יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

מורה חכם - כיתה חכמה !

בעיתון "שיעור חופשי" האחרון ישנה סקירה על בי"ס חורפיש שבו מחכים בקוצר רוח לשנה הבאה מכיון שהכיתות יצוידו בלוח חכם. ואני תמהה על עצם המושג: "לוח חכם " האם לוח יכול להיות חכם? או שהאדם המשתמש והמפעילו הוא החכם.
בבתי הספר בארץ הוקמו בשנים האחרונות כ500 "כיתות חכמות". בשנים הקרובות עתידות לקום מאות כיתות חכמות נוספות, בצפון הארץ , מתוכננת בשנתיים הקרובות הקמה של כ415 כיתות ב88 בתי ספר.
משרד החינוך יממן את עיקר הכשרת המורים וההטמעה בבתי הספר ורשויות המקומיות יסייעו בהכנת התשתיות הנדרשות להתאמת הטכנולוגיה.
בכתבה מצוטט מר רוני רלינסקי, מנכ"ל קדימה מדע, הטוען שמעבר לאמצעים הפיסיים האמורים להימצא בכיתה חכמה יש צורך בכמות של 30% כיתות חכמות בבתית הספר על מנת להביא לשינוי פדגוגי.
אני אכן מסכימה עם הנאמר וחושבת שפטריות בודדות של כיתה אחת או שניים לא יביאו את השינוי המיוחל , שינוי יסודי וניכר יתן את אותותיו כאשר הכתות החכמות תהוונה לפחות כ 30% מכלל ביה"ס.  ובל נשכח את המורה שעליו להפעיל שיטות למידה מתאימות ולהסתייע באמצעים טכנולוגיים המאפשרים לתלמידים להיות מעורבים בתהליך, כמו: ערכות הצבעה שבאמצעותן התלמיד בוחר תשובה אחת מתוך כמה.
לדברי קלינסקי בכיתות החכמות יש לשים דגש על העיצוב משום שהכיתה הנאה והמושקעת משפיעה על יחסם של התלמידים והבנתם על חשיבות שמירת הציוד.
מחקרים בעולם אכן מוכיחים שלוח אינטראקטיבי מהווה פוטנציאל להגברת מעורבות התלמידים בלמידה ולשיפור האוירה הלימודית, מעלה את רמת הריכוז ואת המוטיבציה ללמידה.
ממחקרים שנערכו בבריטניה בשנים הראשונות לשימוש בלוח החכם הוכיחו שהתלמידים אהבו את חומרי הלמידה שהועברו באמצעות הלוח החכם ואת אפשרויות המולטימדיה הגלומות בו.
לעומת זאת מחקר אחר שנערך בדרום אפריקה משנת 2008 תוהה האם הלוח החכם הינו "איפור" בלבד ואינו "יופי אמיתי" ואולי את האפשרויות הגלומות בו ניתן לנצל בעזרת מחשב נייד ומקרן?!
השפעתם של הלוחות החכמים על הישגי התלמידים טעונים מחקר מקיף אשר יוכיח חד משמעית שהלוחות אכן מעלים משמעותית את ההישגים.
כתשובה למשפטים אלו, דר' אינה בלאו מהמגמה הטכנולוגית בחינוך של אוניברסיטת חיפה טוענת, שמחקרים הראו שלהכשרת מורים יש השפעה מכרעת על הצלחת התהליך." הטמעה מוצלחת יכולה להוסיף למערכת החינוך יופי אמיתי, ולא רק לטשטש בעיות באמצעות שכבת איפור" ומוסיפה: " כאשר בהכשרת מורים מושם דגש על רעיונות פדגוגיים ושימוש בגישות הוראה חדשניות וכן ניתנים להם כלים להפוך למורים חכמים בכיתה חכמה"

יום שבת, 18 בדצמבר 2010

הערך המוסף של שיעור מתוקשב לשיעור הרגיל?

