יום שישי, 30 ביולי 2010

למידה מרחוק לבתי חולים

חשבתי בימים האחרונים על כך, שאני נעזרת רבות בתחום הלמידה מרחוק . איני יכולה לתאר את חיי שוב ללא האינטרנט ואפשרויות התקשורת הרבות הגלומות בו: סקייפ, ויקי, דוא"ל , ווידאו קונפרנס, שימוש באתרים שונים .
וכל יום אני מגלה נתיב חדש שבאפשרותי להיעזר בו , להשתמש בו ולייעל את עבודתי בפרט ואת אפשרויות התקשורת הנרחבות בכלל.
אני מהרהרת לעצמי: כיצד למדו לפני מספר שנים ללא אינטרנט? כיצד הגיעו להישגים ותגליות ללא אפשרויות השוואה וחשיפה הבלתי מוגבלת של מחקרים , מאמרים וחומרים שאנו נחשפים אליהם היום?
האם יתכן שתוצאות ומסקנות המחקר היו טובות ומדוייקות יותר?
ואז העבירו אותי הרהורי אל כל אותם ילדים המרותקים לבתי החולים ולביתם עקב מחלה ... האם תחום הלמידה מרחוק מפותח גם אצלם?
הרי לילדים אלו נגישות לסוג למידה זה יכול לסייע רבות. כך יוכלו להשלים את הפער הלימודי המצטבר, למרות העדרותם מביה"ס.
חשבתי ופעלתי ... בדקתי באינטרנט האם ישנם אתרים כאלה התומכים בילדים חולים.
להפתעתי, גיליתי שאכן יש!
לדוגמא ,עמותה הנקראת "קו אור" http://www.kavor.org.il/ שברשותה אתר המיועד לצורך זה בדיוק.
אתר זה מאפשר לילדים חולים ומאושפזים:
  • תקשורת עם ילדים בבתי חולים אחרים בארץ ובעולם.
  • תקשורת עם בית הספר שלהם, חברים ומשפחה.
  • למידה מרחוק של מורה מול תלמיד לשיעורים פרטיים לגילאים השונים.
  • למידה עצמאית סינכרונית.
  •  עושר של פעילויות וקישורים לאתרים חינוכיים.
  • משחקים ומאגרי מידע לילדים, עלון וירטואלי וגלריה של עבודות הילדים.
האתר מחולק לנושאים ותחומים שונים: משפחות, עולמם של ילדים ,מדריך רפואי,מתנדבים עמיתים וידידים ועוד.

המשכתי לשוטט במבוכי הגוגל והגעתי גם ליוזמה קטנה בגן ילדים, יוזמה שאינה ממונת ע"י עמותה כל שהיא.. ללא רעש וצילצולים .
יוזמה שמקורה בילדה אחת חולה במחלת ריאות כרונית קשה ונדירה .
ואיך חשיבה אחרת של המפקחת על החינוך המיוחד בראש העין ומחלקת גני הילדים באורנית משתפת את הילדה החולה בפעילויות בגן, באמצעות  הלמידה מרחוק:
מצלמות אינטרנט הותקנו בביתה של נ. ובגן "רקפת" ומשמשות כאמצעי התקשורת היחידי בינה לבין הילדים. הגננת מפעילה את ילדי הגן במפגשים חווייתיים בנושאי הלימוד השונים מול המצלמה.
ונ. צופה ומשתתפת בפעילות מביתה באופן פעיל- רוקדת, שרה ושואלת שאלות.
ואז אמרתי לעצמי,
כה לחי לעמותות ויוזמות מועילות ותורמות אלו  שמתייחסות גם לכאלה  השונים והסובלים בחברה.
 ומן הראוי וכמה חשוב שיקומו יוזמות נוספות כאלה, המשמשות כנקודות אור של חסד והומניות!!






11 תגובות:

ori maish אמר/ה...

