יום שלישי, 15 בפברואר 2011

פוסט סיכום


הגיע הרגע שבו עלי לסכם את תהליך כתיבתי בבלוג. לשם כך, אני מסתכלת על הפוסט הראשון שלי....עוברת בין הפוסטים השונים שכתבתי..ומגיעה לתובנות, אחלק זאת למספר כותרות:
פומביות:
בפוסט הראשון הטריד אותי רעיון הפומביות והחשיפה.אך מעניין הדבר שלאחר שדר' גילה קורץ אפשרה לסטודנטים להסתיר את הבלוג, רבים מאיתנו (ואני בכללם) בחרו להמשיך ולחשוף את הגיגיהם.
מה זה אומר? כיצד אנשים חושפים דעות והגיגים אישיים לעין כל? יתכן שהסיבה נעוצה בכך שהבלוג למעשה תורם להעצמה? לבמה של ערוץ ביטוי עצמי המנוהל ע"י הסטודנט עצמו ולא ע"י המורה.
כעת, לאחר כתיבה של מספר רשומות לא מבוטל, אני יכולה להעיד בברור שהכתיבה אכן תרמה לי להעצמה, לפיתוח תובנות חדשות, לרפלקציה ולחשיבה על על הנלמד ואתגר להתאמץ ולחפש: מאמרים, סרטי וידאו, קטעי עיתונות נוספים התומכים ואו מתנגדים לנושאים שדנתי בהם.
תגובות:
במהלך הרשומות שלי, חשתי בכך שכתבתי את אשר עם ליבי ביד חופשית, עמיתים ואנשים חיצוניים הגיבו לרשומותי, פרט שתרם לאתגר ולאינטראקציה מעניינת חוצה גבולות. היה נעים לראות שדברי מכים גלים גם מעבר למקום לימודי. זכיתי לתגובות מאנשים בולטים בתחום לדוגמא :
דר' דיויד סגלינסקי : מנהל inter America education center- http://www.iec-interamerica.org/
דר' אלון הסגל, או ג'י הורוביץ הידוע בכינוי "יענקל".
תגובות אלו, פשוט חיממו את הלב ואתגרו אותי להמשיך ולכתוב.וכאן המקום לציין את עמיתתי הנאמנה, מיכל שפיז שליוותה את הרשומות והוסיפה נקודת מבט נוספת או חיזקה את דעתי בנושאים השונים.
גם אני הגבתי לכתיבה של עמיתי בבלוגים אחרים, בהזדמנויות שונות ובכך חידדתי את חוש הביקורת שלי לנושאים השנויים במחלוקת והבעתי את עמדתי.
תרומה לתהליך ההוראה:
אני משוכנעת מאד בתרומתו של הבלוג לתהליך החינוכי וכהוכחה לכך, החלטתי ליישמו בהוראתי כמורה לתקשוב. ובכך למעשה, אני סוגרת מעגל מן הפוסט הראשון שלי שבו רשמתי:
"כיצד אני כמורה אוכל להדביק את הקצב המהיר של התחדשות הטכנולוגיה ולקרב אותו לתלמידי באופן פדגוגי, מושכל ובעזרתו ליצור למידה חוויתית ומאתגרת יותר עבורם."
אודה ולא אבוש שתהליך ההטמעה בקרב התלמידים הרכים אינו קל כלל ועיקר (לחלקם זוהי אף התנסות ראשונית עם הדואר האלקטרוני) כפי שכתבתי ברשומה קודמת , הם רגילים לעיתים להעתיק ממקורות אינטרנטיים ולהגיש לכאורה "עבודה מושלמת", למורה שאינו מתוקשב. אך איתי הם עמלים יותר: מציגים מספר מקורות, עורכים סינתזה ביניהם כותבים את דעתם האישית ובהמשך ידרשו גם להגיב לאחרים. וכבכל התחלה חדשה, מחד אני חווה את ההתנגדויות והקשיים אך רואה בהחלט גם פרות בעמלי מאידך. התלמידים נכנסים לשיעור בציפייה ובהתלהבות ואט אט משנים את עמדותיהם . אני מאמינה שהם מתנסים בתהליך חדשני, שונה ומעורר אשר יובילם ויצעידם קדימה בהתפתחותם האינטלקטואלית!
לסיכום,
בסיום דברי, אני מצטטת את דבריו של אלברט איינשטיין:
"לעולם אל תתייחס אל לימודיך כאל חובה, אלא - כאל הזדמנות מעוררת קנאה ללמוד את השפעתו המשחררת של היופי בתחום הרוח, לשם אושרך שלך, ולתועלת הקהילה שבתוכה תעבוד בעתיד!"
אכן, היטיב אנשטיין לדייק ולהגדיר את התחושה האמיתית שחשתי: את היופי שבתחום הרוח, את האושר להיות מקהילה איכותית לומדת ואת תרומתי לקהילת ההוראה והחינוך כפועל יוצא מתחום הלמידה.
ובשורה האחרונה, לא נותר לי אלא להודות לדר' גילה קורץ אשר חשפה אותי לטכנולוגיות שונות ולפדגוגיה העומדת אחריהם!


