פוסט סיכום

הגיע הרגע שבו עלי לסכם את תהליך כתיבתי בבלוג. לשם כך, אני מסתכלת על הפוסט הראשון שלי....עוברת בין הפוסטים השונים שכתבתי..ומגיעה לתובנות, אחלק זאת למספר כותרות:
פומביות:
בפוסט הראשון הטריד אותי רעיון הפומביות והחשיפה.אך מעניין הדבר שלאחר שדר' גילה קורץ אפשרה לסטודנטים להסתיר את הבלוג, רבים מאיתנו (ואני בכללם) בחרו להמשיך ולחשוף את הגיגיהם.
מה זה אומר? כיצד אנשים חושפים דעות והגיגים אישיים לעין כל? יתכן שהסיבה נעוצה בכך שהבלוג למעשה תורם להעצמה? לבמה של ערוץ ביטוי עצמי המנוהל ע"י הסטודנט עצמו ולא ע"י המורה.
כעת, לאחר כתיבה של מספר רשומות לא מבוטל, אני יכולה להעיד בברור שהכתיבה אכן תרמה לי להעצמה, לפיתוח תובנות חדשות, לרפלקציה ולחשיבה על על הנלמד ואתגר להתאמץ ולחפש: מאמרים, סרטי וידאו, קטעי עיתונות נוספים התומכים ואו מתנגדים לנושאים שדנתי בהם.
תגובות:
במהלך הרשומות שלי, חשתי בכך שכתבתי את אשר עם ליבי ביד חופשית, עמיתים ואנשים חיצוניים הגיבו לרשומותי, פרט שתרם לאתגר ולאינטראקציה מעניינת חוצה גבולות. היה נעים לראות שדברי מכים גלים גם מעבר למקום לימודי. זכיתי לתגובות מאנשים בולטים בתחום לדוגמא :
דר' דיויד סגלינסקי : מנהל inter America education center- http://www.iec-interamerica.org/
דר' אלון הסגל, או ג'י הורוביץ הידוע בכינוי "יענקל".
תגובות אלו, פשוט חיממו את הלב ואתגרו אותי להמשיך ולכתוב.וכאן המקום לציין את עמיתתי הנאמנה, מיכל שפיז שליוותה את הרשומות והוסיפה נקודת מבט נוספת או חיזקה את דעתי בנושאים השונים.
גם אני הגבתי לכתיבה של עמיתי בבלוגים אחרים, בהזדמנויות שונות ובכך חידדתי את חוש הביקורת שלי לנושאים השנויים במחלוקת והבעתי את עמדתי.
תרומה לתהליך ההוראה:
אני משוכנעת מאד בתרומתו של הבלוג לתהליך החינוכי וכהוכחה לכך, החלטתי ליישמו בהוראתי כמורה לתקשוב. ובכך למעשה, אני סוגרת מעגל מן הפוסט הראשון שלי שבו רשמתי:
"כיצד אני כמורה אוכל להדביק את הקצב המהיר של התחדשות הטכנולוגיה ולקרב אותו לתלמידי באופן פדגוגי, מושכל ובעזרתו ליצור למידה חוויתית ומאתגרת יותר עבורם."
אודה ולא אבוש שתהליך ההטמעה בקרב התלמידים הרכים אינו קל כלל ועיקר (לחלקם זוהי אף התנסות ראשונית עם הדואר האלקטרוני) כפי שכתבתי ברשומה קודמת , הם רגילים לעיתים להעתיק ממקורות אינטרנטיים ולהגיש לכאורה "עבודה מושלמת", למורה שאינו מתוקשב. אך איתי הם עמלים יותר: מציגים מספר מקורות, עורכים סינתזה ביניהם כותבים את דעתם האישית ובהמשך ידרשו גם להגיב לאחרים. וכבכל התחלה חדשה, מחד אני חווה את ההתנגדויות והקשיים אך רואה בהחלט גם פרות בעמלי מאידך. התלמידים נכנסים לשיעור בציפייה ובהתלהבות ואט אט משנים את עמדותיהם . אני מאמינה שהם מתנסים בתהליך חדשני, שונה ומעורר אשר יובילם ויצעידם קדימה בהתפתחותם האינטלקטואלית!
לסיכום,
בסיום דברי, אני מצטטת את דבריו של אלברט איינשטיין:
"לעולם אל תתייחס אל לימודיך כאל חובה, אלא - כאל הזדמנות מעוררת קנאה ללמוד את השפעתו המשחררת של היופי בתחום הרוח, לשם אושרך שלך, ולתועלת הקהילה שבתוכה תעבוד בעתיד!"
אכן, היטיב אנשטיין לדייק ולהגדיר את התחושה האמיתית שחשתי: את היופי שבתחום הרוח, את האושר להיות מקהילה איכותית לומדת ואת תרומתי לקהילת ההוראה והחינוך כפועל יוצא מתחום הלמידה.
ובשורה האחרונה, לא נותר לי אלא להודות לדר' גילה קורץ אשר חשפה אותי לטכנולוגיות שונות ולפדגוגיה העומדת אחריהם!

תגובה מסכמת מהעמיתה המלווה, מיכל שפיז:

 שלומית יקרה שלי!

זכיתי להכיר בת זוג חרוצה, דעתנית, תחרותית במובן החיובי של המילה, נהניתי לקרוא בכל פעם את הפוסטים שלך, סגנון כתיבתך רהוט ובהיר. היה לי העונג להיות עמיתה מלווה וכמובן ושותפה לכתיבת עבודות. כאן המקום להודות לך על התמיכה המתמדת והעידוד, יש אנשים המשפיעים על העולם מעצם קיומם ואת אחת מהן, המשיכי להיות מה שאת.

באהבה ובהערכה גדולה,

מיכל שפיז

הבלוג הלימודי החינוכי

 בשל היות הבלוג כלי עוצמתי, כדאי שנשתמש ביתרונותיו לתהליך הלמידה.עוצמת הכלי יכולה לבוא לידי ביטוי בתחומים הבאים:
א. מקצועיות המורה-
1. ביצירת עניין מקצועי בקרב מורים למדעים בפרט ולמורים בכלל, בנסיון ליצירת עומק ופרספקטיבה בעדכון המקצועי.
2. ברצון לשתף מידע עם עמיתים,להתלבט ולהתפתח.
3. כמקור קל להפיץ מידע, לפרסם עשיות,לעדכון בחידושים ולקיים למידה שיתופית מפרה ומאתגרת.
4. הבלוגר- מנהל הבלוג ,הוא האחראי המלא לתוכן ולעיצוב. (במקרה זה אנו כמורים הכותבים, העורכים והמעצבים של הבלוג. אחראים על כל מה שנכתב בו).
5. בהפעלת תלמידים בכיתה המורה אינו צריך לראות בבלוגים כלי עבודה טכניים אלא סביבה להעצמת התלמיד, להתפתחותו האינטלקטואלית המחייבת קריאה, כתיבה, רפלקציה וחשיבה.
ב. מעורבות התלמיד מבחינה חברתית ולימודית-
1. הבלוג מציע לתלמיד סביבה לכתיבה אישית בה הוא יכול לבטא את עצמו ולהשמיע את קולו.
2. הבלוג מהווה הזמנה למעורבות גדולה יותר של הלומד בתהליכי הלמידה. מודל הלמידה המסורתית בה מהווה התלמיד "צרכן" המידע המצוי בחומרי הלימוד או אצל המורה, מוחלף לפחות חלקית במודל של למידה שיתופית,בה מהווה תרומתו האישית של התלמיד חלק מתהליך הלמידה.
3. הבלוג מאפשר קהילתיות דהיינו, סביבה של כותבים, קוראים ומגיבים.
שילוב בלוג בלמידה מאפשר למידה שיתופית - פתיחת ערוצי תקשורת אלטרנטיביים בין מורה למורה ובין המורה לתלמידים ומאפשר הן מונולוג והן דיאלוג.
4. הבלוג הופך את התלמיד מפסיבי לאקטיבי בפעילותו.(Forster&Tam,2004)
כאשר הכתיבה אינה רק עבור המורה אלא פתוחה לכלל,הכותבים לוקחים אחריות רבה יותר לכתיבתם היות והם רואים בכתיבה גם פעילות חברתית.(Isaacs&Jackson, 2001).
ג. תחום התוכן הנלמד-
1. הבלוג מציע מיידיות, הוא זמין לקוראים עם סיום כתיבתו והפצתו לכלל הציבור. החומר שנכתב חשוף להערות ולביקורת.
2. הבלוגים הם כרונולוגיים ,כלומר החומר העדכני יותר ייצפה ראשון. הידע הנצבר בבלוג נשמר לאורך זמן וניתן לחזור אליו בכל זמן שנרצה.
לאחר שהשתכנעתי אכן, שהבלוג תורם ללמידה , ניסיתי לפתוח בלוג לתלמידי ביה"ס שבו אני מלמדת. הנושא אינו פשוט כלל ועיקר, לחלק מן התלמידים אין כלל דוא"ל ולחלקם יש דוא"ל אך אין בגוגל.
ועלי כמורה להדריך אותם ראשית בנבכי הדוא"ל: איך לשלוח הודעה, כיצד לצרף קובץ, כיצד לשמור אנשי קשר, תיקיות ורק לאחר מכן הם מתחילים לעקוב אחר בלוג הלמידה: " בלוג למידה לתלמידי בי"ס קיבוץ ראשית"
הבלוג עוסק בנושאים של איכות הסביבה, וכפי שתוכלו להתרשם הנושא המזמן הוא טו' בשבט והשריפה ביערות הכרמל.
יתרונותיו של בלוג יחודי זה הם פדגוגיים וטכנולוגיים כאחד.
מהפן הפדגוגי: התלמידים יהיו ערים לנושא של שמירת איכות הסביבה ומה מתאים מכך שהם מתחילים מהסביבה הקרובה: לחבב על התלמידים את סביבת ביה"ס?
שמירה על העצים, הכרות עם העצים, זהותם ,סיפורים ואגדות אודותם.
ומהפן הטכנולוגי: עבודה עם כלים טכנולוגיים חדשנים ושיתופיים: כתיבה בבלוג, תיעוד ושקיפות של עבודות,אינטראקציה הדדית: כתיבת תגובה בבלוג, התייחסות לדברי האחר ועוד.
להתרשמות ראשונית אני מזמינה אתכם לצפות בבלוג:

