במסגרת הקורס של דר' מישר טל התבקשנו לתרגם מאמר של סומק ולהביע את דעתנו עליו.
המאמר מציג מחקרים עוד משנות השמונים המוקדמות, וראה זה פלא.. אינני רואה שינוי גדול בתובנות, במסקנות ובשאיפות להטמעת המחשב במערכת החינוך.
גם אז כהיום חיפשו דרך לשילוב המחשב בהוראה והגיעו למסקנה שעל המורים לשנות את תפיסתם החינוכית, מחשבתם ודרך לימודם בעקבות המחשב.
באנגליה (1980) האמינו שהמחשב יכול להעלות את רמת ההישגים באופן אינדיוודיאלי ולהעצים את איכות הלימוד, ההיתרון הגדול בכך הינו שכמות גדולה של תלמידים יכולים ללמוד בהוצאות נמוכות.
בשנים אלו אנגליה הפכה להיות המובילה בישום תוכניות לימודים במחשב לצורך ביה"ס.
לדברי סומק, היה ניתן לפתור בעיות מסויימות שנוצרו בעקבות החדרת המחשבים לביה"ס באנגליה, אילו היו נעשים מחקרים בנושא. למרות ההצלחה באנגליה, משרד העבודה לא היה מרוצה מתוצאות התוכניות של בלייר, כי למעשה תוכניות אלו לא הכינו את התלמיד להשתלבות טובה בעבודה.
במרץ 98 הוקם אירגון חדש שהחליף את האירגון הקודם. אירגון זה ערך מחקרים והעשיר את בתי הספר, כולל היסודיים בטכנולוגית המחשבים .
סומק ערכה מחקר בשנים 1984 עד 1990 שהיה משולב במורים ועוזרי מחקר והם השתמשו בשיטה של מחקר מעשי תוך כדי עבודה.
היא השתמשה במכשיר שנקרא quinkeys זהו כלי שיתופי (כדוגמת הויקי), מכשיר זה נתן לתלמידים אפשרות להוסיף כל אחד את חלקו בסיפור השלם. היא הסיקה מהמחקר: שהיחס בין התלמיד למורה השתנה, וכמו כן, הערכת העבודה השיתופית השתנתה כך שלא היה ניתן לזהות עפ"י כתב היד מי כתב מה? כמו כן האינטראקציה של ארבע ילדים סביב מחשב אחד גרמה לביטול השקט והמשמעת בכיתתה.
ולכן, כאשר מכניסים מחשב לכיתה יש לשנות את הגישה והתפיסות הלימודיות בכיתה כי באמצעות התפיסה הישנה לא ניתן למצות את יתרונות המחשב.סומק טוענת שהטכנולוגיה החדשה יכולה לשנות את התרבות בכיתה ואת שיטת הלימוד הישנה בגלל האפשרות לעבוד עם קבוצות גדולות. עבודה זו דורשת יכולת ניהול. בשיטה הישנה, טוען ג'קסון, שלמורים איכפת מההישגים בלבד, ושהתלמיד יועסק בפעילות כלשהיא. בשיטה הישנה היו עיכובים, הכחשה לערכו של התלמיד והפרעות חברתיות.בשנות השבעים, דואל טען שהתלמידים מיומנים להתמודד עם מטלות המורה ומבצעים מטלות רבות יותר בעזרת המחשב ובעזרת אינטראקציה הדדית. התלמידים הגיעו להשגים גבוהים יותר.
הטכנולוגיה החדשה חייבה את הסטודנט ואת המורה לשנות את דרך עבודתם כדי להפיק תועלת גבוהה יותר מן המחשב.
מסקנות בנושא העבודה השיתופית: קבוצה שבה תלמיד אחד יושב על המקלדת מפיקה תועלת רבה יותר ממספר תלמידים הכותבים על גבי דפים.
ילדים במקומות רבים בעולם יכולים לעבוד על מסמך זהה עקב מהירות העברת הנתונים, -כל תלמיד חש שיש בידו את הבעלות על המאמר וממשיך את עבודתו בהתלהבות.
השיתופיות אינה תלויה בטכנולוגיה, אלא ביחס בין המשתתפים, כאשר ההתייחסות הינה טובה - הטכנולוגיה תסייע ליצירת תוצרים טובים יותר!
באנגליה הפגישו בין שני ילדים משני קצוות גיאוגרפיים שונים, לאחר מכן קישרו ביניהם באמצעות האינטרנט. הם גילו שהיחס והתיקשורת היו טובים יותר לאחר מפגש פנים מול פנים ..