תגובה מסכמת מהעמיתה המלווה, מיכל שפיז:

 שלומית יקרה שלי!
זכיתי להכיר בת זוג חרוצה, דעתנית, תחרותית במובן החיובי של המילה, נהניתי לקרוא בכל פעם את הפוסטים שלך, סגנון כתיבתך רהוט ובהיר. היה לי העונג להיות עמיתה מלווה וכמובן ושותפה לכתיבת עבודות. כאן המקום להודות לך על התמיכה המתמדת והעידוד, יש אנשים המשפיעים על העולם מעצם קיומם ואת אחת מהן, המשיכי להיות מה שאת.

באהבה ובהערכה גדולה,
מיכל שפיז




יום שני, 24 בינואר 2011

הבלוג הלימודי החינוכי

 בשל היות הבלוג כלי עוצמתי, כדאי שנשתמש ביתרונותיו לתהליך הלמידה.עוצמת הכלי יכולה לבוא לידי ביטוי בתחומים הבאים:
א. מקצועיות המורה-
1. ביצירת עניין מקצועי בקרב מורים למדעים בפרט ולמורים בכלל, בנסיון ליצירת עומק ופרספקטיבה בעדכון המקצועי.
2. ברצון לשתף מידע עם עמיתים,להתלבט ולהתפתח.
3. כמקור קל להפיץ מידע, לפרסם עשיות,לעדכון בחידושים ולקיים למידה שיתופית מפרה ומאתגרת.
4. הבלוגר- מנהל הבלוג ,הוא האחראי המלא לתוכן ולעיצוב. (במקרה זה אנו כמורים הכותבים, העורכים והמעצבים של הבלוג. אחראים על כל מה שנכתב בו).
5. בהפעלת תלמידים בכיתה המורה אינו צריך לראות בבלוגים כלי עבודה טכניים אלא סביבה להעצמת התלמיד, להתפתחותו האינטלקטואלית המחייבת קריאה, כתיבה, רפלקציה וחשיבה.
ב. מעורבות התלמיד מבחינה חברתית ולימודית-
1. הבלוג מציע לתלמיד סביבה לכתיבה אישית בה הוא יכול לבטא את עצמו ולהשמיע את קולו.
2. הבלוג מהווה הזמנה למעורבות גדולה יותר של הלומד בתהליכי הלמידה. מודל הלמידה המסורתית בה מהווה התלמיד "צרכן" המידע המצוי בחומרי הלימוד או אצל המורה, מוחלף לפחות חלקית במודל של למידה שיתופית,בה מהווה תרומתו האישית של התלמיד חלק מתהליך הלמידה.
3. הבלוג מאפשר קהילתיות דהיינו, סביבה של כותבים, קוראים ומגיבים.
שילוב בלוג בלמידה מאפשר למידה שיתופית - פתיחת ערוצי תקשורת אלטרנטיביים בין מורה למורה ובין המורה לתלמידים ומאפשר הן מונולוג והן דיאלוג.
4. הבלוג הופך את התלמיד מפסיבי לאקטיבי בפעילותו.(Forster&Tam,2004)
כאשר הכתיבה אינה רק עבור המורה אלא פתוחה לכלל,הכותבים לוקחים אחריות רבה יותר לכתיבתם היות והם רואים בכתיבה גם פעילות חברתית.(Isaacs&Jackson, 2001).
ג. תחום התוכן הנלמד-
1. הבלוג מציע מיידיות, הוא זמין לקוראים עם סיום כתיבתו והפצתו לכלל הציבור. החומר שנכתב חשוף להערות ולביקורת.
2. הבלוגים הם כרונולוגיים ,כלומר החומר העדכני יותר ייצפה ראשון. הידע הנצבר בבלוג נשמר לאורך זמן וניתן לחזור אליו בכל זמן שנרצה.
לאחר שהשתכנעתי אכן, שהבלוג תורם ללמידה , ניסיתי לפתוח בלוג לתלמידי ביה"ס שבו אני מלמדת. הנושא אינו פשוט כלל ועיקר, לחלק מן התלמידים אין כלל דוא"ל ולחלקם יש דוא"ל אך אין בגוגל.
ועלי כמורה להדריך אותם ראשית בנבכי הדוא"ל: איך לשלוח הודעה, כיצד לצרף קובץ, כיצד לשמור אנשי קשר, תיקיות ורק לאחר מכן הם מתחילים לעקוב אחר בלוג הלמידה: " בלוג למידה לתלמידי בי"ס קיבוץ ראשית"
הבלוג עוסק בנושאים של איכות הסביבה, וכפי שתוכלו להתרשם הנושא המזמן הוא טו' בשבט והשריפה ביערות הכרמל.
יתרונותיו של בלוג יחודי זה הם פדגוגיים וטכנולוגיים כאחד.
מהפן הפדגוגי: התלמידים יהיו ערים לנושא של שמירת איכות הסביבה ומה מתאים מכך שהם מתחילים מהסביבה הקרובה: לחבב על התלמידים את סביבת ביה"ס?
שמירה על העצים, הכרות עם העצים, זהותם ,סיפורים ואגדות אודותם.
ומהפן הטכנולוגי: עבודה עם כלים טכנולוגיים חדשנים ושיתופיים: כתיבה בבלוג, תיעוד ושקיפות של עבודות,אינטראקציה הדדית: כתיבת תגובה בבלוג, התייחסות לדברי האחר ועוד.
להתרשמות ראשונית אני מזמינה אתכם לצפות בבלוג:


אין ספק שזוהי רק התחלה ואם אכן הישגתי את מטרותי ? ימים יגידו!!