 http://shlomitblog1.blogspot.com/

אין ספק שזוהי רק התחלה ואם אכן הישגתי את מטרותי ? ימים יגידו!!

מודלים של מנהיגות חינוכית

בהרצאתה האחרונה של דר' נטע נוצר "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה"
בחנו דגמי מנהיגות עפ"י י. אופלטקה.ניתחנו את אישיות המנהל בהתאם לאופן שבו הוא מנהיג את המורים תחת סמכותו.
מנהל סמכותי ו"חזק" הינו לעיתים סטראוטיפ של תפיסה שגויה של כוחניות וסמכותיות יתר.מנהל כזה גורם למורים שתחת סמכותו לעבוד רק כשצריך, לחוסר יוזמתיות ויצירתיות ואף מוביל לשחיקת יתר.
אין ספק, שמנהל המאציל סמכויות יוצר אתגר ומוטיבציה גבוהה יותר למורים.האצלת סמכויות היא אחד ממושגי המפתח בניהול ומנהיגות. מנהל הבטוח בעצמו וכישוריו  יכול לסמוך מספיק על אחרים כדי להאציל להם סמכויות ויאפשר לצוותו להתפתח ולהתקדם הוא יפיק מהם את מלוא הפוטנציאל לקידום הארגון שבראשו הוא עומד מחד, אך יפנה זמן יקר לעצמו לעסוק לעסוק בתחומים חשובים יותר שאינם יכולים להתבצע ע"י הצוות מאידך.
ביזור בשל היקף המשימות, גודל הארגון ותחומי ההתמחות.מלווה בביזור האחריות המנהיגותיים. יחסי גומלין בין אנשי הארגון.הניהול נחלק בין מרכזים שכבתיים, רכזי המקצועות והצוות הארגוני.
מחקרים מצביעים על השפעה חיובית של הביזור על הכנסת חידושים והפחתת ניכור בקרב מורים.
הריס (2005) טוען שניהול מבוזר מוביל לפיתוח בהיבטים הבאים:
מנהיגות הנוצרת מהדינמיקה ביחסים הבין-אישיים, פיזור האחריות והעוצמה בכל שדרות ביה"ס.
סמכות הצוותים לקבלת החלטות, ניהול עצמי של ישיבות מקצועיות, הבטחת פתרון בעיות קבוצתי, מתן אוטונומיה למורים,מעורבות הצוות ליוזמות חדשות.הזדמנויות לפיתוח צוות ובניית קהילות מקצועיות הלומדות כדרך חיים.

אני בטוחה, שהמודעות לסגנון הניהול תיצור אוירה סימפטית ,פתיחות והבנה - אלו הם תנאים חשובים ליצירת סביבת עבודה שיתופית ומועילה!

הערכת טכנולוגית ה LIVE@EDU

בעבודת הסיכום בקורס של דר' גילה קורץ, "הערכת טכנולגיות ידע" נדרשנו לבחור טכנולוגיה מסויימת עפ"י מודל ה-SECTION של בייטס ופול, 2003:
מערכת ה"live edu" היא סביבה מקוונת בעברית מלאה המאפשרת למורה, תלמיד,מנהל והורה לנהל מידע אישי הוראה ולמידה ברשת וחיונית בשלב הראשון בהתנהלות בית ספר עדכני בסביבה פדגוגית-ארגונית-מקוונת.
היא חלק ממערכת "שער ללמידה" מבית היוצר של (MICROSOFT MLG (microsoft-learning-gateaway ופותח במיוחד עבור מערכת החינוך אשר שמה לה למטרה להפוך את בתי הספר לארגון מודרני ועדכני המנוהל ע"י כלי ארגון ופדגוגיה ארגוניים ובו המורה, התלמיד וכל הקשורים למוסד החינוכי (הורים,משרד החינוך וכו) מנהלים את שגרת היום יום במרחב מקוון אישי וציבורי.
האות (S STUDENTS: מתייחסת לסטודנטים - טכנולוגיה זו אמורה להיות מיושמת בכל רחבי ירושלים :לתלמידי היסודי וחטיבת הביניים.למורים המלמדים בבתי הספר ולהורי התלמידים .
ה S מתייחסת גם ל: דמוגרפית סטודנטים: מורים בבית ספר יסודי מלמדים מגוון של תלמידים ברמות למידה שונות והשימוש ב " edu@ live " מאפשר מבחר גישות ודרכי הוראה על מנת ללמד את מגוון התלמידים,כל אחד בדרכו שלו.
נגישות: הנגישות לסביבה זו הינה קלה, נוחה וללא תשלום. לתלמידים רובם ככולם יש מחשב וחיבור לרשת האינטרנט הן בביה"ס והן בבית והם מתחברים בקלות באמצעות סיסמא לסביבה.
הבדלים בין תלמידים: לתמידים יש העדפות שונות למידה תכנון ההוראה צריך להתחשב בשינויים אלו, סביבה זו מאפשרת הכנסת דיאגרמות , סרטים קוליים וציורים
האות E) EASE OF USE : מתייחסת לקלות השימוש: זוהי סביבה קלה לשימוש , התלמידים מתחברים באמצעות סיסמא מכל מחשב בארץ ובעולם.
האות C) COSTS : גורמי עלות - אמנם זוהי סביבה חינמית המסופקת ע"י חברת מיקרוסופט. אך נדרשת הכשרה למורים , הורים ותלמידים להתמצא בסביבה זו וכיצד לעשות בה שימוש מרבי ומועיל.ההכשרה תינתן באמצעות מדריכים ממשרד החינוך או מדריכים חיצוניים.
האות T) TEACHING : הוראה- הסביבה מאפשרת ניהול מידע אישי וציבורי. מתאפשרת ניהול הוראה, למידה אישית ושיתופיות. לנהל את התקשורת וההוראה בצורה יעילה ביותר בכל ארגון. היא מאפשרת ניהול מרחב עבודה אישי ברשת הכולל: דוא"ל, ניהול מרחבים שיתופיים (סביבות עבודה מקוונות) לפי נושאים הכולל שיתופיות מלאה בין הורים מורים וילדים. עריכה ואפשרות לצפייה בלבד של קבוצות
עבודה הנבחרות מראש וניתנות לעדכון בכל זמן. בנוסף, הקמת אתרים אישיים וציבוריים בקלות ובמהירות, אחסנה, קבלת גישה אישית, ושיתוף למרחבי אחסון ייעודיים של מסמכים ורשומות.שליחה וקבלת התראות לפי בחירה והקשר, יומנים אישיים ועוד.
האותI)  INTERACTIVITY :בוחנת אינטראקציה ושיתוף - סביבה שיתופית זו מאפשרת בהחלט דגשים אלו : דיונים בקבוצות ושיח אישי עם תלמידים ומורים אחרים ועם מומחים וקבוצות בעלי עניין בארץ ובעולם. ניתן לקיים בסביבה דיונים, התייעצות, שיתוף, למידה עצמאית, שיתוף פעולה מרחוק עם ארגון חינוכי אחר בארץ או בחו"ל על מנת לקיים סיעור מוחות, ועוד אינספור אפשרויות כיד הדמיון. שיתוף הפעולה בין המעגלים השונים של ילדים-מורים-הורים-קהילה,יתרום לכל ארגון חינוך הן בתחומים החינוכיים, והן בתחומים החברתיים. באמצעות שיטה המבוססת על קבוצות דינמיות, מתאפשרת לנו בצורה מאוד פשוטה ויעילה להוסיף קבוצות משותפות .
האות O) ORGANIZATIONAL ISSUES :בודקת דרישות ארגוניות:
הדרישות הארגוניות שצריך כדי להשתמש בטכנולוגיה זו הכרת כלי ה office- לצורך כך ידרשו מדריכים אשר ידריכו את המורים ויביאו אותם לקו המשווה בתוכנות אלו.
כמובן,חיבור לאינטרנט, הכניסה נעשית באמצעות האתר http://outlook.com, כל המשתמשים מקבלים live שהוא גם כתובת הדוא"ל שלהם, וסיסמה אשר יאפשרו כניסה בטוחה למערכת.
האות N) NOVELTY :חדשנות
Live @ Edu נחשבת לסביבה חדשנית ודינאמית המשרתת את צרכי הלומדים אשר משתפים פעולה ומתקשרים באופן מקוון. מיקרוסופט מעדכנת באופן סדיר ואינטנסיבי את השירותים בסביבה זו, ובכך מסייעת ומציעה שירותים ופתרונות לתלמידים/סטודנטים ולבוגרים באופן מתמיד מעבר לכיתה ושעות הלימוד הקונבנציונאליות.
האות S) SPEED : מהירות ישום הטכנולוגיה-
המשתמשים אינם צריכים להשקיע את זמנם ללימוד הטכני של הסביבה, זוהי סביבה קלה וידידותית . ומיד עם הכניסה אליה ניתן להעלות חומרי למידה ותוצרים משותפים.