מה מוסיף לנו שיעור מתוקשב? במה הינו טוב יותר משיעור רגיל? 
בנושא זה דנו בשיעורו האחרון של דר' אלון הסגל. שיעור מתוקשב שיכול להיות נלמד כשיעור רגיל  ככתבו וכלשונו , אינו טוב יותר! אלא אם כן אנו מתייחסים בבנייתו למטרות הבאות:
1. שימוש בצ'אט סינכרוני קבוצתי- הסביבה המתוקשבת מאפשרת צ'אט קבוצתי סינכרוני. צ'אט מסוג זה לא יתכן בעולם הפיזי מאחר ואנשים אינם יכולים לעקוב בו זמנית לשיחתם של מספר אנשים ולהגיב בו זמנית לכל אחד מהם.
2.חשיבה מסתעפת שאינה לניארית- סוג חשיבה זו אפשרי במחשבתו של אדם מול עצמו אך אינו מתאפשר בין אדם לחבריו. ולכן בסביבה מתוקשב נשים את הדגש על חשיבה מסתעפת שאם לא כן איבדנו את חשיבותה של הסביבה המתוקשבת בנושא זה.
3. תיעוד ושקיפות לאורך זמן- רק בסביבה המתוקשבת ניתן לתעד דברים במלואם אשר יגיעו למספר רב של קוראים ואנשי מקצוע ואשר יהיו שקופים ואמיתיים כראוי!
4. זמן ומקום- הסביבה המתוקשבת מאפשרת אפשרויות תגובה ועבודה ללא מגבלות זמן ומקום , אפשרות הרחבה של אחורה וקדימה בסרגל הזמןן, השוואה ויזואלית במרחב הזמן, ישנה אפשרות להשוות ולהציג אלמנטים רחוקים במרחבים  ובזמנים שונים בניגוד לסביבה הפיזית.
5. יצוגיות = ויזואליאציה- הסביבה המתוקשבת מאופיינת בעושר של גרויים קוליים וויזואליים להמחשה בעזרת: אנימאציות, סימולאציות, סרטונים ועוד.
6.יכולת ניתוח והערכה- הסיבה המתוקשבת מאפשרת לנו להגיע להיקף ענק  של אנשים ומספרים ובאפשרותנו לערוך השוואות , הערכות וניתוחים מדוייקים יותר בעזרתה.ניתן לסקור מליוני אנשים ולהסיק מסקנות מהימנות ותקפות.
7. אפקט הרשת- אפקט יחודי לסביבת הרשת: הפצת מידע מסתעף למקומות ואנשים רבים.מידע זה אפקטיבי, במידה וברצוני להשתמש בו לתועלת הסביבה המתוקשבת לדוגמא, לצורך השוואת אינטלקט בין תרבותי או רמת ידע.
8. דמות נוספת -  second life דמות וירטואלית המאפשרת תקשורת חברתית ועבודה בעולם וירטואלי הדומה לעולם המציאותי.בסביבה זו כל תלמיד בוחר לו דמות עפ"י רצונו והעדפותיו האישיות, במיוחד נשכרים מסביבה זו התלמידים המוגבלים, המיוחדים וחסרי הבטחון העצמי. בעזרתה הם מפתחים" אני נוסף" המאפשר להם להתעלות על מגבלותיהם הפסיים ואו הנפשיים וליצור אינטראקציות עם דמויות נוספות,ושייכות לחברה וקהילה ובנוסף פיתוח הדמיון ותפיסת מרחב.
9.עדכניות-  הסביבה הוירטואלית מאפשרת לנו עידכונים וחדושים עכשויים ועדכניים בזמן אמת הדרושים לנו לצורך הלמידה. כגון: חידושים במדע, תופעות טבע חדשות ועוד .

10.מענה לשונות בין תלמידים-  התלמיד יכול לקבל משימות הערכה אישיות המותאמות לקצב הלמידה שלו ולצרכיו. התלמיד יכול לקבל תמיכה או רמזים (למשל באמצעות מילון, מפות מקוונות, הסבר נוסף), הנגשות לצרכים מיוחדים, כמו: הגדלת פונטים, הקראת טקסטים, או משוב (מיידי או מושהה) על ביצועיו. כמו כן בסביבה מתוקשבת התלמיד יכול להיות מעורב יותר בתהליכי הלמידה וההערכה. ניתן לאפשר לתלמיד להיות "מוביל" הבחינה ולהתאימה לצרכיו מבחינת רמת קושי, קצב קבלת השאלות, השפה הרצויה  והייצוג הרצוי
(Alderson, 2006).
אני בטוחה שקימות מטרות נוספות המבטיחות את ערכה המוסף של הסביבה המתוקשבת על פני הסביבה הלימודית המסורתית ולנו ציבור המורים לא נותר אלא להשתמש בה באופן שישרתו ויקדמו את הלמידה!


 