יום שלישי, 18 בינואר 2011

מודלים של מנהיגות חינוכית

בהרצאתה האחרונה של דר' נטע נוצר "אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה"
בחנו דגמי מנהיגות עפ"י י. אופלטקה.ניתחנו את אישיות המנהל בהתאם לאופן שבו הוא מנהיג את המורים תחת סמכותו.
מנהל סמכותי ו"חזק" הינו לעיתים סטראוטיפ של תפיסה שגויה של כוחניות וסמכותיות יתר.מנהל כזה גורם למורים שתחת סמכותו לעבוד רק כשצריך, לחוסר יוזמתיות ויצירתיות ואף מוביל לשחיקת יתר.
אין ספק, שמנהל המאציל סמכויות יוצר אתגר ומוטיבציה גבוהה יותר למורים.האצלת סמכויות היא אחד ממושגי המפתח בניהול ומנהיגות. מנהל הבטוח בעצמו וכישוריו  יכול לסמוך מספיק על אחרים כדי להאציל להם סמכויות ויאפשר לצוותו להתפתח ולהתקדם הוא יפיק מהם את מלוא הפוטנציאל לקידום הארגון שבראשו הוא עומד מחד, אך יפנה זמן יקר לעצמו לעסוק לעסוק בתחומים חשובים יותר שאינם יכולים להתבצע ע"י הצוות מאידך.
ביזור בשל היקף המשימות, גודל הארגון ותחומי ההתמחות.מלווה בביזור האחריות המנהיגותיים. יחסי גומלין בין אנשי הארגון.הניהול נחלק בין מרכזים שכבתיים, רכזי המקצועות והצוות הארגוני.
מחקרים מצביעים על השפעה חיובית של הביזור על הכנסת חידושים והפחתת ניכור בקרב מורים.
הריס (2005) טוען שניהול מבוזר מוביל לפיתוח בהיבטים הבאים:
מנהיגות הנוצרת מהדינמיקה ביחסים הבין-אישיים, פיזור האחריות והעוצמה בכל שדרות ביה"ס.
סמכות הצוותים לקבלת החלטות, ניהול עצמי של ישיבות מקצועיות, הבטחת פתרון בעיות קבוצתי, מתן אוטונומיה למורים,מעורבות הצוות ליוזמות חדשות.הזדמנויות לפיתוח צוות ובניית קהילות מקצועיות הלומדות כדרך חיים.

אני בטוחה, שהמודעות לסגנון הניהול תיצור אוירה סימפטית ,פתיחות והבנה - אלו הם תנאים חשובים ליצירת סביבת עבודה שיתופית ומועילה!