על מעט מיתרונות הסביבה, אפשרויות השיתופיות הגלומות בה וקלות השימוש בה ניתן לבחון בסרטון הבא:

סביבה מתוקשבת

בהרצאתו האחרונה של דר' אלון הסגל ניהלנו דיון בנושא הסביבה המתוקשבת.
שימוש בסביבה מתוקשבת מעביר אותנו מעולם המידע לעולם הידע. מהו ההבדל בין מידע לידע ?
למידע, כמידע בלבד, אין שום ערך, אלא אם הוא הובא לשימוש בקונטקסט הנכון, ע"י האדם הנכון ובזמן הנכון, כך שאותו מידע הופך לידע רלוונטי לאותו אדם\ארגון. בהגדרתם מידע הוא אינפורמציה, עובדות, נתונים, דברי הסבר, רעיונות, מסקנות וכו' ו"ידע הוא מידע המצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה" (ויקיפדיה)
דחיסת ידע בלבד באופן שיטחי בלבד אינה מועילה.
אםרצוננו, לנהל את המידע אנו חייבים להצפין אותו בפורמט מסויים, בפלטפורמה מסויימת כדי שהמשתמש יבין באופן מדוייק מה אנו דורשים ממנו, אנו חייבים לרדת לפרטי פרטים כי במקרה זה לא נוכל לעמוד לצידו ולהסביר ל"מה התכוון המשורר"...כי אם לא כן נמצא את עצמינו במצב שמתאר דני סנדרסון בשירו  :

"בן דוד שלי רצה לשחות
כדי לצוף קבוע
למד שחיה בהתכתבות
אצל מציל ידוע.
כשנכנס סוף סוף לים,
תוך שניות הוא נעלם.
שניים קפצו אליו מיד
טובעים השניים מן האחד"
אין אפשרות ללמוד וללמד שחיה , נהיגה, רכיבה באופניים - בהתכתבות בלבד. מקצועות מסויימים מחייבים סטאג'- התמחות בפועל.
ולכן, בלמידה המתוקשבת אני חייב לארגן את מקורות המידע בקוד שאפשר לפענח אותו: כותרות על, כותרות משנה, עץ נושאים, הירארכיה - ככל שהכתיבה תהיה ברורה יותר וקלה לפיענוח , והתוכן ממוקד וברור יותר- כך יוכל האדם להפיק את הפעולה הרצויה.
ההגדרה של ידע: "הוצאה לפועל מוצלחת של פתרון"
כי אם זה אינו פתרון מוצלח הרי זה מידע ולא ידע!
הידע עפ"י הגישה המבנית, אינו מגיע ישירות ע"י המידע. אלא הוא מעובד ומשתנה ע"י הלומד.
פתגם סיני עתיק אומר שאין אדם עובר פעמיים באותה דרך באותו נהר. מדוע? כי בכל פעם המסלול שונה, הזרימה שונה, מקום האבנים משתנה ועוד. וכך גם בלמידה המתוקשבת אני מגיעה לרמת ריוז=Reuse -רמת השימוש החוזר- בהשאלה מהעולם האקולוגי, האם בניתי נכון את התהליכים שהתלמיד יוכל לחזור על מה שמישהו אחר עשה. והכי חשוב: להגיע להקשרים משלו, למשמעות חדשה משלו,שיפתח סקרנות ויגיע לתחומי ידע ומידע נוספים ויהפוך את המידע לידע מועיל ומחכים להמשך לימודיו !

מורה חכם - כיתה חכמה !

בעיתון "שיעור חופשי" האחרון ישנה סקירה על בי"ס חורפיש שבו מחכים בקוצר רוח לשנה הבאה מכיון שהכיתות יצוידו בלוח חכם. ואני תמהה על עצם המושג: "לוח חכם " האם לוח יכול להיות חכם? או שהאדם המשתמש והמפעילו הוא החכם.
בבתי הספר בארץ הוקמו בשנים האחרונות כ500 "כיתות חכמות". בשנים הקרובות עתידות לקום מאות כיתות חכמות נוספות, בצפון הארץ , מתוכננת בשנתיים הקרובות הקמה של כ415 כיתות ב88 בתי ספר.
משרד החינוך יממן את עיקר הכשרת המורים וההטמעה בבתי הספר ורשויות המקומיות יסייעו בהכנת התשתיות הנדרשות להתאמת הטכנולוגיה.
בכתבה מצוטט מר רוני רלינסקי, מנכ"ל קדימה מדע, הטוען שמעבר לאמצעים הפיסיים האמורים להימצא בכיתה חכמה יש צורך בכמות של 30% כיתות חכמות בבתית הספר על מנת להביא לשינוי פדגוגי.
אני אכן מסכימה עם הנאמר וחושבת שפטריות בודדות של כיתה אחת או שניים לא יביאו את השינוי המיוחל , שינוי יסודי וניכר יתן את אותותיו כאשר הכתות החכמות תהוונה לפחות כ 30% מכלל ביה"ס.  ובל נשכח את המורה שעליו להפעיל שיטות למידה מתאימות ולהסתייע באמצעים טכנולוגיים המאפשרים לתלמידים להיות מעורבים בתהליך, כמו: ערכות הצבעה שבאמצעותן התלמיד בוחר תשובה אחת מתוך כמה.
לדברי קלינסקי בכיתות החכמות יש לשים דגש על העיצוב משום שהכיתה הנאה והמושקעת משפיעה על יחסם של התלמידים והבנתם על חשיבות שמירת הציוד.
מחקרים בעולם אכן מוכיחים שלוח אינטראקטיבי מהווה פוטנציאל להגברת מעורבות התלמידים בלמידה ולשיפור האוירה הלימודית, מעלה את רמת הריכוז ואת המוטיבציה ללמידה.
ממחקרים שנערכו בבריטניה בשנים הראשונות לשימוש בלוח החכם הוכיחו שהתלמידים אהבו את חומרי הלמידה שהועברו באמצעות הלוח החכם ואת אפשרויות המולטימדיה הגלומות בו.
לעומת זאת מחקר אחר שנערך בדרום אפריקה משנת 2008 תוהה האם הלוח החכם הינו "איפור" בלבד ואינו "יופי אמיתי" ואולי את האפשרויות הגלומות בו ניתן לנצל בעזרת מחשב נייד ומקרן?!
השפעתם של הלוחות החכמים על הישגי התלמידים טעונים מחקר מקיף אשר יוכיח חד משמעית שהלוחות אכן מעלים משמעותית את ההישגים.
כתשובה למשפטים אלו, דר' אינה בלאו מהמגמה הטכנולוגית בחינוך של אוניברסיטת חיפה טוענת, שמחקרים הראו שלהכשרת מורים יש השפעה מכרעת על הצלחת התהליך." הטמעה מוצלחת יכולה להוסיף למערכת החינוך יופי אמיתי, ולא רק לטשטש בעיות באמצעות שכבת איפור" ומוסיפה: " כאשר בהכשרת מורים מושם דגש על רעיונות פדגוגיים ושימוש בגישות הוראה חדשניות וכן ניתנים להם כלים להפוך למורים חכמים בכיתה חכמה"

הערך המוסף של שיעור מתוקשב לשיעור הרגיל?

