הקשר הרב דורי

תכנית "הקשר הרב דורי" הינה תכנית ערכית חינוכית הבונה קשר וגשר בין הדור הצעיר לדור השלישי ומחזקת את מערכת הקשרים ביניהם,באמצעות הסביבה הטכנולוגית.
השתתפתי בהרצאתה של גב' תמי גרין, רכזת התוכנית הארצית, המעבירה את הדברים בחן ובלהט המתובלים בהומור ונדלקתי על הרעיון.
"הנה הזדמנות טובה" הרהרתי לעצמי..."לשלב בין טכנולוגיה לערכים"
כיצד מתקיים הדבר? בני נוער נפגשים עם מבוגרים בני גיל הזהב, ומלמדים אותם, בשלב הראשון מיומנויות תקשוב בסיסיות, שימוש בדאר אלקטרוני וגלישה באינטרנט. בשלב השני נבנית תכנית לתיעוד זכרונותיהם של המבוגרים,ובהמשך הם לומדים יחדיו לתעד את זכרונותיהם של המבוגרים ולשמר את מורשתם של הקשישים בני העדות השונות.
באופן זה אנו תופסים מספר ציפורים במכה אחת:
בית הספר והתלמידים:
מסייעים בצמצום הפערים החברתיים והלימודיים, מעצימים את יכולת התלמידים כלומדים ומלמדים,מפתחים כישורי הדרכה והנחיה ומסייעם לעצמם למצוא את תפקידם במערך ההתנדבותי ותרומה לחברה ולקהילה  במפגשים ההדדיים תורם כל צד מיתרונותיו לחיזוק הקשר הבין –דורי. למידה הדדית וחוויות משותפות תורמים להבנה טובה יותר של בן הדור האחר ובכך יוצרים מערכת שורשית וערכית בחברה.
המבוגרים:
מגלים הזדמנות לגלות את רזי הטכנולוגיה שיאפשרו להם להתערות בחברה המודרנית ומאפשרת להם להעביר מנסיון חייהם לבני הדור הצעיר.
לפניכם רשמים של סבתא ונכדתה מבית ספר ה"בונים" בחיפה. המעידים בעד עצמם:
"רונית שלום,

ברצוני לומר לך שאני מאד נהנית מהפרויקט של הקשר הרב דורי. אני משתדלת להיות שותפה בגידולם
של נכדיי במידת האפשר, והקשר שנוצר עתה עם גלי נכדתי הוא מסוג אחר. יש לו איכויות שונות ותלות
הדדית. סיפרתי לה דברים שמעולם אולי לא הייתי מעלה על דעתי לשתף אותה בהם, ונהניתי לראות את
השליטה שלה במחשב והעובדה שהיא יכולה ללמד אותי. דבר אחד לצערי פגם בפרויקט וזו העובדה
שבאחד הימים כל החומר שעבדנו עליו בשבועות הקודמים נמחק ונעלם מהמחשב של בית הספר. חבל
שלא היינו מודעים לאפשרות כזאת. כל הכבוד לבית הספר ולרעיון של הקשר הרב-דורי. זה תורם הרבה,
לדעתי, גם לדור המבוגר וגם לדור הצעיר!"
ת ו ד ה !

מאיה כותבת לסבתא שלה:
"לסבתא הכי טובה בעולם!!!
אני מאוד שמחה שבאת ושיתפת איתי פעולה בקשר הרב דורי.
למדתי על ילדותך , ונהניתי לשמוע סיפורים.
לא ידעתי שירד שלג בחיפה ולא ידעתי שעברה עלייך ילדות קצת קשה... אף פעם לא ראיתי את הדורות
במשפחה ולא ידעתי גם את שמם... ועכשיו סיפרת לי על העבר הרחוק והטוב , אמנם לא היה מחשב
טלוויזיה וגם לא מקום רחב להתגורר ואני חשבתי : " איך אפשר להסתדר ??" שמחתי מאוד לדעת שעם
כל הבלגאן יש גם קצת זמן לחפש תמונות מהעבר הרחוק , להיזכר בזמנים הטובים והכי חשוב להעביר
את הסיפורים לדורות הבאים...אני מודה לך מאוד שנתת לי את כל תשומת הלב ואני מודה למורה רונית
שנתנה לנו אפשרות לעשות "קשר רב דורי". נהניתי מאוד לעבוד איתך.
☺!☺!☺! ממני מאיה"

אני משתפת אתכם בטעימות מן התוכנית באמצעות סרט וידאו ואני קוראת בזאת מעל דף פוסט זה :למורים, למחנכים ולרכזי התקשוב לקחת חלק בתוכנית ערכית זאת ולתרום לחברה ולקהילה בישראל!

תאוריות למידה

אחד הקורסים בסימסטר זה הינו: איסטרטגיות מתקדמות ללמידה המעבר ע"י דר' נטע נוצר.
בהרצאה האחרונה עסקנו בתאוריות שונות כדי להקיש מהן את השפעתן על הלמידה:
א. תאורית הגשטלט
תאוריה שצמחה בגרמניה והסוברת שאדם מתקדם ע"י מבנים חשיבתיים שלמים - המכלול ולתוכו הוא מכניס את הפרטים. כלומר הבנת השלם תורמת לפתרון בעיות. 