יום שלישי, 11 בינואר 2011

הערכת טכנולוגית ה LIVE@EDU

בעבודת הסיכום בקורס של דר' גילה קורץ, "הערכת טכנולגיות ידע" נדרשנו לבחור טכנולוגיה מסויימת עפ"י מודל ה-SECTION של בייטס ופול, 2003:
מערכת ה"live edu" היא סביבה מקוונת בעברית מלאה המאפשרת למורה, תלמיד,מנהל והורה לנהל מידע אישי הוראה ולמידה ברשת וחיונית בשלב הראשון בהתנהלות בית ספר עדכני בסביבה פדגוגית-ארגונית-מקוונת.
היא חלק ממערכת "שער ללמידה" מבית היוצר של (MICROSOFT MLG (microsoft-learning-gateaway ופותח במיוחד עבור מערכת החינוך אשר שמה לה למטרה להפוך את בתי הספר לארגון מודרני ועדכני המנוהל ע"י כלי ארגון ופדגוגיה ארגוניים ובו המורה, התלמיד וכל הקשורים למוסד החינוכי (הורים,משרד החינוך וכו) מנהלים את שגרת היום יום במרחב מקוון אישי וציבורי.
האות (S STUDENTS: מתייחסת לסטודנטים - טכנולוגיה זו אמורה להיות מיושמת בכל רחבי ירושלים :לתלמידי היסודי וחטיבת הביניים.למורים המלמדים בבתי הספר ולהורי התלמידים .
ה S מתייחסת גם ל: דמוגרפית סטודנטים: מורים בבית ספר יסודי מלמדים מגוון של תלמידים ברמות למידה שונות והשימוש ב " edu@ live " מאפשר מבחר גישות ודרכי הוראה על מנת ללמד את מגוון התלמידים,כל אחד בדרכו שלו.
נגישות: הנגישות לסביבה זו הינה קלה, נוחה וללא תשלום. לתלמידים רובם ככולם יש מחשב וחיבור לרשת האינטרנט הן בביה"ס והן בבית והם מתחברים בקלות באמצעות סיסמא לסביבה.
הבדלים בין תלמידים: לתמידים יש העדפות שונות למידה תכנון ההוראה צריך להתחשב בשינויים אלו, סביבה זו מאפשרת הכנסת דיאגרמות , סרטים קוליים וציורים
האות E) EASE OF USE : מתייחסת לקלות השימוש: זוהי סביבה קלה לשימוש , התלמידים מתחברים באמצעות סיסמא מכל מחשב בארץ ובעולם.
האות C) COSTS : גורמי עלות - אמנם זוהי סביבה חינמית המסופקת ע"י חברת מיקרוסופט. אך נדרשת הכשרה למורים , הורים ותלמידים להתמצא בסביבה זו וכיצד לעשות בה שימוש מרבי ומועיל.ההכשרה תינתן באמצעות מדריכים ממשרד החינוך או מדריכים חיצוניים.