מה מוסיף לנו שיעור מתוקשב? במה הינו טוב יותר משיעור רגיל? 
בנושא זה דנו בשיעורו האחרון של דר' אלון הסגל. שיעור מתוקשב שיכול להיות נלמד כשיעור רגיל  ככתבו וכלשונו , אינו טוב יותר! אלא אם כן אנו מתייחסים בבנייתו למטרות הבאות:
1. שימוש בצ'אט סינכרוני קבוצתי- הסביבה המתוקשבת מאפשרת צ'אט קבוצתי סינכרוני. צ'אט מסוג זה לא יתכן בעולם הפיזי מאחר ואנשים אינם יכולים לעקוב בו זמנית לשיחתם של מספר אנשים ולהגיב בו זמנית לכל אחד מהם.
2.חשיבה מסתעפת שאינה לניארית- סוג חשיבה זו אפשרי במחשבתו של אדם מול עצמו אך אינו מתאפשר בין אדם לחבריו. ולכן בסביבה מתוקשב נשים את הדגש על חשיבה מסתעפת שאם לא כן איבדנו את חשיבותה של הסביבה המתוקשבת בנושא זה.
3. תיעוד ושקיפות לאורך זמן- רק בסביבה המתוקשבת ניתן לתעד דברים במלואם אשר יגיעו למספר רב של קוראים ואנשי מקצוע ואשר יהיו שקופים ואמיתיים כראוי!
4. זמן ומקום- הסביבה המתוקשבת מאפשרת אפשרויות תגובה ועבודה ללא מגבלות זמן ומקום , אפשרות הרחבה של אחורה וקדימה בסרגל הזמןן, השוואה ויזואלית במרחב הזמן, ישנה אפשרות להשוות ולהציג אלמנטים רחוקים במרחבים  ובזמנים שונים בניגוד לסביבה הפיזית.
5. יצוגיות = ויזואליאציה- הסביבה המתוקשבת מאופיינת בעושר של גרויים קוליים וויזואליים להמחשה בעזרת: אנימאציות, סימולאציות, סרטונים ועוד.
6.יכולת ניתוח והערכה- הסיבה המתוקשבת מאפשרת לנו להגיע להיקף ענק  של אנשים ומספרים ובאפשרותנו לערוך השוואות , הערכות וניתוחים מדוייקים יותר בעזרתה.ניתן לסקור מליוני אנשים ולהסיק מסקנות מהימנות ותקפות.
7. אפקט הרשת- אפקט יחודי לסביבת הרשת: הפצת מידע מסתעף למקומות ואנשים רבים.מידע זה אפקטיבי, במידה וברצוני להשתמש בו לתועלת הסביבה המתוקשבת לדוגמא, לצורך השוואת אינטלקט בין תרבותי או רמת ידע.
8. דמות נוספת -  second life דמות וירטואלית המאפשרת תקשורת חברתית ועבודה בעולם וירטואלי הדומה לעולם המציאותי.בסביבה זו כל תלמיד בוחר לו דמות עפ"י רצונו והעדפותיו האישיות, במיוחד נשכרים מסביבה זו התלמידים המוגבלים, המיוחדים וחסרי הבטחון העצמי. בעזרתה הם מפתחים" אני נוסף" המאפשר להם להתעלות על מגבלותיהם הפסיים ואו הנפשיים וליצור אינטראקציות עם דמויות נוספות,ושייכות לחברה וקהילה ובנוסף פיתוח הדמיון ותפיסת מרחב.
9.עדכניות-  הסביבה הוירטואלית מאפשרת לנו עידכונים וחדושים עכשויים ועדכניים בזמן אמת הדרושים לנו לצורך הלמידה. כגון: חידושים במדע, תופעות טבע חדשות ועוד .

10.מענה לשונות בין תלמידים-  התלמיד יכול לקבל משימות הערכה אישיות המותאמות לקצב הלמידה שלו ולצרכיו. התלמיד יכול לקבל תמיכה או רמזים (למשל באמצעות מילון, מפות מקוונות, הסבר נוסף), הנגשות לצרכים מיוחדים, כמו: הגדלת פונטים, הקראת טקסטים, או משוב (מיידי או מושהה) על ביצועיו. כמו כן בסביבה מתוקשבת התלמיד יכול להיות מעורב יותר בתהליכי הלמידה וההערכה. ניתן לאפשר לתלמיד להיות "מוביל" הבחינה ולהתאימה לצרכיו מבחינת רמת קושי, קצב קבלת השאלות, השפה הרצויה  והייצוג הרצוי
(Alderson, 2006).
אני בטוחה שקימות מטרות נוספות המבטיחות את ערכה המוסף של הסביבה המתוקשבת על פני הסביבה הלימודית המסורתית ולנו ציבור המורים לא נותר אלא להשתמש בה באופן שישרתו ויקדמו את הלמידה!


 

אנדרוגוגיה

מה משמעות המושג "אנדרוגוגיה" ? נחשפתי למושג זה בעבר, אך מה פרושו המדוייק ומה מגלם בתוכו, בררתי לעצמי היטב בשיעורה האחרון של דר' נטע נוצר בקורס: "אסטרטגיות מתקדמות בלמידה והוראה"

אלכסנדר קאפ (Alexander Kapp) הוא שטבע לראשונה את שם התיאוריה, בשנת 1833; מלקולם נואלס פרסמהּ ברבים. למען האמת שמו של נואלס מתקשר כל כך לאנדרגוגיה, עד שרבים מאמינים כי הוא האדם שהמציא את המושג.אנדרוגוגיה פרושה ביוונית עתיקה: אנדרו= גבר, גוגיה= תורה. כלומר: תורת המבוגר.למעשה הגדרותיו של מושג זה הינן תרבותיות.
אנדרגוגיה היא "האמנות והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד". בהשוואה לפדגוגיה שהיא "האמנות והמדע של ההוראה לילדים".
לדוגמא בארה"ב גיל המבוגר שבו הוא לוקח אחריות ע מעשיו הינו גיל 21 ואילו בישראל 18- בגיל זה האדם יכול לקחת על עצמו אחריות משפטית, מתייצב לצבא, הזכות לבחור ועוד.בדורות האחרונים החלו יותר להתעסק בשאלה : כיצד לומד המבוגר? יתכן שהשאלה נובעת מכך שיותר ויותר אנשים מבוגרים נוטלים חלק בלמידה.

מאפייני האדם המבוגר בלימוד:
הכוונה עצמית של הלומד.
מצפה לכיבוד עצמאותו ודעותיו.
סיפוק גבוה בהשוואה לאדם הצעיר.
מאמץ לחזור ללמידה בגיל המבוגר.
אקלים מתאים ללמידה (פיסי, חברתי, פסיכולוגי) חופש ביטוי ללא חשש מעונש.
האם אתם מזהים מאפיינים אלו אצלכם?
הגדרת הצרכים ע"י הלומד מעלה מוטיבציה.
מתכנן ומקבל החלטה משותפת עם המורה – תורם ליישום.
כיום, יש מאפיינים מאד דומים בין למידת מבוגרים ללמידת ילדים מאחר שהתבגרות הילדים נעשתה מוקדמת יותר . כמורים אנחנו מתכננים ומקבלים החלטות עם תלמידנו הקטנים. דוגמא תכנון מסיבות, קבלת דעתם בדרך הנוחה והמועדפת עליהם ללמידה, התייחסות לדעת הרב ועוד.ואם נתחשב במסקנות החוקרים ונתחשב באנדרוגוגיה כתחום שיש לתת עליו את הדעת בדרכים מתאימותובשונה מלימוד הילדים = פדגוגיה, יתכן שננמצא דרך חדשה לקידום ההוראה והמורים ושיפור הישגיהם הלימודיים והערכיים של התלמידים

העברה בחינוך

בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" שמעבירה דר' נטע נוצר נתבקשנו לסכם ולהגדיר את משמעות המושג "העברה בחינוך"
ההעברה כפי שסובר קניאל מכילה למעשה שלושה שלבים:


שלב ראשון: רכישה בה הלומד מבצע משימה על פי האימון והתרגול.
שלב שני: ביצוע ההתנהגות שנרכשה ללא אימון ותרגול וללא עזרה!
שלב שלישי: שמירת הרכישה בזיכרון זמן רב לאחר האימון.(קניאל 2001)

ישנה העברה חיובית – כאשר הלמידה בהקשר אחד משפרת את הלמידה בהקשר הקודם .

והעברה שלילית- כאשר למידה בהקשר מערערת את הנלמד קודם לכן.למעשה העברה של למידה בהקשר אחד מסייעת ללמידה בהקשר נוסף. לדוגמא: למידה לנהיגה במכונית תסייע ללמידה מהירה יותר בנהיגה על משאית. (Perkins, D.1992)

גבי סלומון בספרו, הגיע למסקנה כי השפעת הלמידה על התלמידים אינה מגיעה מן המחשב עצמו אלא הסביבה הלימודית הכוללת: מורים, פעילויות, יחסים בין תלמידים בינם לבין עצמם ובין המורה, התכנים.

בהתאם לתיאוריה זו מתאר גבי סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המדע" כיצד יש לעצב סביבות למידה קונסטרוקטיביות המבוססות על בעיות מהחיים!

בשנות התשעים פיתחו גבי סלומון ותמי אלמוג את פרויקט סל"ע בכמה בתי ספר.

