרים מדעיים) ברשת האינטנרט.
בשיעוריו של מר יאיר צדוק אנו לומדים  שפה זו. מתחילים ללמוד כיצד לבנות אתרי אינטרנט.
והנה אתה רואה שמילים ותגיות קורמות עור וגידים והופכות דף רגיל לדף אינטרנט חי ואטרקטיבי. ויש באפשרותך לצקת כל תוכן שתחשוב לנכון.
 HTML הומצא בשנת 1990 על ידי מדען בשם טים ברנס-לי. מטרת שפה זו היתה להקל על מדענים באוניברסיטאות שונות לגשת זה למסמכי המחקר של זה. הפרויקט הפך להצלחה גדולה מעבר למה שטים ברנס-לי דימיין. ולמעשה על ידי המצאת ה-HTML הוא הניח את היסודות לרשת האינטרנט כפי שאנו מכירים אותה היום.
בקורס של גלית צדוק ערכנו יחידה אינטראקטיבית מתוקשבת בתוספת הוראות לגרפיקאי ומתכנת.
הנושא שבחרנו הינו בתחום התזונה והעיכול הרלוונטי כ"כ לבני נוער בפרט ולכלל האוכלוסיה בכלל(כפי שפרטתי ברומות קודמות)
ועתה, מה נכון יותר מאשר לנסות ולערוך את עבודת המתכנן בכוחות עצמנו בעזרת שפת הHTML?
אמרנו ועשינו.. אנו מעבירים את כל התמונות לדף הindex שיהווה את דף הבית שלנו, העניין לא פשוט כ"כ הדמויות "בורחות" לנו ממרכז הדף ומעדיפות להישאר בצד שמאל משום מה...
אנו מנסים לקשר בין הדמות של שלומית לתפריט המתאים ...
ואט אט אנחנו מגיעים לתוצאות.
אם ברצונכם להתנסות בעצמכם בבניית אתרים בשפת הhtml אתם מוזמנים לעשות זאת בעזרת לחיצה על קישור זה.
הנה הדמויות, כשנסיים לערוך זאת, באמצעות לחיצה על הדמות של שלומית :

נעבור לתפריט בדף הבא:

וכך הלאה, עד שנשלים את תיכנות היחידה באמצעות פקודות ותגיות...

לטובת אלו המעוניינים ללמוד קצת יותר באמצעות סרטון, הרי לכם הסרטון הבא:

יתרונות המחשב הנייד.

הנה לכם עוד יתרון של השימוש במחשב בכלל ובמחשב הנייד בפרט:

בעיתון שיעור חופשי האחרון הופיעה כתבה  מאת נוגה שביט-רז הסוקרת מחקר שערכו מעיין פרישמן דר' סיגל עדן ודר' עדינה שמיר מבר אילן.
הן בדקו תשעים ושלושה תלמידים בני 13-16 עם לקות למידה.
תלמידים אלו לומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות ביניים ברחבי הארץ. המדגם כלל גם קבוצת ניסוי של 54 נבדקים שהשתמשו במחשבים ניידים, וקבוצת ביקורת של 39 נבדקים ללא מחשבים ניידים.
בכל כיתה נערכה הכתבה של עשר מילים, התלמידים נדרשו לכתוב את המילים בכתב ידם על טפסים אחידים, כאשר מילות ההכתבה נבחרו מתוך חומר הלימוד הנלמד באמצעות המחשבים הניידים בכיתות במהלך שנות המחקר. המילים היו בעלות פוטנציאל לשגיאות כתיב מסוגים שונים.
ההכתבות נערכו פעמיים, בשלב לפני מחקר וסיומו.
במחקר נמצא, ששגיאות הכתיב של תלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים ירד באופן מובהק בין תחילת המחקר לסיומו.לעומתם, בקרב התלמידים שלמדו ללא מחשבים ניידים לא חל שינוי מובהק ואף נצפתה מגמת עלייה לא מובהקת במספר שגיאות הכתיב.לפיכך מדגיש המחקר את השפעתו החיובית של השימוש במחשב נייד בכיתות החינוך המיוחד, עקב היותו תדיר ובשליטתו של התלמיד.
עפ"י החוקרות, תוצאות מחקר זה משקפות את העולה מן הספרות המחקרית, ועל פיה השימוש במחשב עשוי להיות דרך יעילה ללימוד כתיב נכון.
אכן למחשב ישנו חלק גדול ותרומה רבה בתהליך הכתיבה בכלל ובשגיאות הכתיב בכלל.
כפי שמסכמת זאת שרה ליפקין באתר מט"ח

שלב א: העלאת רעיונות

• מנועי חיפוש, אתרים – מקורות כתובים
• פורומים, צ'אטים - סיעור מוחין
• הספרייה הוירטואלית

שלב ב: ארגון וכתיבה

• WORD– מאפשר לכותב לבצע בקלות בטקסט שלו פעולות העתקה, העברה, מחיקה.
• מאפשר שינוי גודל אות, ויצירת היררכיה.
• הטקסט הדיגיטאלי מאפשרים לייבא ממקורות אחרים מידע, שילוב תמונות , טבלאות, קול.