האות T) TEACHING : הוראה- הסביבה מאפשרת ניהול מידע אישי וציבורי. מתאפשרת ניהול הוראה, למידה אישית ושיתופיות. לנהל את התקשורת וההוראה בצורה יעילה ביותר בכל ארגון. היא מאפשרת ניהול מרחב עבודה אישי ברשת הכולל: דוא"ל, ניהול מרחבים שיתופיים (סביבות עבודה מקוונות) לפי נושאים הכולל שיתופיות מלאה בין הורים מורים וילדים. עריכה ואפשרות לצפייה בלבד של קבוצות
עבודה הנבחרות מראש וניתנות לעדכון בכל זמן. בנוסף, הקמת אתרים אישיים וציבוריים בקלות ובמהירות, אחסנה, קבלת גישה אישית, ושיתוף למרחבי אחסון ייעודיים של מסמכים ורשומות.שליחה וקבלת התראות לפי בחירה והקשר, יומנים אישיים ועוד.
האותI)  INTERACTIVITY :בוחנת אינטראקציה ושיתוף - סביבה שיתופית זו מאפשרת בהחלט דגשים אלו : דיונים בקבוצות ושיח אישי עם תלמידים ומורים אחרים ועם מומחים וקבוצות בעלי עניין בארץ ובעולם. ניתן לקיים בסביבה דיונים, התייעצות, שיתוף, למידה עצמאית, שיתוף פעולה מרחוק עם ארגון חינוכי אחר בארץ או בחו"ל על מנת לקיים סיעור מוחות, ועוד אינספור אפשרויות כיד הדמיון. שיתוף הפעולה בין המעגלים השונים של ילדים-מורים-הורים-קהילה,יתרום לכל ארגון חינוך הן בתחומים החינוכיים, והן בתחומים החברתיים. באמצעות שיטה המבוססת על קבוצות דינמיות, מתאפשרת לנו בצורה מאוד פשוטה ויעילה להוסיף קבוצות משותפות .
האות O) ORGANIZATIONAL ISSUES :בודקת דרישות ארגוניות:
הדרישות הארגוניות שצריך כדי להשתמש בטכנולוגיה זו הכרת כלי ה office- לצורך כך ידרשו מדריכים אשר ידריכו את המורים ויביאו אותם לקו המשווה בתוכנות אלו.
כמובן,חיבור לאינטרנט, הכניסה נעשית באמצעות האתר http://outlook.com, כל המשתמשים מקבלים live שהוא גם כתובת הדוא"ל שלהם, וסיסמה אשר יאפשרו כניסה בטוחה למערכת.
האות N) NOVELTY :חדשנות
Live @ Edu נחשבת לסביבה חדשנית ודינאמית המשרתת את צרכי הלומדים אשר משתפים פעולה ומתקשרים באופן מקוון. מיקרוסופט מעדכנת באופן סדיר ואינטנסיבי את השירותים בסביבה זו, ובכך מסייעת ומציעה שירותים ופתרונות לתלמידים/סטודנטים ולבוגרים באופן מתמיד מעבר לכיתה ושעות הלימוד הקונבנציונאליות.
האות S) SPEED : מהירות ישום הטכנולוגיה-
המשתמשים אינם צריכים להשקיע את זמנם ללימוד הטכני של הסביבה, זוהי סביבה קלה וידידותית . ומיד עם הכניסה אליה ניתן להעלות חומרי למידה ותוצרים משותפים.