לדעתו של סלומון כדי ליישם סוג הוראה זו יש לשנות את פעולת ביה"ס ואת תפיסתם של המורים . המחשוב אם כן, כפי שסבר כבר אז פרופ' גבי סלומון חייב לבוא יחד עם מהפך פדגוגי רציני.

את ההעברה קיים פרופ' גבי סלומון בהעבירו תכנים לימודיים דרך המחשב וקיים אותם הלכה למעשה בסוגיות מן החיים.(סלומון 2000)

       דוגמא מתחום הוראתי כמורת תקשוב: כאשר אני מלמדת כלי טכנולוגי מסוים, לצורך הדוגמא נבחר בתוכנת

ה -PowerPoint  , התלמידים לומדים את הכלי על בוריו כולל הנפשה ומעבר בין שקפים ועוד ולאחר מכן מיישמים את הכלי במקצועות שונים: מדעים-סקירת מערכת מסויימת בגוף האדם לדוגמא "מערכת הדם" כאשר בכל שקף הם מציגים תת נושא אחר מתוך הנושא הכללי: תפקידים, מבנה, איור אופן הפעולה ועוד. גיאוגרפיה: תסקיר על מדינות שונות : מפה ופני הארץ, תושבים, כלכלה, מקורות כלכלה ופרנסה, תרבות ומשאבי טבע.תנ"ך: סקירת דמות או סיפור תנכ"י בשקפים ועוד. הם ממשיכים ליישם את הכלי גם במחצית הבאה בתחומים שונים ואף בשנים הבאות.

הקשר הרב דורי

תכנית "הקשר הרב דורי" הינה תכנית ערכית חינוכית הבונה קשר וגשר בין הדור הצעיר לדור השלישי ומחזקת את מערכת הקשרים ביניהם,באמצעות הסביבה הטכנולוגית.
השתתפתי בהרצאתה של גב' תמי גרין, רכזת התוכנית הארצית, המעבירה את הדברים בחן ובלהט המתובלים בהומור ונדלקתי על הרעיון.
"הנה הזדמנות טובה" הרהרתי לעצמי..."לשלב בין טכנולוגיה לערכים"
כיצד מתקיים הדבר? בני נוער נפגשים עם מבוגרים בני גיל הזהב, ומלמדים אותם, בשלב הראשון מיומנויות תקשוב בסיסיות, שימוש בדאר אלקטרוני וגלישה באינטרנט. בשלב השני נבנית תכנית לתיעוד זכרונותיהם של המבוגרים,ובהמשך הם לומדים יחדיו לתעד את זכרונותיהם של המבוגרים ולשמר את מורשתם של הקשישים בני העדות השונות.
באופן זה אנו תופסים מספר ציפורים במכה אחת:
בית הספר והתלמידים:
מסייעים בצמצום הפערים החברתיים והלימודיים, מעצימים את יכולת התלמידים כלומדים ומלמדים,מפתחים כישורי הדרכה והנחיה ומסייעם לעצמם למצוא את תפקידם במערך ההתנדבותי ותרומה לחברה ולקהילה  במפגשים ההדדיים תורם כל צד מיתרונותיו לחיזוק הקשר הבין –דורי. למידה הדדית וחוויות משותפות תורמים להבנה טובה יותר של בן הדור האחר ובכך יוצרים מערכת שורשית וערכית בחברה.
המבוגרים:
מגלים הזדמנות לגלות את רזי הטכנולוגיה שיאפשרו להם להתערות בחברה המודרנית ומאפשרת להם להעביר מנסיון חייהם לבני הדור הצעיר.
לפניכם רשמים של סבתא ונכדתה מבית ספר ה"בונים" בחיפה. המעידים בעד עצמם:
"רונית שלום,

ברצוני לומר לך שאני מאד נהנית מהפרויקט של הקשר הרב דורי. אני משתדלת להיות שותפה בגידולם
של נכדיי במידת האפשר, והקשר שנוצר עתה עם גלי נכדתי הוא מסוג אחר. יש לו איכויות שונות ותלות
הדדית. סיפרתי לה דברים שמעולם אולי לא הייתי מעלה על דעתי לשתף אותה בהם, ונהניתי לראות את
השליטה שלה במחשב והעובדה שהיא יכולה ללמד אותי. דבר אחד לצערי פגם בפרויקט וזו העובדה
שבאחד הימים כל החומר שעבדנו עליו בשבועות הקודמים נמחק ונעלם מהמחשב של בית הספר. חבל
שלא היינו מודעים לאפשרות כזאת. כל הכבוד לבית הספר ולרעיון של הקשר הרב-דורי. זה תורם הרבה,
לדעתי, גם לדור המבוגר וגם לדור הצעיר!"
ת ו ד ה !

מאיה כותבת לסבתא שלה:
"לסבתא הכי טובה בעולם!!!
אני מאוד שמחה שבאת ושיתפת איתי פעולה בקשר הרב דורי.
למדתי על ילדותך , ונהניתי לשמוע סיפורים.
לא ידעתי שירד שלג בחיפה ולא ידעתי שעברה עלייך ילדות קצת קשה... אף פעם לא ראיתי את הדורות
במשפחה ולא ידעתי גם את שמם... ועכשיו סיפרת לי על העבר הרחוק והטוב , אמנם לא היה מחשב
טלוויזיה וגם לא מקום רחב להתגורר ואני חשבתי : " איך אפשר להסתדר ??" שמחתי מאוד לדעת שעם
כל הבלגאן יש גם קצת זמן לחפש תמונות מהעבר הרחוק , להיזכר בזמנים הטובים והכי חשוב להעביר
את הסיפורים לדורות הבאים...אני מודה לך מאוד שנתת לי את כל תשומת הלב ואני מודה למורה רונית
שנתנה לנו אפשרות לעשות "קשר רב דורי". נהניתי מאוד לעבוד איתך.
☺!☺!☺! ממני מאיה"

אני משתפת אתכם בטעימות מן התוכנית באמצעות סרט וידאו ואני קוראת בזאת מעל דף פוסט זה :למורים, למחנכים ולרכזי התקשוב לקחת חלק בתוכנית ערכית זאת ולתרום לחברה ולקהילה בישראל!

תאוריות למידה

אחד הקורסים בסימסטר זה הינו: איסטרטגיות מתקדמות ללמידה המעבר ע"י דר' נטע נוצר.
בהרצאה האחרונה עסקנו בתאוריות שונות כדי להקיש מהן את השפעתן על הלמידה:
א. תאורית הגשטלט
תאוריה שצמחה בגרמניה והסוברת שאדם מתקדם ע"י מבנים חשיבתיים שלמים - המכלול ולתוכו הוא מכניס את הפרטים. כלומר הבנת השלם תורמת לפתרון בעיות. 

ב. הגישה הפסיכואנליטית
יוצרה של גישה זו הוא זיגמוינד פרויד . גישה זו דוגלת בניתוח האישיות כשיטת טיפול.
פרויד מדבר על התת מודע כגורם למידה והדבר מתבטא בחלומות ,אסוציאציות, פליטות פה ועוד.
מזמנו של פרויד תיאוריות הלמידה השתנו והחלו להתייחס גם לתהליכים הנפשיים של האדם ולא רק לצד הביאולוגי שלו.

ג. ביהביוריזם- הגישה ההתנהגותית.
מתמקדת בחקר התנהגותו של האדם ומבוססת על הגישה שההתנהגות היא תוצאת התניה וחיזוק מצד הסביבה. חלוצי שיטה זו הם: פבלוב-רוסיה ווטסון- ארה"ב.
גישה זו מתייחסת להתניות: אופראנטית וקלאסית.
ההתניה הקלאסית:
כל גירוי גורר תגובה. (עפ"י הניסויים שערך פבלוב בכלבים) ההתניה הקלאסית מלמדת את בעל החיים לקשר בין האוכל לפעמון ובעקבות זאת תגיע תגובה רפלקסיבית: ריור מן הכלב.
התניה אופראנטית:
מבוססת על כך שהאדם נוקט פעולה במטרה להשיג רווח או הפסד (עפ"י הניסויים של טורנדייך בחולדות) ישנם מספר חיזוקים כאשר כל אחד מהם מקדם ללמידה:חיזוק חיובי , חיזוק חיובי, ענישה וענישה שלילית- הרחקת הפרס. 
החיזוקים תפקידם לעודד התנהגות חיובית ולעודד את חזרתם ואילו ענישה מיועדת להמעטת ההתנהגות השלילית.
להמשך קריאה אפשר לקרוא קישור זה של אברום רותם העוסק גם בתאוריות מודרניות מתקדמות של: בנדורה, ויגוצקי וסקינר.
http://avrumrotem.com/avrum-S/AR_lemida_shitufit/2%20theory/theory.htm
האם ניתן לבחון את הלמידה ואת הנפש האנושית עפ"י שיטה וגישה אחת?
לפי דעתי, הנפש הינה מורכבת וסבוכה ולא יהיה ניתן לחקור את צפונותיה ולהתחקות אחר אופן הלמידה ע"י שיטה אחת באופן גורף.כי אם להתאים לכל אדם ביחס למצבו ולתקופה שבה הוא נמצא את השיטה המתאימה לו !!!