היי שלומית!
אני רוצה להגיד לך שממש התרגשתי מן הפוסט הזה!! ממש מדהים איך בעזרת הטכנולוגיה ניתן להגיע לכל אחד ולעזור לילדים הנמצאים בבתי החולים להיות עדין חלק מן הכיתה למרות שהם במקום אחר. החשיבות כאן היא לא רק בפן של השלמת חומר הלימוד אלא בפן הרגשי חברתי שבו החולים מרגישים חלק בלתי נפרד מן הכיתה ומרגישים שלא הזניחו ושכחו אותם למרות מה שהם עוברים. פשוט מדהים!!
אורי

מיכל שפיז אמר/ה...

שלומית שלום,
אני התוודעתי לנושא הלמידה מרחוק בבתי החולים בארץ כאשר אחת התלמידות שאותה חינכתי אושפזה בבית החולים לזמן ארוך. ישנה גם עמותת תללי"ם- תמיכה לימודית לתלמידים מרותקים למיטותיהם, אשר מסייעת ומאפשרת את הלמידה מרחוק. אכן, אין אנו מבינים, איך הסתדרנו בעבר ללא הטכנולוגיה ויישומיה החדשניים וכיצד היא מסייעת להתגבר על קשיים ומביאה לידי פתרונות באמצעות המחשב.
במקרים רבים בזכות המחשב החיים קלים יותר!
מיכל

אנונימי אמר/ה...

שלומית שלום
כגננת ריגש אותי לקרוא על "היוזמה הקטנה בגן הילדים" , שמעתי על למידה מרחוק לילדי בית הספר מהסיבה שלא יווצר פער לימודי , אך לילד בגן התקשורת היא חוויתית ונותנת הרגשה טובה -"חושבים עליי" "אוהבים אותי" ולא מסיבה אחרת של השלמת חומר וצמצום פערים, זו יוזמה מרגשת ומבורכת אאמץ זאת.

בברכה איריס

דורית אמר/ה...

שלומית שלום,
שמי דורית, אני לומדת במוסד אקדמאי וכחלק ממטלות קורס טכנוגוליה, התבקשתי להכנס לאחד הבלוגים ולהתרשם. רצה הגורל (מיד תביני את משמעות ה"גורל") והגעתי אלייך...

קראתי בעיניין רב, בסקרנות ובהתרגשות את שכתבת בנושא כל כך חשוב (שלצערי אני מכירה מקרוב: אחייני בן ה-17 מאושפז מזה כשישה חודשים עקב תאונת דרכים ומענה ללמידה - אין!!!).
בעידן כל כך מתוקשב חשוב לקיים את הלמידה מרחוק לכל אותם ילדים השוהים בבתי חולים. בצעד זה שכרם של הילדים בא הן מבחינה לימודית והן מבחינה ריגשית. הילדים מרגישים כל כך מנותקים, בסביבה לא טבעית, עם קשיים כאלה ואחרים מעצם שהותם בבי"ח ולמידה מסוג זה תגרום להם לתחושת קרבה, מוכר, אכפתיות מהמורה והחברים,שגרה (אותה הם רוצים בחזרה)ובכלל... "להיות שוב בעיניינים". (מתחברת לתגובה של אורי)
ולעיניין הדוגמא של נ' - מרגש עד מאוד. כן ירבו יוזמות מסוג אלה...
תודה ובהצלחה, דורית

הבלוג של שלומית אמר/ה...

קראתי בעיון את תגובותיכם!
מעניין לקרוא איך שכל אחד מגיב על אותו פוסט מזוית אחרת!
אחד התחבר לפן החברתי השניה מזוית ראיה של גננת, השלישית מנקודת מבט של אחת שחווה את הצורך בלמידה מרחוק לחולים - מקרוב (אחיין)
תודה לכל המגיבים!

akbal אמר/ה...

שלומית שלום
אני אקבאל סטודנטת לתואר שני באחת מהמטלות של הקורס התבקשנו להיכנס ולבחור בלוג בנושא מסויים ,אניבחרתי לפי השם שלך קודם כל והרשים אותי הכותרת של המאמר שלך מאוד ריגש אותי הקריאה על היוזמה בגן הילדים לראשונה אני מגלה עד כמה באמצעות השקעה טכנולוגית "הלמידה מרחוק "יכולים לצמצם פערים בין התלמידים ולאפשר לכל תלמיד ללמוד בלי מגבלות ולהשלים פערים.
התרשמתי מאוד שיהיה לך בהצלחה וכל צעד מבורך

3GT אמר/ה...