שלב ג: עריכה

• כתיבת הערות על ידי מורה/עמיתים
• בודק כתיב/איות (נמצא בסקירה)
• מילים נרדפות/אוצר מילים (נמצא בסקירה)
• למתקדמים: "עקוב אחרי"

בפוסט זה סקרתי נקודה אחת מיני רבות של תרומת המחשב להוראה.
אז, אם לאי מי מבין  הקוראים היה ספק בכך אני משוכנעת, שלאחר קריאת רשומה זו ספקותיו יתבהרו!!


הכתבה מתוך עיתון שיעור חופשי :

למידה מרחוק לבתי חולים

חשבתי בימים האחרונים על כך, שאני נעזרת רבות בתחום הלמידה מרחוק . איני יכולה לתאר את חיי שוב ללא האינטרנט ואפשרויות התקשורת הרבות הגלומות בו: סקייפ, ויקי, דוא"ל , ווידאו קונפרנס, שימוש באתרים שונים .
וכל יום אני מגלה נתיב חדש שבאפשרותי להיעזר בו , להשתמש בו ולייעל את עבודתי בפרט ואת אפשרויות התקשורת הנרחבות בכלל.
אני מהרהרת לעצמי: כיצד למדו לפני מספר שנים ללא אינטרנט? כיצד הגיעו להישגים ותגליות ללא אפשרויות השוואה וחשיפה הבלתי מוגבלת של מחקרים , מאמרים וחומרים שאנו נחשפים אליהם היום?
האם יתכן שתוצאות ומסקנות המחקר היו טובות ומדוייקות יותר?
ואז העבירו אותי הרהורי אל כל אותם ילדים המרותקים לבתי החולים ולביתם עקב מחלה ... האם תחום הלמידה מרחוק מפותח גם אצלם?
הרי לילדים אלו נגישות לסוג למידה זה יכול לסייע רבות. כך יוכלו להשלים את הפער הלימודי המצטבר, למרות העדרותם מביה"ס.
חשבתי ופעלתי ... בדקתי באינטרנט האם ישנם אתרים כאלה התומכים בילדים חולים.
להפתעתי, גיליתי שאכן יש!
לדוגמא ,עמותה הנקראת "קו אור" http://www.kavor.org.il/ שברשותה אתר המיועד לצורך זה בדיוק.
אתר זה מאפשר לילדים חולים ומאושפזים:

• תקשורת עם ילדים בבתי חולים אחרים בארץ ובעולם.
• תקשורת עם בית הספר שלהם, חברים ומשפחה.
• למידה מרחוק של מורה מול תלמיד לשיעורים פרטיים לגילאים השונים.
• למידה עצמאית סינכרונית.
•  עושר של פעילויות וקישורים לאתרים חינוכיים.
• משחקים ומאגרי מידע לילדים, עלון וירטואלי וגלריה של עבודות הילדים.

האתר מחולק לנושאים ותחומים שונים: משפחות, עולמם של ילדים ,מדריך רפואי,מתנדבים עמיתים וידידים ועוד.

המשכתי לשוטט במבוכי הגוגל והגעתי גם ליוזמה קטנה בגן ילדים, יוזמה שאינה ממונת ע"י עמותה כל שהיא.. ללא רעש וצילצולים .
יוזמה שמקורה בילדה אחת חולה במחלת ריאות כרונית קשה ונדירה .
ואיך חשיבה אחרת של המפקחת על החינוך המיוחד בראש העין ומחלקת גני הילדים באורנית משתפת את הילדה החולה בפעילויות בגן, באמצעות  הלמידה מרחוק:
מצלמות אינטרנט הותקנו בביתה של נ. ובגן "רקפת" ומשמשות כאמצעי התקשורת היחידי בינה לבין הילדים. הגננת מפעילה את ילדי הגן במפגשים חווייתיים בנושאי הלימוד השונים מול המצלמה.
ונ. צופה ומשתתפת בפעילות מביתה באופן פעיל- רוקדת, שרה ושואלת שאלות.
ואז אמרתי לעצמי,
כה לחי לעמותות ויוזמות מועילות ותורמות אלו  שמתייחסות גם לכאלה  השונים והסובלים בחברה.
 ומן הראוי וכמה חשוב שיקומו יוזמות נוספות כאלה, המשמשות כנקודות אור של חסד והומניות!!

פעילות אינטראקטיבית

במסגרת הקורס:  "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" .המשותף לדר' רחל מינץ וגב' גלית צדוק, אנו בונים יחידה אינטראקטיבית.
בשיעורי המדעים חשפתי את תלמידי לסביבות אינטראקטיביות רבות במהלך השיעורים.
מעולם לא נתתי דעתי כמה מאמץ הושקע בפיתוח היחידה? כמה אנשים היו מעורבים בפיתוח היחידה? ושכדי לפתח יחידה טובה יש צורך בשיתוף פעולה בין המתכנת לגרפיקאי ולכותב היחידה.
שיקולי בבחירת הסביבה האינטראקטיבית היתה להנחיל לתלמידי דרך נוספת ומעניינת להטמעת החומר .

ואילו עתה, כאשר אנו מתכננים את היחידה עלי לתת את דעתי לפרטים הנ"ל.
החלטנו לבחור ביחידה העוסקת בתזונה בריאה .
בגילאים אלו, כאשר הגוף עובר שינויים ביאולוגיים ,פיסיולוגיים ונפשיים חשוב מאד לשמור על תזונה בריאה, לא לדלג על ארוחות ולהימנע מג'אנק פוד.

