למידה מרחוק לבתי חולים

חשבתי בימים האחרונים על כך, שאני נעזרת רבות בתחום הלמידה מרחוק . איני יכולה לתאר את חיי שוב ללא האינטרנט ואפשרויות התקשורת הרבות הגלומות בו: סקייפ, ויקי, דוא"ל , ווידאו קונפרנס, שימוש באתרים שונים .
וכל יום אני מגלה נתיב חדש שבאפשרותי להיעזר בו , להשתמש בו ולייעל את עבודתי בפרט ואת אפשרויות התקשורת הנרחבות בכלל.
אני מהרהרת לעצמי: כיצד למדו לפני מספר שנים ללא אינטרנט? כיצד הגיעו להישגים ותגליות ללא אפשרויות השוואה וחשיפה הבלתי מוגבלת של מחקרים , מאמרים וחומרים שאנו נחשפים אליהם היום?
האם יתכן שתוצאות ומסקנות המחקר היו טובות ומדוייקות יותר?
ואז העבירו אותי הרהורי אל כל אותם ילדים המרותקים לבתי החולים ולביתם עקב מחלה ... האם תחום הלמידה מרחוק מפותח גם אצלם?
הרי לילדים אלו נגישות לסוג למידה זה יכול לסייע רבות. כך יוכלו להשלים את הפער הלימודי המצטבר, למרות העדרותם מביה"ס.
חשבתי ופעלתי ... בדקתי באינטרנט האם ישנם אתרים כאלה התומכים בילדים חולים.
להפתעתי, גיליתי שאכן יש!
לדוגמא ,עמותה הנקראת "קו אור" http://www.kavor.org.il/ שברשותה אתר המיועד לצורך זה בדיוק.
אתר זה מאפשר לילדים חולים ומאושפזים:

• תקשורת עם ילדים בבתי חולים אחרים בארץ ובעולם.
• תקשורת עם בית הספר שלהם, חברים ומשפחה.
• למידה מרחוק של מורה מול תלמיד לשיעורים פרטיים לגילאים השונים.
• למידה עצמאית סינכרונית.
•  עושר של פעילויות וקישורים לאתרים חינוכיים.
• משחקים ומאגרי מידע לילדים, עלון וירטואלי וגלריה של עבודות הילדים.

האתר מחולק לנושאים ותחומים שונים: משפחות, עולמם של ילדים ,מדריך רפואי,מתנדבים עמיתים וידידים ועוד.

המשכתי לשוטט במבוכי הגוגל והגעתי גם ליוזמה קטנה בגן ילדים, יוזמה שאינה ממונת ע"י עמותה כל שהיא.. ללא רעש וצילצולים .
יוזמה שמקורה בילדה אחת חולה במחלת ריאות כרונית קשה ונדירה .
ואיך חשיבה אחרת של המפקחת על החינוך המיוחד בראש העין ומחלקת גני הילדים באורנית משתפת את הילדה החולה בפעילויות בגן, באמצעות  הלמידה מרחוק:
מצלמות אינטרנט הותקנו בביתה של נ. ובגן "רקפת" ומשמשות כאמצעי התקשורת היחידי בינה לבין הילדים. הגננת מפעילה את ילדי הגן במפגשים חווייתיים בנושאי הלימוד השונים מול המצלמה.
ונ. צופה ומשתתפת בפעילות מביתה באופן פעיל- רוקדת, שרה ושואלת שאלות.
ואז אמרתי לעצמי,
כה לחי לעמותות ויוזמות מועילות ותורמות אלו  שמתייחסות גם לכאלה  השונים והסובלים בחברה.
 ומן הראוי וכמה חשוב שיקומו יוזמות נוספות כאלה, המשמשות כנקודות אור של חסד והומניות!!

פעילות אינטראקטיבית

במסגרת הקורס:  "עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתוקשבות" .המשותף לדר' רחל מינץ וגב' גלית צדוק, אנו בונים יחידה אינטראקטיבית.
בשיעורי המדעים חשפתי את תלמידי לסביבות אינטראקטיביות רבות במהלך השיעורים.
מעולם לא נתתי דעתי כמה מאמץ הושקע בפיתוח היחידה? כמה אנשים היו מעורבים בפיתוח היחידה? ושכדי לפתח יחידה טובה יש צורך בשיתוף פעולה בין המתכנת לגרפיקאי ולכותב היחידה.
שיקולי בבחירת הסביבה האינטראקטיבית היתה להנחיל לתלמידי דרך נוספת ומעניינת להטמעת החומר .