הערכת טכנולוגיות ידע

בקורס שנלמד הסימסטר: הערכת טכנולוגיות ידע. נתבקשנו לנתח את מאמרו של נבו:
נבו. ד' (1986). הערכה בחינוך: מהות, תפקידים ושיטות. מגמות, כ"ט (1), עמ' 428-440 
ולסכם מה בעצם חשוב בהערכה של טכנולוגית ידע. אני לכשעצמי, התקשיתי להצביע על נקודה או שתיים החשובות יותר להערכה ולכן, העליתי את כל הנקודות כחשובות ביותר :

א. סוגי ההערכה:

 הערכה פרו אקטיבית: מיועדת לשרת קבלת החלטות.

2. הערכה רטרואקטיבית: לצורך מתן דין וחשבון לנושאים באחריות .

ב. תפקידי ההערכה:

1. תפקיד מעצב שיפור ופיתוח פעילות.

2. תפקיד מסכם- משמש לסלקציה, הסמכה או מתן דו"ח .

3. תפקיד פסיכולוגי: לעורר מודעות לפעילויות מיוחדות,העלאת מוטיבציה להתנהגות רצויה של מערכים.קידום יחסי ציבור.

4. תפקיד אדמיניסטרטיבי: הצגת סמכות, של הממונה בהירארכיה ע"י הערכת הכפופים לו.

הערכה יכולה למעשה להשתמש בתפקיד אחד או יותר.

ג. מושאי ההערכה:

חשוב לזהות באופן מדויק את מי מעריכים.

לפי מודל "ההערכה המגניבה" של סטייק 75 : כדאי לבצע דו שיח מתמשך בין הצדדים הקשורים במושא ההערכה, הוא מפרט את הצעדים של אינטראקציה דינמית בין מעריך וקהליו בתהליך ביצוע ההחלטה.

לדעתי, דיון זה חשוב ביותר מאחר וניתן במהלכו לשנות, לשפר ולהציע דרכים חלופיות במושא המערך.

ד. כלי המחקר:
חשוב שהערכה לא תסטה מיעדה המקורי. יש להשתמש בשיטות מחקר רבות ומגוונות ולא להשתמש בשיטה אחת וספציפית.

ה. משתני ההערכה:
הערכה של פרויקט חינוכי תכלול:

1. איכות המטרות

2. איכות התוכנית ואסטרטגיות פעולה.

3. תהליך הביצוע.

4. תפוקות והישגים של התהליך.

ו. תכונות המעריכים:
ידע טכני, ידע בתחום ההערכה, ידע בשיטות מחקר, הבנת ההקשר החברתי, מהות התוכנית יחסי אנוש תקינים, יושר ואובייקטיביות, מקצועיות.

ז. אמות מידה של ההערכה:

1. אספקת מידע שימושי

2. אפשרות ביצוע במשאבים קיימים

3. הוגנות

4. דיוק.
אני משתפת אתכם בסרטון שיצרה דר' גילה קורץ הממחיש את חשיבות ההערכה ומה הם התחומים שעליהם יש לתת את הדעת בבואנו להעריך!

רשתות חברתיות וחינוך- הרצאתו של דר' אלון הסגל

דר' אלון הסגל ביום 6/10/10 הרצה בנושא הרשתות החברתיות ואפשרויות שילובן בתחום החינוך.
מהי רשת חברתית?
לפי הגדרתו של דר' אברום רותם:
http://avrumrotem.com/avrum-S/reshet_hevratit/
"רשת חברתית היא ביטוי של מהות החברה האנושית המושתתת על קשרים בין אנשים, בה כל פרט הוא קודם כל יצור חברתי וחלק ממרקם חברתי דינמי ומשתנה ללא הרף. בסיס הרשת החברתית הוא קשרים בין האנשים, הנמדדים באופיים, עוצמתם ואופי המידע הזורם ביניהם. הרשת החברתית מתעצבת בתהליך דינמי, גמיש ומשתנה, בדפוסים שונים המשקפים את הצרכים ואופני ההתנהגות של חבריה. תהליך זה עשוי להיות בסיס קבוע של קהילה או להיות ארעי, חולף או משתנה."
קיימות מספר רשתות:
פייסבוק, Twitter ,מייספייס, פליקסטר, דה מרקר , מקושרים ועוד.

בין השאר עסקנו ביתרונות ובחסרונות שבשילוב, המורים העלו טיעונים שונים לכאן ולכאן.
טיעונים לשילוב :
א.אינטראקציה חברתית: גיבוש רעיונות משותפים, למידה שיתופית כערך.
ב. שימוש בטכנולוגיה מגביר למידה.
ג. הרחבת מקורות מידע וכלי חקר.
ד. התלמיד במרכז ולא המורה .
ה. המורה כמנחה ותומך ואינו מהווה מרכז הידע והסמכות.
ו. הרחבת ידע והעצמתו בין תלמידים וצוות המורים.
ז. כי התלמידים שם.
אברום רותם הגדיל לעשות וכתב: "אני ברשת, משמע אני קיים"
לעומת זאת הועלו טיעונים השוללים את השילוב:
א. אין צורך במרחב דיגיטאלי לצורך למידה קונסרקטיביסטית.
ב.  קלות איבוד הדעת
ג. למידה שלילית- כניסה לאתרים ומקומות מסוכנים.
ד. ביטול היחודיות/ איבוד הזהות.
אני אף ציינתי שלשם למידה ברשת על המורה ללמוד כיצד לעבור ממקור הידע והסמכות למורה מנחה , מוביל משתף, עובד בין שוים?כיצד לבחון בדרכי הערכה חילופיות המתאימות לרשת ? אך אלון הסגל טען שאנו יוצאים מנקודת הנחה שמורה יודע דברים אלו ואם לאו עליו ללמוד כך שאין זה מהווה נקודה שלילית.
למעשה,  סביבת ה"לייב אדיו"live@edu שנכנסה בשנה האחרונה למערכת החינוך בירושלים מהווה כעין רשת חברתית של שיתוף והרחבת ידע בין צוות המורים והתלמידים. האם תשתרש סביבה זו במערכת החינוך? הדבר תלוי בנו המורים , עד כמה נעשה בה שימוש ונטמיע אותה בקרב תלמידנו!

אלון הסגל סיים את הרצאתו במשפטים אלו:
"הרשתות החברתיות קיימות ולמה עלינו לעצור אותם? השאלה היא : כיצד אנו אנשי החינוך, בעלי הסמכות נדע להתמודד עם רשתות אלו ולהשתמש בהם ביעילות- וזאת עוצמתנו כמורים!"

שנה חדשה!

הנה חלפה עברה לה שנה נוספת ואנו עומדים בפתחה של שנה חדשה .כולנו מלאי סקרנות, תהיות ושאלות: מה תטמון בחובה השנה החדשה?
חלקנו חוזרות משנת שבתון מלאה או חלקית לשנת עבודה רגילה, האם זה יהיה קשה יותר? האם נצליח לעמוד במטלות השונות וברף שהצבנו לעצמנו?
וכיצד נשפיע באמצעות הכלים שרכשנו? האם סגנון ההוראה שלנו ישתפר? יהיה איכותי ומעניין יותר? האם נהווה "סוכני שינוי" במערכת?
ימים יגידו.
היעדים שהצבתי לעצמי השנה:
א. בתחום התשתית הטכנולוגית - לדאוג לציוד ומחשבים נוספים שכן, למרות שיעדיו של משרד החנוך להגיע למחשב אחד לכל עשרה תלמידים - עודנו רחוקים מיעד זה! וכבר יצרתי קשר עם הגורמים המתאימים במנח"י ירושלים- הם הבטיחו לי שאכן יציידו אותנו במחשבים נוספים, אני מקווה שיעמדו בהבטחתם.
ב.בתחום ההוראה- אני מקווה לעודד מורים נוספים לשנות את הגישה המסורתית שלהם, לאמץ גישה חדשנית יותר באמצעות שילוב התקשוב בהוראה בכל המקצועות: אנגלית, מתמטיקה , מדעים ועוד.
שילוב שיובנה על תהליכים של הבניית ידע ותהליכי חשיבה בשיטה הקונסטרוקטיביסטית כמו גם אינטראקציה בין הלומדים ובין המורה.

לא נותר לי, אלא לאחל לכולנו: שנת לימודים טובה ומוצלחת, שנה של למידה והתפתחות , שנת עשייה והתחדשות וכמובן הישגים, יצירתיות וצמיחה כבוד לזולת ושיתוף פעולה.