 יחידה זו, בנויה בהלימה לתוכנית הלימודי במדעים לכיתות ה' ו' ומטרתה להעלות את מודעות התלמידים לתזונה בריאה, לתת להם כלים פרקטיים של תפריטים מאוזנים ובריאים ולסייע להם למיין את המזון שהם אוכלים  לקבוצות מזון כדי ליצור תפריט מאוזן ומגוון .
במהלך היחידה עלינו לתת את הדעת על מטרות היחידה, מספר המסכים והקשר ביניהם,הממשקים, הוראות למתכנת -כיצד לכתוב הנחיות? מה בדיוק יתרחש במעבר בין מסך למשנהו?מה יוצג בקישורים השונים? איזה מידע יחשף?  ולגרפיקאי: כיצד לעצב? כיצד להציג את המידע במילים ובתמונות ובצורה מותאמת?
לפניכם דוגמא לארוחת בוקר מתוך האינטראקציה:

בודאי תוכלו לנחש באיזה תפריט מדובר? מאוזן ומגוון? מגוון ובלתי מאוזן? או: בלתי מאוזן ובילתי מגוון?


אך, מה שנראה לרבים מכם כמובן מאליו אינו נראה לתלמידים רבים במיוחד בדור של אופנת הדיאטה...

באופן לימוד זה התלמיד בונה את הידע והופך ללומד עצמאי הלומד בשיטה הקונסטרוקטיביסטית .וכך יוכל להפנים את הידע באופן משמעותי ואפקטיבי יותר.

אני בטוחה שבעזרת יחידת לימוד אינטראקטיבית זו נפתח צוהר ללמידה חוויתית, מעמיקה ושונה מדרך הלמידה המסורתית.

מסקנות דו"ח ה OECD ומערכת החינוך בישראל

במאמר בעיתון גלובס ניתקלתי  בדו"ח של ארגון המדינות המפותחות. המאמר מציג אותנו באור לא כ"כ חיובי בתחום החינוך ולהלן מספר מסקנות שמציג הדו"ח:

• תלמידי ישראל ממשיכים ללמוד בכיתות הצפופות בעולם - בחינוך היסודי לומדים 27.6 תלמידים בכיתה בישראל לעומת ממוצע של 21.4 תלמידים בכיתה במדינות ה-OECD. בחטיבת הביניים המצב קשה עוד יותר - 32.7 תלמידים בכיתה בישראל לעומת 23.9 תלמידים בכיתה במדינות ה-OECD. למעשה, על פי הדו"ח, ישראל ניצבת במקום השלישי במדד הצפיפות - אחרי קוריאה ויפן.
• 
   ההשקעה פר תלמיד נמוכה מאוד: 4,923 דולר לתלמיד ביסודי בישראל לעומת 6,437 דולר ב-OECD ו-5,858 דולר לתלמיד בעל-יסודי בישראל לעומת 8,006 דולר ב-OECD.
• שכר המורים בישראל ב-2007 - טרום רפורמת "אופק חדש", נותר בפער רציני מזה שבשאר מדינות ה-OECD והוא ניצב בתחתית הדירוג העולמי. שכר המורה אחרי 15 שנות ותק יחסית לתמ"ג לנפש עומד על 62% בכל הרמות - מחצית מיחס השכר במדינות ה-OECD. גם מבחינת נתונים כספיים ניכר הפער. השכר השנתי למורה מתחיל בחינוך היסודי בישראל אמנם עלה ב-2007 לעומת השנה שקדמה לה - מ-13,257 דולר ל-14,099 דולר (עלייה של 5%) אך גם במדינות ה-OECD נרשמה עלייה בשכר מ-27,828 דולר ב-2006 ל-28,687 דולר ב-2007 (עלייה של 3%).
•  אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה (שלישונית) בישראל. על פי הנתונים, ב-2007 44% מגילאי 25-64 היו בעלי השכלה גבוהה לעומת ממוצע של 28% במדינות ה-OECD. עם זאת, בישראל נרשמה אחוז נמוך יותר של בעלי השכלה תיכונית (36%) לעומת 44% ב-OECD. עוד עולה מהדו"ח כי רוב בעלי ההשכלה הגבוהה (28%) הם בוגרי מסלולים אקדמיים לעומת בוגרי מסלולים מקצועיים (13%) - זאת, בדומה לתמונה המצטיירת בשאר מדינות ההשוואה.-וזה נתון דווקא די משמח!!

 פרופ' מיכל בלר, מנכ"לית ראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה) אמרה היום במסיבת עיתונאים : "אני מקווה ומצפה שחלק מהפרמטרים השליליים שכר מורים, למשל - שהוצגו בדו"ח ישתפרו בדו"ח הבא, שיכלול כבר את כניסתה של רפורמת "אופק חדש"
גם שר החינוך , מר גדעון סער, התייחס לדברים ואמר שהנתונים מחייבים אסטרטגיה לאומית של השקעה בחינוך,לגבי שכר המורים ושעות הלימוד הוא טוען שחלק מכך השתנה ברפורמת "אופק חדש" ועדיין יש להמשיך ,לשפר ולהשקיע על מנת להתחרות באחרים.
עוד אמר שהחשיבות היא לשים דגש על המסקנות הנובעות מן הנתונים הסטטיסטיים!