Shulamit Shalom!!!
nice post! I am indeed very interested on all those things, not only because that is my main specialty, but most of all because the magnitude and extent that such tech can reach on the mind of children and people in general... I can't imagine myself in a hospital for a long period of time without Internet access!... how important and interesting is that, right? I also agree with you on the thought you presented related to previous generations of researchers and educators (and not to leave aside business persons, students in general, professionals from different fields, etc.)... wow, how much could we extend talking about all that?
Interestingly enough, according the available research, adult people are interested in learning systems... about the same as young students/people... can you believe that?... age is not an impediment anymore, but technology and willingness
Nice post the one you submitted Shulamit, hope to see more about this topic as you progress on your studies and personal goals.

ataaf אמר/ה...

שלום שלומית
אני עאיישה אלטורי לומדת תואר שני מרכז לימודים אקדימים ניהול ארגון מערכות חינוך אני ביקרתי בבלוג שלך כי יש מטלה ממרצה גילה קורץ ,ומאוד מצא חן בעיניי את החומר שבבלוג שלך ומאוד רגש אותי למידה מרחוק בבתי חולים כי באמת צריכים חבורה צמודה ובמיוחד הילדים בזמן השהייתם בבית חולים .יישר חכוח ותודה
עאיישה טורי

הבלוג של שלומית אמר/ה...

הי 3GT
שמחתי לקרוא את תגובתך, במיוחד לאור העובדה שהינך בקי ועוסק בתחום הלמידה מרחוק!
כפי שציינת אכן, הלמידה מרחוק מגשרת בין גילאים, תרבויות ועמים שונים ללא כל הבדל!
ובנוסף מטשטשת הבדלי מעמדות וסמכויות בין מורה לתמיד...
נצטרך עוד ללמוד לעבוד בסביבה חדשנית זו.
אשמח לשתף אותך בעבודות ובמחקרים בהמשך לימודי בנושא. ולכבוד יהיה לי לקבל את תגובותיך!!

ויויאן אמר/ה...

שלום לך שלומית, קוראים לי ויויאן ואני לומדת תואר שני ארגון וניהול מערכות חינוך במכללת המרכז. קראתי את כל מה שכתבת בבלוג שלך אך הכתבה הזאת משכה אותי במיוחד להגיב עליה. מאוד התרגשתי ממה שסיפרת על הילדה שלומדת בגן מהבית והדבר גרם לי ללחוץ על הקישור ולדפדף ובנוסף לחפש עוד חומר הנוגע בתלמידים או אנשים שמתקשרים עם הסביבה מרחוק.. הילדה הזאת ואנשים נוספים כמוהה גרמו לי להרגיש שבאמת הגבול הוא השמים בלימודים..כך שאפילו אנשים מוגבלים וחולים לא מסתפקים במה שיש להם מבחינת ידע ועם כל המוגבלות הם ממשיכים בחיפוש אחרי הידע.. ואנחנו כאנשים רגילים צריכים ללמוד מאלה שצריך לנצל את היכולות שלנו לטובה..ובאמת כל הכבוד לכל העמותות שמחברות אנשים אלה לעולם הלימודים ..ועוד פעם לך אני אומרת כל הכבוד עבודה יפה ובהצלחה.

ישראל אמר/ה...

שלום שלומית,
כחלק ממטלה שלימודי תואר שני במנהל וארגון מערכות חינוך,בחרתי והתחברתי לבלוג שלך.בימים אלה שכל נושא הלמידה מרחוק שנוי במחלוקת,הבאת את ההיבט האנושי,משמעותי חיובי ויפה של האפשרויות הטמונות בלמידה מרחוק.
זכור לי מימי לימודיי בביה"ס יסודי כשבת כיתתנו היתה מרותקת לביתה לתקופה ארוכה,כיצד התקינו במבצע גדול ומסובך רמקול בכיתה, ואצלה בבית(חיבור חוטי שהתאפשר עקב המרחק הקצר),,
איזו התרגשות והצלחה היתה להרגיש שהיא ממשיכה להיות שייכת,,
תודה,ואמשיך לעקוב ולהתעניין!
יישר כח,ישראל.