פסיכולוגיה התפתחותית

שלום לכם קוראים יקרים!
הפעם אייחד את הפוסט שלי לנושא הפסיכולוגיה ההתפתחותית של הילד. כן, כן, גם על כך אנו לומדים לקראת  התואר השני שלנו.
בשיעורו האחרון של דר' מסלחה למדנו על שמונה השלבים של אריקסון.
בניגוד לפרויד, שטען כי האישיות מתפתחת ומתעצבת באופן כמעט סופי עד גיל 6, גרס אריקסון שההתפתחות היא תהליך המתרחש לאורך כל מעגל החיים, וכוללת השתתפות פעילה של האדם ושל הסביבה המקיפה אותו. על כן, אריקסון הרחיב את מודל ההתפתחות של פרויד לתיאוריית ההתפתחות בשלבים ופיתח תיאוריה בת שמונה שלבים בחייו של האדם, מתקופת הינקות ועד הזיקנה. אריקסון האמין כי שלבים אלו הנם אוניברסאליים . לדעתו, האדם ממשיך להתפתח לאורך כל שנות חייו.

בשלבים אלו מציג אריקסון את הקונפליקט שמתחבט האדם מול צרכיו האישיים אל מול החברה.
התמודדות מוצלחת זוהי התמודדות אשר תוביל אותו לשביל הזהב בין הדרישות הסותרות!
כאשר האדם לא ייכנע לתכתיבי החברה או לדחפיו עצמו – יצליח לעבור שלב זה כראוי ובהתמודדות חיובית ולהתקדם לשלב הבא.
 שמונת השלבים :

פרויד ואריקסון סוברים ש6 השנים הראשונות בהתפתחות האדם הן קריטיות להמשך חייו ובעלות השפעה מכרעת על התפתחותו בעתיד.

אני מסכימה לכך, אך לי נראית יותר סברתו של אריקסון שלמעשה, האדם מתפתח ולומד מראשית חייו ועד סופם.ובמשך חייו ניצבים לפניו קונפליקטים שאותם הוא נדרש לפתור. פיתרון טוב של הקונפליקטים תהווה עבורו התמודדות מוצלחת ותצייד אותו לקראת התקדמותו הלאה להתמודדות עם השלב הבא, על הקונפליקט הכרוך בו.

שפת ה-HTML

המילה HTML מבטאת את ראשי תיבות של Hyper Text Markup Language. שפה זו הינה שפת תגיות שנועדה לשם יצירה ועיצוב של עמודי אינטרנט . היא מאפשרת הצגת מידע (למשל, מחקרים מדעיים) ברשת האינטנרט.
בשיעוריו של מר יאיר צדוק אנו לומדים  שפה זו. מתחילים ללמוד כיצד לבנות אתרי אינטרנט.
והנה אתה רואה שמילים ותגיות קורמות עור וגידים והופכות דף רגיל לדף אינטרנט חי ואטרקטיבי. ויש באפשרותך לצקת כל תוכן שתחשוב לנכון.
 HTML הומצא בשנת 1990 על ידי מדען בשם טים ברנס-לי. מטרת שפה זו היתה להקל על מדענים באוניברסיטאות שונות לגשת זה למסמכי המחקר של זה. הפרויקט הפך להצלחה גדולה מעבר למה שטים ברנס-לי דימיין. ולמעשה על ידי המצאת ה-HTML הוא הניח את היסודות לרשת האינטרנט כפי שאנו מכירים אותה היום.
בקורס של גלית צדוק ערכנו יחידה אינטראקטיבית מתוקשבת בתוספת הוראות לגרפיקאי ומתכנת.
הנושא שבחרנו הינו בתחום התזונה והעיכול הרלוונטי כ"כ לבני נוער בפרט ולכלל האוכלוסיה בכלל(כפי שפרטתי ברומות קודמות)
ועתה, מה נכון יותר מאשר לנסות ולערוך את עבודת המתכנן בכוחות עצמנו בעזרת שפת הHTML?
אמרנו ועשינו.. אנו מעבירים את כל התמונות לדף הindex שיהווה את דף הבית שלנו, העניין לא פשוט כ"כ הדמויות "בורחות" לנו ממרכז הדף ומעדיפות להישאר בצד שמאל משום מה...
אנו מנסים לקשר בין הדמות של שלומית לתפריט המתאים ...
ואט אט אנחנו מגיעים לתוצאות.
אם ברצונכם להתנסות בעצמכם בבניית אתרים בשפת הhtml אתם מוזמנים לעשות זאת בעזרת לחיצה על קישור זה.
הנה הדמויות, כשנסיים לערוך זאת, באמצעות לחיצה על הדמות של שלומית :

נעבור לתפריט בדף הבא:

וכך הלאה, עד שנשלים את תיכנות היחידה באמצעות פקודות ותגיות...

לטובת אלו המעוניינים ללמוד קצת יותר באמצעות סרטון, הרי לכם הסרטון הבא:

יתרונות המחשב הנייד.

הנה לכם עוד יתרון של השימוש במחשב בכלל ובמחשב הנייד בפרט:

בעיתון שיעור חופשי האחרון הופיעה כתבה  מאת נוגה שביט-רז הסוקרת מחקר שערכו מעיין פרישמן דר' סיגל עדן ודר' עדינה שמיר מבר אילן.
הן בדקו תשעים ושלושה תלמידים בני 13-16 עם לקות למידה.
תלמידים אלו לומדים בעשר כיתות חינוך מיוחד בחמש חטיבות ביניים ברחבי הארץ. המדגם כלל גם קבוצת ניסוי של 54 נבדקים שהשתמשו במחשבים ניידים, וקבוצת ביקורת של 39 נבדקים ללא מחשבים ניידים.
בכל כיתה נערכה הכתבה של עשר מילים, התלמידים נדרשו לכתוב את המילים בכתב ידם על טפסים אחידים, כאשר מילות ההכתבה נבחרו מתוך חומר הלימוד הנלמד באמצעות המחשבים הניידים בכיתות במהלך שנות המחקר. המילים היו בעלות פוטנציאל לשגיאות כתיב מסוגים שונים.
ההכתבות נערכו פעמיים, בשלב לפני מחקר וסיומו.
במחקר נמצא, ששגיאות הכתיב של תלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים ירד באופן מובהק בין תחילת המחקר לסיומו.לעומתם, בקרב התלמידים שלמדו ללא מחשבים ניידים לא חל שינוי מובהק ואף נצפתה מגמת עלייה לא מובהקת במספר שגיאות הכתיב.לפיכך מדגיש המחקר את השפעתו החיובית של השימוש במחשב נייד בכיתות החינוך המיוחד, עקב היותו תדיר ובשליטתו של התלמיד.
עפ"י החוקרות, תוצאות מחקר זה משקפות את העולה מן הספרות המחקרית, ועל פיה השימוש במחשב עשוי להיות דרך יעילה ללימוד כתיב נכון.
אכן למחשב ישנו חלק גדול ותרומה רבה בתהליך הכתיבה בכלל ובשגיאות הכתיב בכלל.
כפי שמסכמת זאת שרה ליפקין באתר מט"ח

שלב א: העלאת רעיונות

• מנועי חיפוש, אתרים – מקורות כתובים
• פורומים, צ'אטים - סיעור מוחין
• הספרייה הוירטואלית

שלב ב: ארגון וכתיבה

• WORD– מאפשר לכותב לבצע בקלות בטקסט שלו פעולות העתקה, העברה, מחיקה.
• מאפשר שינוי גודל אות, ויצירת היררכיה.
• הטקסט הדיגיטאלי מאפשרים לייבא ממקורות אחרים מידע, שילוב תמונות , טבלאות, קול.

שלב ג: עריכה

• כתיבת הערות על ידי מורה/עמיתים
• בודק כתיב/איות (נמצא בסקירה)
• מילים נרדפות/אוצר מילים (נמצא בסקירה)
• למתקדמים: "עקוב אחרי"

בפוסט זה סקרתי נקודה אחת מיני רבות של תרומת המחשב להוראה.
אז, אם לאי מי מבין  הקוראים היה ספק בכך אני משוכנעת, שלאחר קריאת רשומה זו ספקותיו יתבהרו!!


הכתבה מתוך עיתון שיעור חופשי :

למידה מרחוק לבתי חולים

חשבתי בימים האחרונים על כך, שאני נעזרת רבות בתחום הלמידה מרחוק . איני יכולה לתאר את חיי שוב ללא האינטרנט ואפשרויות התקשורת הרבות הגלומות בו: סקייפ, ויקי, דוא"ל , ווידאו קונפרנס, שימוש באתרים שונים .
וכל יום אני מגלה נתיב חדש שבאפשרותי להיעזר בו , להשתמש בו ולייעל את עבודתי בפרט ואת אפשרויות התקשורת הנרחבות בכלל.
אני מהרהרת לעצמי: כיצד למדו לפני מספר שנים ללא אינטרנט? כיצד הגיעו להישגים ותגליות ללא אפשרויות השוואה וחשיפה הבלתי מוגבלת של מחקרים , מאמרים וחומרים שאנו נחשפים אליהם היום?
האם יתכן שתוצאות ומסקנות המחקר היו טובות ומדוייקות יותר?
ואז העבירו אותי הרהורי אל כל אותם ילדים המרותקים לבתי החולים ולביתם עקב מחלה ... האם תחום הלמידה מרחוק מפותח גם אצלם?
הרי לילדים אלו נגישות לסוג למידה זה יכול לסייע רבות. כך יוכלו להשלים את הפער הלימודי המצטבר, למרות העדרותם מביה"ס.
חשבתי ופעלתי ... בדקתי באינטרנט האם ישנם אתרים כאלה התומכים בילדים חולים.
להפתעתי, גיליתי שאכן יש!
לדוגמא ,עמותה הנקראת "קו אור" http://www.kavor.org.il/ שברשותה אתר המיועד לצורך זה בדיוק.
אתר זה מאפשר לילדים חולים ומאושפזים:

• תקשורת עם ילדים בבתי חולים אחרים בארץ ובעולם.
• תקשורת עם בית הספר שלהם, חברים ומשפחה.
• למידה מרחוק של מורה מול תלמיד לשיעורים פרטיים לגילאים השונים.
• למידה עצמאית סינכרונית.
•  עושר של פעילויות וקישורים לאתרים חינוכיים.
• משחקים ומאגרי מידע לילדים, עלון וירטואלי וגלריה של עבודות הילדים.