אז יתכן, שעוד ימים טובים נכונו למורים בישראל.ותחזור עטרה ליושנה!!

Somekh, B.(2000) New Technology and Learning: Policy and Practice in the UK, 1980-2010, Education and Information Technologies

במסגרת הקורס של דר' מישר טל התבקשנו לתרגם מאמר של סומק  ולהביע את דעתנו עליו.
המאמר מציג מחקרים עוד משנות השמונים המוקדמות, וראה זה פלא.. אינני רואה שינוי גדול בתובנות, במסקנות ובשאיפות להטמעת המחשב במערכת החינוך.
גם אז כהיום חיפשו דרך לשילוב המחשב בהוראה והגיעו למסקנה שעל המורים לשנות את תפיסתם החינוכית, מחשבתם ודרך לימודם בעקבות המחשב.
באנגליה (1980) האמינו שהמחשב יכול להעלות את רמת ההישגים באופן אינדיוודיאלי ולהעצים את איכות הלימוד, ההיתרון הגדול בכך הינו שכמות גדולה של תלמידים יכולים ללמוד בהוצאות נמוכות.

בשנים אלו אנגליה הפכה להיות המובילה בישום תוכניות לימודים במחשב לצורך ביה"ס.
לדברי סומק, היה ניתן לפתור בעיות מסויימות שנוצרו בעקבות החדרת המחשבים לביה"ס באנגליה, אילו היו נעשים מחקרים בנושא. למרות ההצלחה באנגליה, משרד העבודה לא היה מרוצה מתוצאות התוכניות של בלייר, כי למעשה תוכניות אלו לא הכינו את התלמיד להשתלבות טובה בעבודה.
במרץ 98 הוקם אירגון חדש שהחליף את האירגון הקודם. אירגון זה ערך מחקרים והעשיר את בתי הספר, כולל היסודיים בטכנולוגית המחשבים .
סומק ערכה מחקר בשנים 1984 עד 1990 שהיה משולב במורים ועוזרי מחקר והם השתמשו בשיטה של מחקר מעשי תוך כדי עבודה.
היא השתמשה במכשיר שנקרא quinkeys זהו כלי שיתופי  (כדוגמת הויקי), מכשיר זה נתן לתלמידים אפשרות להוסיף כל אחד את חלקו בסיפור השלם. היא הסיקה מהמחקר: שהיחס בין התלמיד למורה השתנה, וכמו כן, הערכת העבודה השיתופית השתנתה כך שלא היה ניתן לזהות עפ"י כתב היד מי כתב מה? כמו כן האינטראקציה של ארבע ילדים סביב מחשב אחד גרמה לביטול השקט והמשמעת בכיתתה.
ולכן, כאשר מכניסים מחשב לכיתה יש לשנות את הגישה והתפיסות הלימודיות בכיתה כי באמצעות התפיסה הישנה לא ניתן למצות את יתרונות המחשב.סומק טוענת שהטכנולוגיה החדשה יכולה לשנות את התרבות בכיתה ואת שיטת הלימוד הישנה בגלל האפשרות לעבוד עם קבוצות גדולות. עבודה זו דורשת יכולת ניהול. בשיטה הישנה, טוען ג'קסון, שלמורים איכפת מההישגים בלבד, ושהתלמיד יועסק בפעילות כלשהיא. בשיטה הישנה היו עיכובים, הכחשה לערכו של התלמיד והפרעות חברתיות.בשנות השבעים, דואל טען שהתלמידים מיומנים להתמודד עם מטלות המורה ומבצעים מטלות רבות יותר בעזרת המחשב ובעזרת אינטראקציה הדדית. התלמידים הגיעו להשגים גבוהים יותר.
הטכנולוגיה החדשה חייבה את הסטודנט ואת המורה לשנות את דרך עבודתם כדי להפיק תועלת גבוהה יותר מן המחשב.
מסקנות בנושא העבודה השיתופית: קבוצה שבה תלמיד אחד יושב על המקלדת מפיקה תועלת רבה יותר ממספר תלמידים הכותבים על גבי דפים.
ילדים במקומות רבים בעולם יכולים לעבוד על מסמך זהה עקב מהירות העברת הנתונים, -כל תלמיד חש שיש בידו את הבעלות על המאמר וממשיך את עבודתו בהתלהבות.
השיתופיות אינה תלויה בטכנולוגיה, אלא ביחס בין המשתתפים, כאשר ההתייחסות הינה טובה - הטכנולוגיה תסייע ליצירת תוצרים טובים יותר!

באנגליה הפגישו בין שני ילדים משני קצוות גיאוגרפיים שונים, לאחר מכן קישרו ביניהם באמצעות האינטרנט. הם גילו שהיחס והתיקשורת היו טובים יותר לאחר מפגש פנים מול פנים ..
גם בסין- האינטראקציה והתמיכה בין חברי הצוות היו טובים יותר ע"י וידאו קונפרנס-שלתלמידים הייתה אפשרות להכיר זה את זה.
השיתופיות כמובן תלויה בתכנון קפדני של שיטת הלימוד , מערך השיעור, תוצאות ומשוב. תכנון טוב יותר יניב תוצאות טובות יותר.