גם בסין- האינטראקציה והתמיכה בין חברי הצוות היו טובים יותר ע"י וידאו קונפרנס-שלתלמידים הייתה אפשרות להכיר זה את זה.
השיתופיות כמובן תלויה בתכנון קפדני של שיטת הלימוד , מערך השיעור, תוצאות ומשוב. תכנון טוב יותר יניב תוצאות טובות יותר.
מקדונלד, אחד מהעוזרים של סומק , השווה את הטכנולוגיה החדשה לסוס טרויאני שהגיע ללא התראה למערכת החינוך ופתאום התגלה שכל מערכת החינוך כולל שיטת הלימוד והאפקטיביות של המלמד צריכים להשתנות. מאחר ורב המורים חשבו שהמחשב הינו כלי עזר ללימוד המחשב אך למעשה הינו יותר מזה.
גם בימינו , בשנת 2010, ישנם השלכות זהות לגבי הטמעת המחשב בכיתה:
תהליך השינוי מבחינת המורים יצליח באם תיה תמיכה טכנית שותפת וזמינה. בצורה זו תתאפשר הבניה של הידע המקצועי שלהם, הכולל ידע, מיומנויות, תפיסות ודרכי פעולה חדשים המתבטאים בעבודתם המעשית בהוראה. חשוב גם שבביה"ס יהיה מנהל מעורב התומך בחדשנות וקידום הטכנולוגיה,
גם כיום עולה השאלה האם עשויים המחשבים המוקצבים במסגרות החינוך (בתי ספר וגנים) לעזור בלימוד ולאינטראקציה בין המורים והתלמידים ובין התלמידים לתלמידים אחרים?וכיצד אנו כמורים נוכל להטמיע את המחשב באופן שיישם ויבנה אינטראקציה זו.
המאמר מציג מחקרים עוד משנות השמונים המוקדמות, וראה זה פלא.. אינני רואה שינוי גדול בתובנות, במסקנות ובשאיפות להטמעת המחשב במערכת החינוך.
גם אז כהיום חיפשו דרך לשילוב המחשב בהוראה והגיעו למסקנה שעל המורים לשנות את תפיסתם החינוכית, מחשבתם ודרך לימודם בעקבות המחשב.
באנגליה (1980) האמינו שהמחשב יכול להעלות את רמת ההישגים באופן אינדיוודיאלי ולהעצים את איכות הלימוד, ההיתרון הגדול בכך הינו שכמות גדולה של תלמידים יכולים ללמוד בהוצאות נמוכות.
בשנים אלו אנגליה הפכה להיות המובילה בישום תוכניות לימודים במחשב לצורך ביה"ס.
לדברי סומק, היה ניתן לפתור בעיות מסויימות שנוצרו בעקבות החדרת המחשבים לביה"ס באנגליה, אילו היו נעשים מחקרים בנושא. למרות ההצלחה באנגליה, משרד העבודה לא היה מרוצה מתוצאות התוכניות של בלייר, כי למעשה תוכניות אלו לא הכינו את התלמיד להשתלבות טובה בעבודה.
במרץ 98 הוקם אירגון חדש שהחליף את האירגון הקודם. אירגון זה ערך מחקרים והעשיר את בתי הספר, כולל היסודיים בטכנולוגית המחשבים .
סומק ערכה מחקר בשנים 1984 עד 1990 שהיה משולב במורים ועוזרי מחקר והם השתמשו בשיטה של מחקר מעשי תוך כדי עבודה.
היא השתמשה במכשיר שנקרא quinkeys זהו כלי שיתופי (כדוגמת הויקי), מכשיר זה נתן לתלמידים אפשרות להוסיף כל אחד את חלקו בסיפור השלם. היא הסיקה מהמחקר: שהיחס בין התלמיד למורה השתנה, וכמו כן, הערכת העבודה השיתופית השתנתה כך שלא היה ניתן לזהות עפ"י כתב היד מי כתב מה? כמו כן האינטראקציה של ארבע ילדים סביב מחשב אחד גרמה לביטול השקט והמשמעת בכיתתה.