האתר מחולק לנושאים ותחומים שונים: משפחות, עולמם של ילדים ,מדריך רפואי,מתנדבים עמיתים וידידים ועוד.

המשכתי לשוטט במבוכי הגוגל והגעתי גם ליוזמה קטנה בגן ילדים, יוזמה שאינה ממונת ע"י עמותה כל שהיא.. ללא רעש וצילצולים .
יוזמה שמקורה בילדה אחת חולה במחלת ריאות כרונית קשה ונדירה .
ואיך חשיבה אחרת של המפקחת על החינוך המיוחד בראש העין ומחלקת גני הילדים באורנית משתפת את הילדה החולה בפעילויות בגן, באמצעות  הלמידה מרחוק:
מצלמות אינטרנט הותקנו בביתה של נ. ובגן "רקפת" ומשמשות כאמצעי התקשורת היחידי בינה לבין הילדים. הגננת מפעילה את ילדי הגן במפגשים חווייתיים בנושאי הלימוד השונים מול המצלמה.
ונ. צופה ומשתתפת בפעילות מביתה באופן פעיל- רוקדת, שרה ושואלת שאלות.
ואז אמרתי לעצמי,
כה לחי לעמותות ויוזמות מועילות ותורמות אלו  שמתייחסות גם לכאלה  השונים והסובלים בחברה.
 ומן הראוי וכמה חשוב שיקומו יוזמות נוספות כאלה, המשמשות כנקודות אור של חסד והומניות!!

פעילות אינטראקטיבית

במסגרת הקורס:  "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" .המשותף לדר' רחל מינץ וגב' גלית צדוק, אנו בונים יחידה אינטראקטיבית.
בשיעורי המדעים חשפתי את תלמידי לסביבות אינטראקטיביות רבות במהלך השיעורים.
מעולם לא נתתי דעתי כמה מאמץ הושקע בפיתוח היחידה? כמה אנשים היו מעורבים בפיתוח היחידה? ושכדי לפתח יחידה טובה יש צורך בשיתוף פעולה בין המתכנת לגרפיקאי ולכותב היחידה.
שיקולי בבחירת הסביבה האינטראקטיבית היתה להנחיל לתלמידי דרך נוספת ומעניינת להטמעת החומר .

ואילו עתה, כאשר אנו מתכננים את היחידה עלי לתת את דעתי לפרטים הנ"ל.
החלטנו לבחור ביחידה העוסקת בתזונה בריאה .
בגילאים אלו, כאשר הגוף עובר שינויים ביאולוגיים ,פיסיולוגיים ונפשיים חשוב מאד לשמור על תזונה בריאה, לא לדלג על ארוחות ולהימנע מג'אנק פוד.

 יחידה זו, בנויה בהלימה לתוכנית הלימודי במדעים לכיתות ה' ו' ומטרתה להעלות את מודעות התלמידים לתזונה בריאה, לתת להם כלים פרקטיים של תפריטים מאוזנים ובריאים ולסייע להם למיין את המזון שהם אוכלים  לקבוצות מזון כדי ליצור תפריט מאוזן ומגוון .
במהלך היחידה עלינו לתת את הדעת על מטרות היחידה, מספר המסכים והקשר ביניהם,הממשקים, הוראות למתכנת -כיצד לכתוב הנחיות? מה בדיוק יתרחש במעבר בין מסך למשנהו?מה יוצג בקישורים השונים? איזה מידע יחשף?  ולגרפיקאי: כיצד לעצב? כיצד להציג את המידע במילים ובתמונות ובצורה מותאמת?
לפניכם דוגמא לארוחת בוקר מתוך האינטראקציה:

בודאי תוכלו לנחש באיזה תפריט מדובר? מאוזן ומגוון? מגוון ובלתי מאוזן? או: בלתי מאוזן ובילתי מגוון?


אך, מה שנראה לרבים מכם כמובן מאליו אינו נראה לתלמידים רבים במיוחד בדור של אופנת הדיאטה...

באופן לימוד זה התלמיד בונה את הידע והופך ללומד עצמאי הלומד בשיטה הקונסטרוקטיביסטית .וכך יוכל להפנים את הידע באופן משמעותי ואפקטיבי יותר.

אני בטוחה שבעזרת יחידת לימוד אינטראקטיבית זו נפתח צוהר ללמידה חוויתית, מעמיקה ושונה מדרך הלמידה המסורתית.

מסקנות דו"ח ה OECD ומערכת החינוך בישראל

במאמר בעיתון גלובס ניתקלתי  בדו"ח של ארגון המדינות המפותחות. המאמר מציג אותנו באור לא כ"כ חיובי בתחום החינוך ולהלן מספר מסקנות שמציג הדו"ח:

• תלמידי ישראל ממשיכים ללמוד בכיתות הצפופות בעולם - בחינוך היסודי לומדים 27.6 תלמידים בכיתה בישראל לעומת ממוצע של 21.4 תלמידים בכיתה במדינות ה-OECD. בחטיבת הביניים המצב קשה עוד יותר - 32.7 תלמידים בכיתה בישראל לעומת 23.9 תלמידים בכיתה במדינות ה-OECD. למעשה, על פי הדו"ח, ישראל ניצבת במקום השלישי במדד הצפיפות - אחרי קוריאה ויפן.
• 
   ההשקעה פר תלמיד נמוכה מאוד: 4,923 דולר לתלמיד ביסודי בישראל לעומת 6,437 דולר ב-OECD ו-5,858 דולר לתלמיד בעל-יסודי בישראל לעומת 8,006 דולר ב-OECD.
• שכר המורים בישראל ב-2007 - טרום רפורמת "אופק חדש", נותר בפער רציני מזה שבשאר מדינות ה-OECD והוא ניצב בתחתית הדירוג העולמי. שכר המורה אחרי 15 שנות ותק יחסית לתמ"ג לנפש עומד על 62% בכל הרמות - מחצית מיחס השכר במדינות ה-OECD. גם מבחינת נתונים כספיים ניכר הפער. השכר השנתי למורה מתחיל בחינוך היסודי בישראל אמנם עלה ב-2007 לעומת השנה שקדמה לה - מ-13,257 דולר ל-14,099 דולר (עלייה של 5%) אך גם במדינות ה-OECD נרשמה עלייה בשכר מ-27,828 דולר ב-2006 ל-28,687 דולר ב-2007 (עלייה של 3%).
•  אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה (שלישונית) בישראל. על פי הנתונים, ב-2007 44% מגילאי 25-64 היו בעלי השכלה גבוהה לעומת ממוצע של 28% במדינות ה-OECD. עם זאת, בישראל נרשמה אחוז נמוך יותר של בעלי השכלה תיכונית (36%) לעומת 44% ב-OECD. עוד עולה מהדו"ח כי רוב בעלי ההשכלה הגבוהה (28%) הם בוגרי מסלולים אקדמיים לעומת בוגרי מסלולים מקצועיים (13%) - זאת, בדומה לתמונה המצטיירת בשאר מדינות ההשוואה.-וזה נתון דווקא די משמח!!

 פרופ' מיכל בלר, מנכ"לית ראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה) אמרה היום במסיבת עיתונאים : "אני מקווה ומצפה שחלק מהפרמטרים השליליים שכר מורים, למשל - שהוצגו בדו"ח ישתפרו בדו"ח הבא, שיכלול כבר את כניסתה של רפורמת "אופק חדש"
גם שר החינוך , מר גדעון סער, התייחס לדברים ואמר שהנתונים מחייבים אסטרטגיה לאומית של השקעה בחינוך,לגבי שכר המורים ושעות הלימוד הוא טוען שחלק מכך השתנה ברפורמת "אופק חדש" ועדיין יש להמשיך ,לשפר ולהשקיע על מנת להתחרות באחרים.
עוד אמר שהחשיבות היא לשים דגש על המסקנות הנובעות מן הנתונים הסטטיסטיים!


אז יתכן, שעוד ימים טובים נכונו למורים בישראל.ותחזור עטרה ליושנה!!