מקדונלד, אחד מהעוזרים של סומק , השווה את הטכנולוגיה החדשה לסוס טרויאני שהגיע ללא התראה למערכת החינוך ופתאום התגלה שכל מערכת החינוך כולל שיטת הלימוד והאפקטיביות של המלמד צריכים להשתנות. מאחר ורב המורים חשבו שהמחשב הינו כלי עזר ללימוד המחשב אך למעשה הינו יותר מזה.

גם בימינו , בשנת 2010, ישנם השלכות זהות לגבי הטמעת המחשב בכיתה:
 תהליך השינוי מבחינת המורים יצליח באם תיה תמיכה טכנית שותפת וזמינה. בצורה זו תתאפשר הבניה של הידע המקצועי שלהם, הכולל ידע, מיומנויות, תפיסות ודרכי פעולה חדשים המתבטאים בעבודתם המעשית בהוראה. חשוב גם שבביה"ס יהיה מנהל מעורב התומך בחדשנות וקידום הטכנולוגיה,

גם כיום עולה השאלה  האם עשויים המחשבים המוקצבים במסגרות החינוך (בתי ספר וגנים) לעזור בלימוד ולאינטראקציה בין המורים והתלמידים ובין התלמידים לתלמידים אחרים?וכיצד אנו כמורים נוכל להטמיע את המחשב באופן שיישם ויבנה אינטראקציה זו.

הרצאתו של דר' אלון הסגל בירושלים

ד"ר אלון הסגל, מרצה, חוקר ומומחה בתחום שיטות ניהולE-Business, ניהול ידע, הטמעת ותפעול שיטות, טכנולוגיות ורשתות חברתיות של הדור השני והשלישי -הגיע להרצות לרכזי תיקשוב בירושלים.
הוא הזכיר בהרצאתו מספר נושאים:
הטוויטר- מהו הטוויטר?
כפי שהזכרנו בלימודי הטכנולוגיה שלנו, טוויטר הוא שירות מיקרובלוגינג, כלומר זהו אתר שמאפשר לאנשים לכתוב על כל נושא שיעלה על דעתם במגבלות של 140 אותיות וסימנים.
כיצד ניתן לקבץ נתונים בעזרתו? כיצד ניתן לרתום אותו לשרות ההוראה?
הרי גם היום מאחרי גבו של המורה תלמידים שולחים פתקים או יותר נכון שולחים הודעות sms . אז מדוע לא לעשות זאת חוקי בעקבות השיעור... בנושא השיעור...ואז נוצרת אינטראקציה מסוג שונה.
המורה נחשף לתובנות של התלמידים- חשיבה מסוג חדש.
הייתי אומרת בזהירות, שנושא זה עדיין יומרני, חדשני ואינו מפותח דיו במיוחד בירושלים ובחברה הירושלמית המאופיינת בשמרנות...
הוא הזכיר בהרצאתו שעולם הערכים ברשת מתבסס על: סלבריטאות, חכמת המונים וריטינג. כיצד אנו כמורים נוכל להתמודד עם ערכים אלו ולהסב אותם לערכים האמיתיים ?
שאלות רבות ותשובות אין, מבחן המציאות יוכיח.

בסיכום דבריו אמר, שבהוראה יש צורך בתפיסה פדגוגית חדשה, בזאת הוא מצטרף בודאי לדעתו של פרופסור גבי סלומון.
עלינו כמורים, להבין את מקומנו כסמכות אלטרנטיבית ולא כמקור הסמכות וכתוצאה מכך התהליך והפתרונות יהיו שונים!
איננו מסתמכים על ספר לימוד אחד בלבד ושיטת לימוד אחת אלא, כמורה מרובה אינטלגנציות נשתמש במספר ספרים כדי להביע דיעה.
המורה בעידן המחשבים והטכנולוגיה מגיע ממעמד שונה,  של מתן לגיטימציה לחשיבה עצמאית והנחיה ולא כמעביר מידע!

המשחק הלימודי

"האדם משחק רק בשעה שהוא אדם במלוא משמעות המילה, והוא אדם שלם רק בשעה שהוא משחק"

(פרידריך שילר)

בשיעורה של פרופסור מיקי רונן נתבקשנו להציג את המחקר שלנו.
נהניתי מאד משלל המחקרים והאפשרויות ההשוואה שהעלו עמיתי הסטודנטים.
כל אחד בחר להתמקד בפן אחר של המשחק.

המחקר שלנו (מיכל ואני) עסק בהשוואה בין משחק וירטואלי בסביבה עשירה עתירת אנימציות וקול, בחרנו במשחק:"מכסחי היתושים"המציג: דרגות קושי, אפשרות להצגת מגדר המשחק ושם המשחק.
כמו"כ מציג סביבה וירטואלית עשירה ואטרקטיבית במיוחד המשלבת קול ואנימציה.
לעומת משחק ללא קול ואנימציה. לצורך ההשוואה - בנינו משחק בסביבת ה- PowerPoint .
זהו אמנם משחק פשוט ללא כל אנימציה וקול אטרקטיבים במיוחד.
אך גם מעניין ושונה מדרך הלימוד הקונבנציונאלית,
המשחק הותאם באופן זהה ומירבי לתכני המשחק "מכסחי היתושים"
שאלותינו: במה התלמידים יעדיפו לשחק?
באיזה משחק יגיעו להשגים גבוהים יותר?
האם משחק יכול להחליף את המורה?
על שאלות אלו ואחרות נענה במחקרינו.