ואילו עתה, כאשר אנו מתכננים את היחידה עלי לתת את דעתי לפרטים הנ"ל.
החלטנו לבחור ביחידה העוסקת בתזונה בריאה .
בגילאים אלו, כאשר הגוף עובר שינויים ביאולוגיים ,פיסיולוגיים ונפשיים חשוב מאד לשמור על תזונה בריאה, לא לדלג על ארוחות ולהימנע מג'אנק פוד.

 יחידה זו, בנויה בהלימה לתוכנית הלימודי במדעים לכיתות ה' ו' ומטרתה להעלות את מודעות התלמידים לתזונה בריאה, לתת להם כלים פרקטיים של תפריטים מאוזנים ובריאים ולסייע להם למיין את המזון שהם אוכלים  לקבוצות מזון כדי ליצור תפריט מאוזן ומגוון .
במהלך היחידה עלינו לתת את הדעת על מטרות היחידה, מספר המסכים והקשר ביניהם,הממשקים, הוראות למתכנת -כיצד לכתוב הנחיות? מה בדיוק יתרחש במעבר בין מסך למשנהו?מה יוצג בקישורים השונים? איזה מידע יחשף?  ולגרפיקאי: כיצד לעצב? כיצד להציג את המידע במילים ובתמונות ובצורה מותאמת?
לפניכם דוגמא לארוחת בוקר מתוך האינטראקציה:

בודאי תוכלו לנחש באיזה תפריט מדובר? מאוזן ומגוון? מגוון ובלתי מאוזן? או: בלתי מאוזן ובילתי מגוון?


אך, מה שנראה לרבים מכם כמובן מאליו אינו נראה לתלמידים רבים במיוחד בדור של אופנת הדיאטה...

באופן לימוד זה התלמיד בונה את הידע והופך ללומד עצמאי הלומד בשיטה הקונסטרוקטיביסטית .וכך יוכל להפנים את הידע באופן משמעותי ואפקטיבי יותר.

אני בטוחה שבעזרת יחידת לימוד אינטראקטיבית זו נפתח צוהר ללמידה חוויתית, מעמיקה ושונה מדרך הלמידה המסורתית.

מסקנות דו"ח ה OECD ומערכת החינוך בישראל

במאמר בעיתון גלובס ניתקלתי  בדו"ח של ארגון המדינות המפותחות. המאמר מציג אותנו באור לא כ"כ חיובי בתחום החינוך ולהלן מספר מסקנות שמציג הדו"ח:

• תלמידי ישראל ממשיכים ללמוד בכיתות הצפופות בעולם - בחינוך היסודי לומדים 27.6 תלמידים בכיתה בישראל לעומת ממוצע של 21.4 תלמידים בכיתה במדינות ה-OECD. בחטיבת הביניים המצב קשה עוד יותר - 32.7 תלמידים בכיתה בישראל לעומת 23.9 תלמידים בכיתה במדינות ה-OECD. למעשה, על פי הדו"ח, ישראל ניצבת במקום השלישי במדד הצפיפות - אחרי קוריאה ויפן.
• 
   ההשקעה פר תלמיד נמוכה מאוד: 4,923 דולר לתלמיד ביסודי בישראל לעומת 6,437 דולר ב-OECD ו-5,858 דולר לתלמיד בעל-יסודי בישראל לעומת 8,006 דולר ב-OECD.
• שכר המורים בישראל ב-2007 - טרום רפורמת "אופק חדש", נותר בפער רציני מזה שבשאר מדינות ה-OECD והוא ניצב בתחתית הדירוג העולמי. שכר המורה אחרי 15 שנות ותק יחסית לתמ"ג לנפש עומד על 62% בכל הרמות - מחצית מיחס השכר במדינות ה-OECD. גם מבחינת נתונים כספיים ניכר הפער. השכר השנתי למורה מתחיל בחינוך היסודי בישראל אמנם עלה ב-2007 לעומת השנה שקדמה לה - מ-13,257 דולר ל-14,099 דולר (עלייה של 5%) אך גם במדינות ה-OECD נרשמה עלייה בשכר מ-27,828 דולר ב-2006 ל-28,687 דולר ב-2007 (עלייה של 3%).
•  אחוז בעלי ההשכלה הגבוהה (שלישונית) בישראל. על פי הנתונים, ב-2007 44% מגילאי 25-64 היו בעלי השכלה גבוהה לעומת ממוצע של 28% במדינות ה-OECD. עם זאת, בישראל נרשמה אחוז נמוך יותר של בעלי השכלה תיכונית (36%) לעומת 44% ב-OECD. עוד עולה מהדו"ח כי רוב בעלי ההשכלה הגבוהה (28%) הם בוגרי מסלולים אקדמיים לעומת בוגרי מסלולים מקצועיים (13%) - זאת, בדומה לתמונה המצטיירת בשאר מדינות ההשוואה.-וזה נתון דווקא די משמח!!