על מעט מיתרונות הסביבה, אפשרויות השיתופיות הגלומות בה וקלות השימוש בה ניתן לבחון בסרטון הבא:








יום שני, 3 בינואר 2011

סביבה מתוקשבת

בהרצאתו האחרונה של דר' אלון הסגל ניהלנו דיון בנושא הסביבה המתוקשבת.
שימוש בסביבה מתוקשבת מעביר אותנו מעולם המידע לעולם הידע. מהו ההבדל בין מידע לידע ?
למידע, כמידע בלבד, אין שום ערך, אלא אם הוא הובא לשימוש בקונטקסט הנכון, ע"י האדם הנכון ובזמן הנכון, כך שאותו מידע הופך לידע רלוונטי לאותו אדם\ארגון. בהגדרתם מידע הוא אינפורמציה, עובדות, נתונים, דברי הסבר, רעיונות, מסקנות וכו' ו"ידע הוא מידע המצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה" (ויקיפדיה)
דחיסת ידע בלבד באופן שיטחי בלבד אינה מועילה.
אםרצוננו, לנהל את המידע אנו חייבים להצפין אותו בפורמט מסויים, בפלטפורמה מסויימת כדי שהמשתמש יבין באופן מדוייק מה אנו דורשים ממנו, אנו חייבים לרדת לפרטי פרטים כי במקרה זה לא נוכל לעמוד לצידו ולהסביר ל"מה התכוון המשורר"...כי אם לא כן נמצא את עצמינו במצב שמתאר דני סנדרסון בשירו  :

"בן דוד שלי רצה לשחות
כדי לצוף קבוע
למד שחיה בהתכתבות
אצל מציל ידוע.
כשנכנס סוף סוף לים,
תוך שניות הוא נעלם.
שניים קפצו אליו מיד
טובעים השניים מן האחד"
אין אפשרות ללמוד וללמד שחיה , נהיגה, רכיבה באופניים - בהתכתבות בלבד. מקצועות מסויימים מחייבים סטאג'- התמחות בפועל.
ולכן, בלמידה המתוקשבת אני חייב לארגן את מקורות המידע בקוד שאפשר לפענח אותו: כותרות על, כותרות משנה, עץ נושאים, הירארכיה - ככל שהכתיבה תהיה ברורה יותר וקלה לפיענוח , והתוכן ממוקד וברור יותר- כך יוכל האדם להפיק את הפעולה הרצויה.
ההגדרה של ידע: "הוצאה לפועל מוצלחת של פתרון"
כי אם זה אינו פתרון מוצלח הרי זה מידע ולא ידע!
הידע עפ"י הגישה המבנית, אינו מגיע ישירות ע"י המידע. אלא הוא מעובד ומשתנה ע"י הלומד.
פתגם סיני עתיק אומר שאין אדם עובר פעמיים באותה דרך באותו נהר. מדוע? כי בכל פעם המסלול שונה, הזרימה שונה, מקום האבנים משתנה ועוד. וכך גם בלמידה המתוקשבת אני מגיעה לרמת ריוז=Reuse -רמת השימוש החוזר- בהשאלה מהעולם האקולוגי, האם בניתי נכון את התהליכים שהתלמיד יוכל לחזור על מה שמישהו אחר עשה. והכי חשוב: להגיע להקשרים משלו, למשמעות חדשה משלו,שיפתח סקרנות ויגיע לתחומי ידע ומידע נוספים ויהפוך את המידע לידע מועיל ומחכים להמשך לימודיו !