יום שני, 3 בינואר 2011

סביבה מתוקשבת

בהרצאתו האחרונה של דר' אלון הסגל ניהלנו דיון בנושא הסביבה המתוקשבת.
שימוש בסביבה מתוקשבת מעביר אותנו מעולם המידע לעולם הידע. מהו ההבדל בין מידע לידע ?
למידע, כמידע בלבד, אין שום ערך, אלא אם הוא הובא לשימוש בקונטקסט הנכון, ע"י האדם הנכון ובזמן הנכון, כך שאותו מידע הופך לידע רלוונטי לאותו אדם\ארגון. בהגדרתם מידע הוא אינפורמציה, עובדות, נתונים, דברי הסבר, רעיונות, מסקנות וכו' ו"ידע הוא מידע המצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה" (ויקיפדיה)
דחיסת ידע בלבד באופן שיטחי בלבד אינה מועילה.
אםרצוננו, לנהל את המידע אנו חייבים להצפין אותו בפורמט מסויים, בפלטפורמה מסויימת כדי שהמשתמש יבין באופן מדוייק מה אנו דורשים ממנו, אנו חייבים לרדת לפרטי פרטים כי במקרה זה לא נוכל לעמוד לצידו ולהסביר ל"מה התכוון המשורר"...כי אם לא כן נמצא את עצמינו במצב שמתאר דני סנדרסון בשירו  :

"בן דוד שלי רצה לשחות
כדי לצוף קבוע
למד שחיה בהתכתבות
אצל מציל ידוע.
כשנכנס סוף סוף לים,
תוך שניות הוא נעלם.
שניים קפצו אליו מיד
טובעים השניים מן האחד"
אין אפשרות ללמוד וללמד שחיה , נהיגה, רכיבה באופניים - בהתכתבות בלבד. מקצועות מסויימים מחייבים סטאג'- התמחות בפועל.
ולכן, בלמידה המתוקשבת אני חייב לארגן את מקורות המידע בקוד שאפשר לפענח אותו: כותרות על, כותרות משנה, עץ נושאים, הירארכיה - ככל שהכתיבה תהיה ברורה יותר וקלה לפיענוח , והתוכן ממוקד וברור יותר- כך יוכל האדם להפיק את הפעולה הרצויה.
ההגדרה של ידע: "הוצאה לפועל מוצלחת של פתרון"
כי אם זה אינו פתרון מוצלח הרי זה מידע ולא ידע!
הידע עפ"י הגישה המבנית, אינו מגיע ישירות ע"י המידע. אלא הוא מעובד ומשתנה ע"י הלומד.
פתגם סיני עתיק אומר שאין אדם עובר פעמיים באותה דרך באותו נהר. מדוע? כי בכל פעם המסלול שונה, הזרימה שונה, מקום האבנים משתנה ועוד. וכך גם בלמידה המתוקשבת אני מגיעה לרמת ריוז=Reuse -רמת השימוש החוזר- בהשאלה מהעולם האקולוגי, האם בניתי נכון את התהליכים שהתלמיד יוכל לחזור על מה שמישהו אחר עשה. והכי חשוב: להגיע להקשרים משלו, למשמעות חדשה משלו,שיפתח סקרנות ויגיע לתחומי ידע ומידע נוספים ויהפוך את המידע לידע מועיל ומחכים להמשך לימודיו !

3 תגובות:

יענקל אמר/ה...

אני מודה שהפוסט הזה מצליח לבלבל אותי. אני קורא שלפי אלון הסגל "השימוש בתקשוב מעביר אותנו מעולם המידע לעולם הידע", אבל אינני מוצא שום דבר בפוסט שמסביר כיצד התקשוב, לעומת, לדוגמה, הרדיו, או הדפוס, או אפילו הדיבור, עושה זאת.
אחרי ההכרזה הכללית למדי הזאת מופיעה "השוואה" בין מידע לבין ידע, והטענות שם (של הסגל?) מוכרות ואפילו נדושות, ואינן קשורות לתקשוב בדרך שאני מצליח לזהות.
האם רק בלמידה מתוקשבת אנחנו חייבים "לארגן את מקורות המידע בקוד שאפשר לפענח אותו"? האם איננו צריכים לעשות זאת ב-"למידות" אחרות (אם בכלל אפשר להגיד שיש באמת דבר כזה "למידה מתוקשבת" במקום משהו קצת פחות יומרני כמו "למידה באמצעות התקשוב")?
חשבתי שבאופן כללי מטרות החינוך היו (בין היתר) לעזור ללומד "להגיע להקשרים משלו", ולפתח אצלו סקרנות. לא קשה למצוא אנשי חינוך דגולים ששאפו למטרות האלו הרבה לפני שהיה תקשוב. למרבה הצער, לא פעם נוצר הרושם ש-"הוגים" חדשים למיניהם חושבים שהם ממציאים את חינוך.

שלומית רדניק אמר/ה...

הי ג'י
כמובן שעולם המידע יהפוך לידע גם בעולם הישן(נטול הלמידה מרחוק)אך בלמידה מרחוק הקודים חייבים להיות ברורים יותר מאחר וזוהי למידה א- סינכרונית והמורה "אינו כאן כדי להסביר".
בפוסט זה ניסיתי לחדד כיצד ניתן לעשות זאת באמצעות התקשוב ולסייע לתלמיד להגיע להקשרים חדשים.
בנוסף, בלמידה מתוקשבת המורה פנוי יותר לסייע לתלמידים מתקשים והטובים ממשיכים להתקדם באופן עצמאי .
ולכן הלמידה מרחוק ואו המתוקשבת מצריכה בניה קונסטקוקטיביסטית של יחידת הלימוד.(ראה פוסטים קודמים שלי) ומאפשרת סגנונות למידה שונים המסייעים לכל תלמיד להגיע להקשרים בדרך היחודית לו ביתר עניין, גיוון ומוטיבציה.
מקווה שעניתי לך...

מיכל שפיז אמר/ה...

שלומית שלום,
קראתי את הפוסט בעיון רב ובעקבות תגובתו של יענקל, חזרתי וקראתי שוב את הפוסט. אכן המידע שהפך לידע התקיים עוד הרבה לפני עידן התקשוב והאינטרנט, אך כעת האינפורמציות יותר זמינות ונגישות והופכות את החיים לקלים יותר - מסכימה איתך בהחלט לגבי הנאמר בנושא הלמידה מרחוק
ממני
מיכל שפיז