 פרופ' מיכל בלר, מנכ"לית ראמ"ה (רשות ארצית למדידה והערכה) אמרה היום במסיבת עיתונאים : "אני מקווה ומצפה שחלק מהפרמטרים השליליים שכר מורים, למשל - שהוצגו בדו"ח ישתפרו בדו"ח הבא, שיכלול כבר את כניסתה של רפורמת "אופק חדש"
גם שר החינוך , מר גדעון סער, התייחס לדברים ואמר שהנתונים מחייבים אסטרטגיה לאומית של השקעה בחינוך,לגבי שכר המורים ושעות הלימוד הוא טוען שחלק מכך השתנה ברפורמת "אופק חדש" ועדיין יש להמשיך ,לשפר ולהשקיע על מנת להתחרות באחרים.
עוד אמר שהחשיבות היא לשים דגש על המסקנות הנובעות מן הנתונים הסטטיסטיים!


אז יתכן, שעוד ימים טובים נכונו למורים בישראל.ותחזור עטרה ליושנה!!

Somekh, B.(2000) New Technology and Learning: Policy and Practice in the UK, 1980-2010, Education and Information Technologies

במסגרת הקורס של דר' מישר טל התבקשנו לתרגם מאמר של סומק  ולהביע את דעתנו עליו.
המאמר מציג מחקרים עוד משנות השמונים המוקדמות, וראה זה פלא.. אינני רואה שינוי גדול בתובנות, במסקנות ובשאיפות להטמעת המחשב במערכת החינוך.
גם אז כהיום חיפשו דרך לשילוב המחשב בהוראה והגיעו למסקנה שעל המורים לשנות את תפיסתם החינוכית, מחשבתם ודרך לימודם בעקבות המחשב.
באנגליה (1980) האמינו שהמחשב יכול להעלות את רמת ההישגים באופן אינדיוודיאלי ולהעצים את איכות הלימוד, ההיתרון הגדול בכך הינו שכמות גדולה של תלמידים יכולים ללמוד בהוצאות נמוכות.