יום ראשון, 12 בדצמבר 2010

אנדרוגוגיה

מה משמעות המושג "אנדרוגוגיה" ? נחשפתי למושג זה בעבר, אך מה פרושו המדוייק ומה מגלם בתוכו, בררתי לעצמי היטב בשיעורה האחרון של דר' נטע נוצר בקורס: "אסטרטגיות מתקדמות בלמידה והוראה"
אלכסנדר קאפ (Alexander Kapp) הוא שטבע לראשונה את שם התיאוריה, בשנת 1833; מלקולם נואלס פרסמהּ ברבים. למען האמת שמו של נואלס מתקשר כל כך לאנדרגוגיה, עד שרבים מאמינים כי הוא האדם שהמציא את המושג.אנדרוגוגיה פרושה ביוונית עתיקה: אנדרו= גבר, גוגיה= תורה. כלומר: תורת המבוגר.למעשה הגדרותיו של מושג זה הינן תרבותיות.
אנדרגוגיה היא "האמנות והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד". בהשוואה לפדגוגיה שהיא "האמנות והמדע של ההוראה לילדים".
לדוגמא בארה"ב גיל המבוגר שבו הוא לוקח אחריות ע מעשיו הינו גיל 21 ואילו בישראל 18- בגיל זה האדם יכול לקחת על עצמו אחריות משפטית, מתייצב לצבא, הזכות לבחור ועוד.בדורות האחרונים החלו יותר להתעסק בשאלה : כיצד לומד המבוגר? יתכן שהשאלה נובעת מכך שיותר ויותר אנשים מבוגרים נוטלים חלק בלמידה.
מאפייני האדם המבוגר בלימוד:
הכוונה עצמית של הלומד.
מצפה לכיבוד עצמאותו ודעותיו.
סיפוק גבוה בהשוואה לאדם הצעיר.
מאמץ לחזור ללמידה בגיל המבוגר.
אקלים מתאים ללמידה (פיסי, חברתי, פסיכולוגי) חופש ביטוי ללא חשש מעונש.
האם אתם מזהים מאפיינים אלו אצלכם?
הגדרת הצרכים ע"י הלומד מעלה מוטיבציה.
מתכנן ומקבל החלטה משותפת עם המורה – תורם ליישום.
כיום, יש מאפיינים מאד דומים בין למידת מבוגרים ללמידת ילדים מאחר שהתבגרות הילדים נעשתה מוקדמת יותר . כמורים אנחנו מתכננים ומקבלים החלטות עם תלמידנו הקטנים. דוגמא תכנון מסיבות, קבלת דעתם בדרך הנוחה והמועדפת עליהם ללמידה, התייחסות לדעת הרב ועוד.ואם נתחשב במסקנות החוקרים ונתחשב באנדרוגוגיה כתחום שיש לתת עליו את הדעת בדרכים מתאימותובשונה מלימוד הילדים = פדגוגיה, יתכן שננמצא דרך חדשה לקידום ההוראה והמורים ושיפור הישגיהם הלימודיים והערכיים של התלמידים




יום רביעי, 1 בדצמבר 2010

העברה בחינוך

בקורס "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה" שמעבירה דר' נטע נוצר נתבקשנו לסכם ולהגדיר את משמעות המושג "העברה בחינוך"
ההעברה כפי שסובר קניאל מכילה למעשה שלושה שלבים:


שלב ראשון: רכישה בה הלומד מבצע משימה על פי האימון והתרגול.
שלב שני: ביצוע ההתנהגות שנרכשה ללא אימון ותרגול וללא עזרה!
שלב שלישי: שמירת הרכישה בזיכרון זמן רב לאחר האימון.(קניאל 2001)

ישנה העברה חיובית – כאשר הלמידה בהקשר אחד משפרת את הלמידה בהקשר הקודם .

והעברה שלילית- כאשר למידה בהקשר מערערת את הנלמד קודם לכן.למעשה העברה של למידה בהקשר אחד מסייעת ללמידה בהקשר נוסף. לדוגמא: למידה לנהיגה במכונית תסייע ללמידה מהירה יותר בנהיגה על משאית. (Perkins, D.1992)

גבי סלומון בספרו, הגיע למסקנה כי השפעת הלמידה על התלמידים אינה מגיעה מן המחשב עצמו אלא הסביבה הלימודית הכוללת: מורים, פעילויות, יחסים בין תלמידים בינם לבין עצמם ובין המורה, התכנים.

בהתאם לתיאוריה זו מתאר גבי סלומון בספרו "טכנולוגיה וחינוך בעידן המדע" כיצד יש לעצב סביבות למידה קונסטרוקטיביות המבוססות על בעיות מהחיים!

בשנות התשעים פיתחו גבי סלומון ותמי אלמוג את פרויקט סל"ע בכמה בתי ספר.

לדעתו של סלומון כדי ליישם סוג הוראה זו יש לשנות את פעולת ביה"ס ואת תפיסתם של המורים . המחשוב אם כן, כפי שסבר כבר אז פרופ' גבי סלומון חייב לבוא יחד עם מהפך פדגוגי רציני.

את ההעברה קיים פרופ' גבי סלומון בהעבירו תכנים לימודיים דרך המחשב וקיים אותם הלכה למעשה בסוגיות מן החיים.(סלומון 2000)

       דוגמא מתחום הוראתי כמורת תקשוב: כאשר אני מלמדת כלי טכנולוגי מסוים, לצורך הדוגמא נבחר בתוכנת
ה -PowerPoint  , התלמידים לומדים את הכלי על בוריו כולל הנפשה ומעבר בין שקפים ועוד ולאחר מכן מיישמים את הכלי במקצועות שונים: מדעים-סקירת מערכת מסויימת בגוף האדם לדוגמא "מערכת הדם" כאשר בכל שקף הם מציגים תת נושא אחר מתוך הנושא הכללי: תפקידים, מבנה, איור אופן הפעולה ועוד. גיאוגרפיה: תסקיר על מדינות שונות : מפה ופני הארץ, תושבים, כלכלה, מקורות כלכלה ופרנסה, תרבות ומשאבי טבע.תנ"ך: סקירת דמות או סיפור תנכ"י בשקפים ועוד. הם ממשיכים ליישם את הכלי גם במחצית הבאה בתחומים שונים ואף בשנים הבאות.