ולכן, כאשר מכניסים מחשב לכיתה יש לשנות את הגישה והתפיסות הלימודיות בכיתה כי באמצעות התפיסה הישנה לא ניתן למצות את יתרונות המחשב.סומק טוענת שהטכנולוגיה החדשה יכולה לשנות את התרבות בכיתה ואת שיטת הלימוד הישנה בגלל האפשרות לעבוד עם קבוצות גדולות. עבודה זו דורשת יכולת ניהול. בשיטה הישנה, טוען ג'קסון, שלמורים איכפת מההישגים בלבד, ושהתלמיד יועסק בפעילות כלשהיא. בשיטה הישנה היו עיכובים, הכחשה לערכו של התלמיד והפרעות חברתיות.בשנות השבעים, דואל טען שהתלמידים מיומנים להתמודד עם מטלות המורה ומבצעים מטלות רבות יותר בעזרת המחשב ובעזרת אינטראקציה הדדית. התלמידים הגיעו להשגים גבוהים יותר.
הטכנולוגיה החדשה חייבה את הסטודנט ואת המורה לשנות את דרך עבודתם כדי להפיק תועלת גבוהה יותר מן המחשב.
מסקנות בנושא העבודה השיתופית: קבוצה שבה תלמיד אחד יושב על המקלדת מפיקה תועלת רבה יותר ממספר תלמידים הכותבים על גבי דפים.
ילדים במקומות רבים בעולם יכולים לעבוד על מסמך זהה עקב מהירות העברת הנתונים, -כל תלמיד חש שיש בידו את הבעלות על המאמר וממשיך את עבודתו בהתלהבות.
השיתופיות אינה תלויה בטכנולוגיה, אלא ביחס בין המשתתפים, כאשר ההתייחסות הינה טובה - הטכנולוגיה תסייע ליצירת תוצרים טובים יותר!
באנגליה הפגישו בין שני ילדים משני קצוות גיאוגרפיים שונים, לאחר מכן קישרו ביניהם באמצעות האינטרנט. הם גילו שהיחס והתיקשורת היו טובים יותר לאחר מפגש פנים מול פנים ..
גם בסין- האינטראקציה והתמיכה בין חברי הצוות היו טובים יותר ע"י וידאו קונפרנס-שלתלמידים הייתה אפשרות להכיר זה את זה.
השיתופיות כמובן תלויה בתכנון קפדני של שיטת הלימוד , מערך השיעור, תוצאות ומשוב. תכנון טוב יותר יניב תוצאות טובות יותר.
מקדונלד, אחד מהעוזרים של סומק , השווה את הטכנולוגיה החדשה לסוס טרויאני שהגיע ללא התראה למערכת החינוך ופתאום התגלה שכל מערכת החינוך כולל שיטת הלימוד והאפקטיביות של המלמד צריכים להשתנות. מאחר ורב המורים חשבו שהמחשב הינו כלי עזר ללימוד המחשב אך למעשה הינו יותר מזה.
גם בימינו , בשנת 2010, ישנם השלכות זהות לגבי הטמעת המחשב בכיתה:
תהליך השינוי מבחינת המורים יצליח באם תיה תמיכה טכנית שותפת וזמינה. בצורה זו תתאפשר הבניה של הידע המקצועי שלהם, הכולל ידע, מיומנויות, תפיסות ודרכי פעולה חדשים המתבטאים בעבודתם המעשית בהוראה. חשוב גם שבביה"ס יהיה מנהל מעורב התומך בחדשנות וקידום הטכנולוגיה,
גם כיום עולה השאלה האם עשויים המחשבים המוקצבים במסגרות החינוך (בתי ספר וגנים) לעזור בלימוד ולאינטראקציה בין המורים והתלמידים ובין התלמידים לתלמידים אחרים?וכיצד אנו כמורים נוכל להטמיע את המחשב באופן שיישם ויבנה אינטראקציה זו.
תגובה 1:
שלומית היקרה,
המאמר של סומק על הטכנולוגיה החדשה באנגליה משנות השמונים אכן לא שינה את המציאות של ישראל כיום, אט אט אנו שומעים במסגרת הקורסים כי השילוב של הטכנולוגיה יטמע באופן משמעותי בבתי הספר בזמן הקרוב. אני חושבת כמוך, כי על המורים לשנות את התפיסה של המורים בהטמעת המחשב היא הגורם העיקרי שיביא לשינוי במערכת החינוך. יחד עם זאת אנו זקוקים למשאבים כלכליים הן בציוד טכנולוגי חדיש והן בהכשרת המורים לשילוב הכלים הטכנולוגיים בהוראה, כל אלו יהפכו את החלום למציאות...
השינוי מתחיל בכל אחד ואחת מאיתנו,
שנצליח לרתום יותר ויותר מורים אחרינו...
מיכל
הוסף רשומת תגובה