בשנים אלו אנגליה הפכה להיות המובילה בישום תוכניות לימודים במחשב לצורך ביה"ס.
לדברי סומק, היה ניתן לפתור בעיות מסויימות שנוצרו בעקבות החדרת המחשבים לביה"ס באנגליה, אילו היו נעשים מחקרים בנושא. למרות ההצלחה באנגליה, משרד העבודה לא היה מרוצה מתוצאות התוכניות של בלייר, כי למעשה תוכניות אלו לא הכינו את התלמיד להשתלבות טובה בעבודה.
במרץ 98 הוקם אירגון חדש שהחליף את האירגון הקודם. אירגון זה ערך מחקרים והעשיר את בתי הספר, כולל היסודיים בטכנולוגית המחשבים .
סומק ערכה מחקר בשנים 1984 עד 1990 שהיה משולב במורים ועוזרי מחקר והם השתמשו בשיטה של מחקר מעשי תוך כדי עבודה.
היא השתמשה במכשיר שנקרא quinkeys זהו כלי שיתופי  (כדוגמת הויקי), מכשיר זה נתן לתלמידים אפשרות להוסיף כל אחד את חלקו בסיפור השלם. היא הסיקה מהמחקר: שהיחס בין התלמיד למורה השתנה, וכמו כן, הערכת העבודה השיתופית השתנתה כך שלא היה ניתן לזהות עפ"י כתב היד מי כתב מה? כמו כן האינטראקציה של ארבע ילדים סביב מחשב אחד גרמה לביטול השקט והמשמעת בכיתתה.
ולכן, כאשר מכניסים מחשב לכיתה יש לשנות את הגישה והתפיסות הלימודיות בכיתה כי באמצעות התפיסה הישנה לא ניתן למצות את יתרונות המחשב.סומק טוענת שהטכנולוגיה החדשה יכולה לשנות את התרבות בכיתה ואת שיטת הלימוד הישנה בגלל האפשרות לעבוד עם קבוצות גדולות. עבודה זו דורשת יכולת ניהול. בשיטה הישנה, טוען ג'קסון, שלמורים איכפת מההישגים בלבד, ושהתלמיד יועסק בפעילות כלשהיא. בשיטה הישנה היו עיכובים, הכחשה לערכו של התלמיד והפרעות חברתיות.בשנות השבעים, דואל טען שהתלמידים מיומנים להתמודד עם מטלות המורה ומבצעים מטלות רבות יותר בעזרת המחשב ובעזרת אינטראקציה הדדית. התלמידים הגיעו להשגים גבוהים יותר.
הטכנולוגיה החדשה חייבה את הסטודנט ואת המורה לשנות את דרך עבודתם כדי להפיק תועלת גבוהה יותר מן המחשב.
מסקנות בנושא העבודה השיתופית: קבוצה שבה תלמיד אחד יושב על המקלדת מפיקה תועלת רבה יותר ממספר תלמידים הכותבים על גבי דפים.
ילדים במקומות רבים בעולם יכולים לעבוד על מסמך זהה עקב מהירות העברת הנתונים, -כל תלמיד חש שיש בידו את הבעלות על המאמר וממשיך את עבודתו בהתלהבות.
השיתופיות אינה תלויה בטכנולוגיה, אלא ביחס בין המשתתפים, כאשר ההתייחסות הינה טובה - הטכנולוגיה תסייע ליצירת תוצרים טובים יותר!

באנגליה הפגישו בין שני ילדים משני קצוות גיאוגרפיים שונים, לאחר מכן קישרו ביניהם באמצעות האינטרנט. הם גילו שהיחס והתיקשורת היו טובים יותר לאחר מפגש פנים מול פנים ..
גם בסין- האינטראקציה והתמיכה בין חברי הצוות היו טובים יותר ע"י וידאו קונפרנס-שלתלמידים הייתה אפשרות להכיר זה את זה.
השיתופיות כמובן תלויה בתכנון קפדני של שיטת הלימוד , מערך השיעור, תוצאות ומשוב. תכנון טוב יותר יניב תוצאות טובות יותר.

מקדונלד, אחד מהעוזרים של סומק , השווה את הטכנולוגיה החדשה לסוס טרויאני שהגיע ללא התראה למערכת החינוך ופתאום התגלה שכל מערכת החינוך כולל שיטת הלימוד והאפקטיביות של המלמד צריכים להשתנות. מאחר ורב המורים חשבו שהמחשב הינו כלי עזר ללימוד המחשב אך למעשה הינו יותר מזה.

גם בימינו , בשנת 2010, ישנם השלכות זהות לגבי הטמעת המחשב בכיתה:
 תהליך השינוי מבחינת המורים יצליח באם תיה תמיכה טכנית שותפת וזמינה. בצורה זו תתאפשר הבניה של הידע המקצועי שלהם, הכולל ידע, מיומנויות, תפיסות ודרכי פעולה חדשים המתבטאים בעבודתם המעשית בהוראה. חשוב גם שבביה"ס יהיה מנהל מעורב התומך בחדשנות וקידום הטכנולוגיה,

גם כיום עולה השאלה  האם עשויים המחשבים המוקצבים במסגרות החינוך (בתי ספר וגנים) לעזור בלימוד ולאינטראקציה בין המורים והתלמידים ובין התלמידים לתלמידים אחרים?וכיצד אנו כמורים נוכל להטמיע את המחשב באופן שיישם ויבנה אינטראקציה זו.