מידענות ברשת

בהרצאה האחרונה של דר' גילה קורץ נחשפנו לתהליך המידענות ברשת - דרכים לחיפוש מושכל ברשת.
רשת האינטרנט מכילה כמויות עצומות של מידע. ישנם אלפי מקורות מידע המתעדכנים במהירות הבזק.
אפשר לטבוע בכמות החומר, כיצד נדע האם המידע שהישגנו הינו אמין?
מהם האיסטרטגיות לחיפוש מידע ברשת? מהו מידע אמין ורצוי? כיצד לאתר מקורות מחקריים באנגלית?
נושא המידענות הינו נושא חשוב מאד לתלמידי בית הספר, לצורך איתור מקורות מידע ללימוד ולכתיבת עבודות.
התלמיד המיומן ברשת יוכל לאתר אינפורמציה ברשת, לעשות בה שימוש ללימודיו באופנים שונים :הסקת מסקנות, סיכום, השוואה ניתוח ועוד .
בשלב הבא , יארגן ,יתייג את החומר ויאחסן אותו באופן שיקל עליו למצוא בשעת הצורך.
ובסופו של התהליך יערוך התלמיד רפלקציה על תהליך החיפוש: האם המידע שמצא הינו מתאים לעבודתו?
האם האינפורמציה היתה מספקת?
לרשותכם מנועי חיפוש מובילים בעולם:

 http://www.google.com/

 http://www.excite.com/

 http://www.lycos.com/

 http://www.altavista.com/

 http://www.snap.com/

 http://www.hotbot.com/


אין ספק, שאנו נמצאים בעידן שבו מחד הנוחות והקלות לאתר ולארגן חומר מצויה .
אך מאידך, עלינו לתת את הדעת ,שכל מי שחפץ, (גופים מסחריים, אנשים פרטיים , פרובוקטורים, אקדמיה ...)יכול לפרסם מידע ברשת ללא בקרה. אין ברשת מערכת המבצעת סינון וכקוראים מוטל עלינו לעשות אבחנה מהו המידע הרצוי ובעל הערך עבורנו. 

דר' אברום רותם

כשהגעתי למרכז בשלומי , חשבתי לעצמי: במה יוכלו להעשיר אותי? מה כבר לחדש? אבל בכל רגע אני מגלה שלמעשה, ככל שאני יודעת איני יודעת -ועדיין ארוכה הדרך לפני.
אני מאזינה להרצאתו של אברום רותם האגדי, האיש שהוזכר כה רבות במהלך לימודי, ואני נוכחת לדעת שהאיש מרצה במהירות הסילון, אני מנסה לעקוב אחר הדברים ומאחר ויש לי ידע מוקדם מקריאת ספריו אני עומדת בקצב.
ומה התחדש לי בהרצאתו? המון! אבל אזכיר מושגים מעטים
דר' רותם מדבר על הוראה פרונטאלית ממזגת- מושג חדש!
כן , עדיין יש מקום לשיטה הישנה של ההוראה הפרונטאלית ועלינו לשלבה .
הוא מציג בפנינו חמישה מוקדי התמקצעות למורה:(הדברים מובאים כאן בקיצור נמרץ)

1. הקניית ידע סדור, באופן שיטתי ומובנה- לשמר את יתרונות וחשיבות הסיטואציה הפרונטאלית תוך כדי שמירה על רכישת ידע באופן שיטתי, מאורגן ומובנה

2. אינטראקציה-קודים התנהגותיים, מוסריים . אינטראקציה עם תהליכים, טקסט, שילוב עם למידה אישית ושיתופית תוך הפעלת מיומנויות מסדר חשיבה גבוה

אינטראקציה בין: לומד למורה בין לומד לתוכן בין לומד ללומד.(מזכיר לכם את אנדרסון?)

3. פיתוח כישורי חשיבה- מיומנות חשיבה גבוהה בהיבט למידה והבניית ידע

השוואה, הסקה

4. ניהול כיתה- ניהול השיעור לאורך השנה, סביבה לימודית, הרכב לומדים

5. מנהיגות המורה- המסר הכי חשוב: מורה עדכני הוא מורה מנהיג ולוקח אחרית כיצד אני מביא לכיתה את היחודיות שלי

ומה יש לאברום רותם לומר לנו כרכזי תקשוב מתוסכלים המנסים בכוחנו הדל להזיז הרים ולהוביל קידמה וחדשנות?

לכל מורה להגיד במטלה צנועה לפי היכולת: מה אתה מתכוון לעשות ברשת שנה הבאה? אם אתה מתחייב לזה- אפילו בדברים הקטנים: מצגות.

כן ללמוד דברים חדשים ולהמשיך להתקדם אך ,לא לצאת במשפטים דרסטייים כגון: "אני לא נוגע יותר בעיפרון ודף."

 אלא, בצעדים קטנים נמשיך ונתקדם ונדע  תמיד, שעלינו להמשיך ולהתקדם ולבנות.

אז בהצלחה לכולנו!!