ב. הגישה הפסיכואנליטית
יוצרה של גישה זו הוא זיגמוינד פרויד . גישה זו דוגלת בניתוח האישיות כשיטת טיפול.
פרויד מדבר על התת מודע כגורם למידה והדבר מתבטא בחלומות ,אסוציאציות, פליטות פה ועוד.
מזמנו של פרויד תיאוריות הלמידה השתנו והחלו להתייחס גם לתהליכים הנפשיים של האדם ולא רק לצד הביאולוגי שלו.

ג. ביהביוריזם- הגישה ההתנהגותית.
מתמקדת בחקר התנהגותו של האדם ומבוססת על הגישה שההתנהגות היא תוצאת התניה וחיזוק מצד הסביבה. חלוצי שיטה זו הם: פבלוב-רוסיה ווטסון- ארה"ב.
גישה זו מתייחסת להתניות: אופראנטית וקלאסית.
ההתניה הקלאסית:
כל גירוי גורר תגובה. (עפ"י הניסויים שערך פבלוב בכלבים) ההתניה הקלאסית מלמדת את בעל החיים לקשר בין האוכל לפעמון ובעקבות זאת תגיע תגובה רפלקסיבית: ריור מן הכלב.
התניה אופראנטית:
מבוססת על כך שהאדם נוקט פעולה במטרה להשיג רווח או הפסד (עפ"י הניסויים של טורנדייך בחולדות) ישנם מספר חיזוקים כאשר כל אחד מהם מקדם ללמידה:חיזוק חיובי , חיזוק חיובי, ענישה וענישה שלילית- הרחקת הפרס. 
החיזוקים תפקידם לעודד התנהגות חיובית ולעודד את חזרתם ואילו ענישה מיועדת להמעטת ההתנהגות השלילית.
להמשך קריאה אפשר לקרוא קישור זה של אברום רותם העוסק גם בתאוריות מודרניות מתקדמות של: בנדורה, ויגוצקי וסקינר.
http://avrumrotem.com/avrum-S/AR_lemida_shitufit/2%20theory/theory.htm
האם ניתן לבחון את הלמידה ואת הנפש האנושית עפ"י שיטה וגישה אחת?
לפי דעתי, הנפש הינה מורכבת וסבוכה ולא יהיה ניתן לחקור את צפונותיה ולהתחקות אחר אופן הלמידה ע"י שיטה אחת באופן גורף.כי אם להתאים לכל אדם ביחס למצבו ולתקופה שבה הוא נמצא את השיטה המתאימה לו !!!



הערכת טכנולוגיות ידע

בקורס שנלמד הסימסטר: הערכת טכנולוגיות ידע. נתבקשנו לנתח את מאמרו של נבו:
נבו. ד' (1986). הערכה בחינוך: מהות, תפקידים ושיטות. מגמות, כ"ט (1), עמ' 428-440 
ולסכם מה בעצם חשוב בהערכה של טכנולוגית ידע. אני לכשעצמי, התקשיתי להצביע על נקודה או שתיים החשובות יותר להערכה ולכן, העליתי את כל הנקודות כחשובות ביותר :

א. סוגי ההערכה:

 הערכה פרו אקטיבית: מיועדת לשרת קבלת החלטות.

2. הערכה רטרואקטיבית: לצורך מתן דין וחשבון לנושאים באחריות .

ב. תפקידי ההערכה:

1. תפקיד מעצב שיפור ופיתוח פעילות.

2. תפקיד מסכם- משמש לסלקציה, הסמכה או מתן דו"ח .

3. תפקיד פסיכולוגי: לעורר מודעות לפעילויות מיוחדות,העלאת מוטיבציה להתנהגות רצויה של מערכים.קידום יחסי ציבור.

4. תפקיד אדמיניסטרטיבי: הצגת סמכות, של הממונה בהירארכיה ע"י הערכת הכפופים לו.

הערכה יכולה למעשה להשתמש בתפקיד אחד או יותר.

ג. מושאי ההערכה:

חשוב לזהות באופן מדויק את מי מעריכים.

לפי מודל "ההערכה המגניבה" של סטייק 75 : כדאי לבצע דו שיח מתמשך בין הצדדים הקשורים במושא ההערכה, הוא מפרט את הצעדים של אינטראקציה דינמית בין מעריך וקהליו בתהליך ביצוע ההחלטה.

לדעתי, דיון זה חשוב ביותר מאחר וניתן במהלכו לשנות, לשפר ולהציע דרכים חלופיות במושא המערך.

ד. כלי המחקר:
חשוב שהערכה לא תסטה מיעדה המקורי. יש להשתמש בשיטות מחקר רבות ומגוונות ולא להשתמש בשיטה אחת וספציפית.

ה. משתני ההערכה:
הערכה של פרויקט חינוכי תכלול:

1. איכות המטרות

2. איכות התוכנית ואסטרטגיות פעולה.

3. תהליך הביצוע.

4. תפוקות והישגים של התהליך.

ו. תכונות המעריכים:
ידע טכני, ידע בתחום ההערכה, ידע בשיטות מחקר, הבנת ההקשר החברתי, מהות התוכנית יחסי אנוש תקינים, יושר ואובייקטיביות, מקצועיות.

ז. אמות מידה של ההערכה:

1. אספקת מידע שימושי

2. אפשרות ביצוע במשאבים קיימים

3. הוגנות

4. דיוק.
אני משתפת אתכם בסרטון שיצרה דר' גילה קורץ הממחיש את חשיבות ההערכה ומה הם התחומים שעליהם יש לתת את הדעת בבואנו להעריך!