על OneNote והיפר אקטיביות

תשאלו מה הקשר?
הבה ותקראו:
יום ראשון בשעות אחה"צ לאחר 4 שעות נסיעה מירושלים לשלומי - מרכז ההדרכה, אני מנסה להתרכז מול המחשב ברצאה המעניינת בנושא המחברת הדיגיטאלית, אני נזכרת בהדרכה הקולית שערכה חברתי לקורס, עופרה אידלסון, בנושא .
אז לא היה לי זמן ודחקתי את ההדרכה לאחת התיקיות מתוך מגמה שאחזור אליה "מאוחר יותר" "כשאתפנה" אבל כאן ועכשיו המדריכה מדגימה לי איך לפתוח מחברת ובתוכה מקטעים נוספים וחלוקה נוספת למקטעים נוספים וצבעים אחרים- אזה סדר! איזה אירגון!
והתגיות (מסתבר שאינן נמצאות רק בדלישס) שמאפשרות לחזור בקלות לכל חומר שנשמר ולהעיר הערות חשובות, והאפשרות להעתיק בקלות חומר מהאינטרנט ומכל קובץ ולשמור באופן מאורגן כ"כ.- טכנולוגיה אדירה!!!
מידי פעם עיני נעצמות לשניה(אתמול ישנתי ב1:00 בלילה לאחר כל הסידורים)אך רצון לחוד ומעשים לחוד.
הטכנולוגיה המתקדמת..
בעלי בסקייפ: "נו מה העניינים, את נהנית? רק רציתי להגיד לך שהתקשרו מ..."
בסדר, אני עונה לו נדבר בערב, אני באמצע שיעור...
פתאום נשמעת : הודעה קולית "יש לך הודעה" סקרנותי אינה מניחה לי, אני נכנסת לדוא"ל שלי ויש לי  הודעה מחברתי ליחידה המתוקשבת, גילה:
"איך את טוענת שהקישור ביחידה לא עבד? בבוקר זה היה מעולה?"
ואני נאלצת לפתוח , כך באמצע ההדרכה את היחידה, אכן, זה עובד, פשוט האינטרנט בחדרים אינו פועל כראוי..
זמזום הנייד נשמע, מיכל חברתי ל"משחקים המתוקשבים" : שלחתי לך שאלון, תעברי עליו.
בסדר , בסדר אני עונה, בערב ב9:30 כשאסיים.
ואז ילדי בצ'אט: אמא, את זוכרת שביום שלישי יש אסיפת הורים?
כן, כן אני זוכרת...
בקיצור האם אתם עדיין מתפלאים מה הקשר בין OneNote  והיפראקטיביות?!?!

הלוח האינטראקטיבי

אני נמצאת בהשתלמות מחשבים בשלומי, אני ממש נהנית מכל כמות הידע שאני נחשפת אליה, כרגע אני בהרצאה של : שי גרשון בנושא הלוח האינטראקטיבי.
אילו דברים מדהימים שניתן לעשות בעזרת לוח זה, אין סיכוי שאף תלמיד לא יקשיב לי בשיעור האטרקטיבי והמאתגר הזה, החל בשילוב מצגות וסרטים מהיו טיוב ,סימון פרטים על גבי הסרטון ,או שימוש בתמונות ,כלה בשימוש בלוח כמחברת חשבון ואו שורות לכתיבה.
אני מביאה בפניכם מצגת אטרקטיבית ומעניינת מתוך אתר שילוב, המסבירה את נפלאות הלוח האינטראקטיבי:
http://cid-c5f7cf1cff0c3b20.skydrive.live.com/self.aspx/%d7%9c%d7%95%d7%97%d7%aa%20%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99%d7%99%d7%9d/%d7%9c%d7%95%d7%97%20%d7%90%d7%99%d7%a0%d7%98%d7%a8%d7%90%d7%a7%d7%98%d7%99%d7%91%d7%99.pdf

בפוסטים הבאים אעדכן אתכם על חומרי למידה מעניינים נוספים שנחשפתי.

שלום אסייג ומחשבים

חברה, שוב לא התאפקתי וחשבתי שקצת חיוך על השפתיים בין המשחקים המתוקשבים של פרופסור מיקי רונן ובין היחידה המתוקשבת של דר' גילה קורץ -לא יזיק לנו לשמוע מה חושב שלום אסייג על מחשבים בכלל ועל גוגל, צ'אט, מסנג'ר, המחשבים של פעם ועוד מושגים הקשורים למחשבים.
אז לכל מי שלא מכיר את ההגדרות- מומלץ לצפות...
להנאתכם!!!

טכנולוגית הויקי

בהרצאה האחרונה התארחה בקורס דר' חגית מישר טל,אשר הרצתה לנו על נושא הויקי- מהו הויקי וכיצד תורם ללמידה?
הויקי (wiki) הינה מערכת אינטרנטית המאפשרת לתלמידים לערוך עבודה משותפת, להגיב זה על דבריו של זה ומאפשרת ללומד ולמורה להעריך תהליכי למידה.
באוניברסיטה הפתוחה פותחה טכנולוגיה זו(בין השאר ע"י דר' מישר טל)
הוקי הינה סביבת למידה השונה מן הפורום בו הסטודנטים יכולים לשלוח קבצים
למאגר משותף ולהעביר קבצים שנשלחו ע"י אחרים, כאן יכולים הסטודנטים ליצור תוצר משותף הנוצר מתוך שיתוף פעולה מתמשך בין הסטודנטים. המטלה שניתנה לסטודנטים הינה בניה משותפת של מאגר מונחים של הקורס. הסטודנטים צריכים להציע את המונחים, לנסח את ההגדרות ולבצע שיפורים להגדרות קיימות.
ובכך לקדם למידה מסדר גבוה וליצור אינטראקציה לימודית וחברתית בין הלומדים.
במהלך ההרצאה התעורר חילוקי דיעות קלים בין דר' מישר טל לפרופ' דוד חן


דוד חן טען שרב היצירות הגדולות והגילויים בדור הקודם מתבססים על גילוי של אדם אחד ללא שיתוף וכאשר עליך לשתף אדם אחר כיצד הינך מעביר לו את התובנות המתרחשות אצלך במח? הרי זה לא אותו מח?

מישר טל: היום, פרייקטים גדולים נעשים בשיתוף מספר אנשים ונשים ברמות גבוהות כגון בפרויקטים בארכיאולוגיה.

דוד חן:בכל זאת הפרוייקט אינו שיתופי  יש מי שמוביל אותו וישנו צוות שמובל, ישנו מנהיג.

חגית: השיתופיות אינה יוצרת שיוויוניות . יש לכל אחד את הערך המוסף שלו.
ואף אני הוספתי את דעתי שגם בשיטת הלימוד בגמרא יש את שיטת החברותות שבעזרתה :מוח מתחדד במוח כפי שסכין יחד בסכין.
לפי דעתי, בעזרת לימוד משותף וחילוקי דיעות מגיעים לתוצר ברמה גבוהה יותר,המבוסס על חשיבה והבניה של מספר מוחות.
סביבת הויקי של האוניברסיטה הפתוחה מצויה בכתובת:
http://wiki-openu.openu.ac.il/courses/wikiop/index.php/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99

"דלישס"

התבקשנו להוסיף רשימת "דלישס" לבלוג שלנו, מהו דלישס? מה המטרה?
עד כמה שידוע לי, משמעות המילה ,דלישס" באנגלית זה טעים , ערב לחיך- אז מה הקשר?
אני מתקינה את הדלישס בבלוג ומגלה את האפשרויות...
אכן זה די "דלישס"..יש באפשרותי :
להיכנס למועדפים שלי מכל מחשב בעולם! הם אינם שמורים רק על המחשב האישיי שלך- יתרון נהדר.
לתיק את כל המעדפים בתגיות מסוימות ולהתמצא בהם בדרך יעילה ונוחה.
שיתוף חברים וידידים במעדפים שונים ומעניינים!

רובוטים ויום העצמאות

לא יכולתי להתאפק והוספתי לבלוג סרטון מעניין בנושא הרובוטים ויום העצמאות, אך יחד עם זאת עלו במוחי שאלות רבות:
האם הרובוט יכול להחליף את האדם? בכל המובנים? מה עם רגשות? היוכל רובוט גם לחשוב? ואולי יחכים יותר ממנו?מה עם הבעיות האתיות הנובעות מסוגיה זו?
ביפן פיתחו סוג של רובוט שיטפל בקשישים ושיהווה כחבר לילדים מוגבלים.
אך האם תפקידו של הרובוט לטפל באוכלוסיות אלו? והיכן הפן האנושי ותפקידנו כלפי החלשים בחברה?האם נגדיר תפקידים אלו כשוליים ונותיר אותם לרובוטים?
שאלות רבות ותשובות אין...
נושאים למחשבה...

פרופסור גבי סלומון

בלוג חדש

שלום לכם קוראים יקרים!

במסגרת לימודי התבקשנו ליצור בלוג ולפרסם רשומות.
בעבר, פתחתי בלוג אך זה היה בלוג נסיוני למטרת הדרכת מורים ב live edu , בלוג שהיה בילתי מחייב ובילתי רישמי.
אך הבלוג הנוכחי, הינו בלוג פומבי - נקודה המרתיעה קימעא.
מטרות הבלוג לא הובהרו לנו במדוייק, אך אני מניחה שבלוג זה ילווה אותי בתהליך הלמידה שלי.
בעולם שבו הידע אינו נחלת הפרט בלבד והאינטרנט יוצר הון אנושי של ידע אשמח גם אני, לתרום את חלקי הדל..
אשתף אתכם בהגיגים, מחשבות, רעיונות ,נושאים מעניינים בתחום התקשוב והלמידה ודברים נוספים שיתבהרו לי בהמשך.
כמו כן, אשתמש בבלוג זה להתנסות בהעשרת עולם החינוך והלמידה, כיצד אני כמורה אוכל להדביק את הקצב המהיר של התחדשות הטכנולוגיה ולקרב אותו לתלמידי באופן פדגוגי מושכל ובעזרתו ליצור למידה חוויתית ומאתגרת יותר עבורם.
מקווה שאצליח במטרות אלו .
לצורך הבהרה, צפו בסרטון הבא הממחיש את השינוי הגדול שחל בעולם וכיצד אנו-אנשי החינוך,
חייבים לשנות את דרך הוראתנו ולהתאימה לחידושי הטכנולוגיה.אז שיהיה בהצלחה וקריאה מהנה!