בעיתון "שיעור חופשי" האחרון ישנה סקירה על בי"ס חורפיש שבו מחכים בקוצר רוח לשנה הבאה מכיון שהכיתות יצוידו בלוח חכם. ואני תמהה על עצם המושג: "לוח חכם " האם לוח יכול להיות חכם? או שהאדם המשתמש והמפעילו הוא החכם.
בבתי הספר בארץ הוקמו בשנים האחרונות כ500 "כיתות חכמות". בשנים הקרובות עתידות לקום מאות כיתות חכמות נוספות, בצפון הארץ , מתוכננת בשנתיים הקרובות הקמה של כ415 כיתות ב88 בתי ספר.
משרד החינוך יממן את עיקר הכשרת המורים וההטמעה בבתי הספר ורשויות המקומיות יסייעו בהכנת התשתיות הנדרשות להתאמת הטכנולוגיה.
בכתבה מצוטט מר רוני רלינסקי, מנכ"ל קדימה מדע, הטוען שמעבר לאמצעים הפיסיים האמורים להימצא בכיתה חכמה יש צורך בכמות של 30% כיתות חכמות בבתית הספר על מנת להביא לשינוי פדגוגי.
אני אכן מסכימה עם הנאמר וחושבת שפטריות בודדות של כיתה אחת או שניים לא יביאו את השינוי המיוחל , שינוי יסודי וניכר יתן את אותותיו כאשר הכתות החכמות תהוונה לפחות כ 30% מכלל ביה"ס. ובל נשכח את המורה שעליו להפעיל שיטות למידה מתאימות ולהסתייע באמצעים טכנולוגיים המאפשרים לתלמידים להיות מעורבים בתהליך, כמו: ערכות הצבעה שבאמצעותן התלמיד בוחר תשובה אחת מתוך כמה.
לדברי קלינסקי בכיתות החכמות יש לשים דגש על העיצוב משום שהכיתה הנאה והמושקעת משפיעה על יחסם של התלמידים והבנתם על חשיבות שמירת הציוד.
מחקרים בעולם אכן מוכיחים שלוח אינטראקטיבי מהווה פוטנציאל להגברת מעורבות התלמידים בלמידה ולשיפור האוירה הלימודית, מעלה את רמת הריכוז ואת המוטיבציה ללמידה.
ממחקרים שנערכו בבריטניה בשנים הראשונות לשימוש בלוח החכם הוכיחו שהתלמידים אהבו את חומרי הלמידה שהועברו באמצעות הלוח החכם ואת אפשרויות המולטימדיה הגלומות בו.
לעומת זאת מחקר אחר שנערך בדרום אפריקה משנת 2008 תוהה האם הלוח החכם הינו "איפור" בלבד ואינו "יופי אמיתי" ואולי את האפשרויות הגלומות בו ניתן לנצל בעזרת מחשב נייד ומקרן?!
השפעתם של הלוחות החכמים על הישגי התלמידים טעונים מחקר מקיף אשר יוכיח חד משמעית שהלוחות אכן מעלים משמעותית את ההישגים.
כתשובה למשפטים אלו, דר' אינה בלאו מהמגמה הטכנולוגית בחינוך של אוניברסיטת חיפה טוענת, שמחקרים הראו שלהכשרת מורים יש השפעה מכרעת על הצלחת התהליך." הטמעה מוצלחת יכולה להוסיף למערכת החינוך יופי אמיתי, ולא רק לטשטש בעיות באמצעות שכבת איפור" ומוסיפה: " כאשר בהכשרת מורים מושם דגש על רעיונות פדגוגיים ושימוש בגישות הוראה חדשניות וכן ניתנים להם כלים להפוך למורים חכמים בכיתה חכמה"
בבתי הספר בארץ הוקמו בשנים האחרונות כ500 "כיתות חכמות". בשנים הקרובות עתידות לקום מאות כיתות חכמות נוספות, בצפון הארץ , מתוכננת בשנתיים הקרובות הקמה של כ415 כיתות ב88 בתי ספר.
משרד החינוך יממן את עיקר הכשרת המורים וההטמעה בבתי הספר ורשויות המקומיות יסייעו בהכנת התשתיות הנדרשות להתאמת הטכנולוגיה.
בכתבה מצוטט מר רוני רלינסקי, מנכ"ל קדימה מדע, הטוען שמעבר לאמצעים הפיסיים האמורים להימצא בכיתה חכמה יש צורך בכמות של 30% כיתות חכמות בבתית הספר על מנת להביא לשינוי פדגוגי.
אני אכן מסכימה עם הנאמר וחושבת שפטריות בודדות של כיתה אחת או שניים לא יביאו את השינוי המיוחל , שינוי יסודי וניכר יתן את אותותיו כאשר הכתות החכמות תהוונה לפחות כ 30% מכלל ביה"ס. ובל נשכח את המורה שעליו להפעיל שיטות למידה מתאימות ולהסתייע באמצעים טכנולוגיים המאפשרים לתלמידים להיות מעורבים בתהליך, כמו: ערכות הצבעה שבאמצעותן התלמיד בוחר תשובה אחת מתוך כמה.
לדברי קלינסקי בכיתות החכמות יש לשים דגש על העיצוב משום שהכיתה הנאה והמושקעת משפיעה על יחסם של התלמידים והבנתם על חשיבות שמירת הציוד.
מחקרים בעולם אכן מוכיחים שלוח אינטראקטיבי מהווה פוטנציאל להגברת מעורבות התלמידים בלמידה ולשיפור האוירה הלימודית, מעלה את רמת הריכוז ואת המוטיבציה ללמידה.
ממחקרים שנערכו בבריטניה בשנים הראשונות לשימוש בלוח החכם הוכיחו שהתלמידים אהבו את חומרי הלמידה שהועברו באמצעות הלוח החכם ואת אפשרויות המולטימדיה הגלומות בו.
לעומת זאת מחקר אחר שנערך בדרום אפריקה משנת 2008 תוהה האם הלוח החכם הינו "איפור" בלבד ואינו "יופי אמיתי" ואולי את האפשרויות הגלומות בו ניתן לנצל בעזרת מחשב נייד ומקרן?!
השפעתם של הלוחות החכמים על הישגי התלמידים טעונים מחקר מקיף אשר יוכיח חד משמעית שהלוחות אכן מעלים משמעותית את ההישגים.
כתשובה למשפטים אלו, דר' אינה בלאו מהמגמה הטכנולוגית בחינוך של אוניברסיטת חיפה טוענת, שמחקרים הראו שלהכשרת מורים יש השפעה מכרעת על הצלחת התהליך." הטמעה מוצלחת יכולה להוסיף למערכת החינוך יופי אמיתי, ולא רק לטשטש בעיות באמצעות שכבת איפור" ומוסיפה: " כאשר בהכשרת מורים מושם דגש על רעיונות פדגוגיים ושימוש בגישות הוראה חדשניות וכן ניתנים להם כלים להפוך למורים חכמים בכיתה חכמה"
2 תגובות:
אכן, היה עדיף לו הייינו נמנעים לחלוטין מהצירוף של "לוח" ו-"חכם". נדמה לי שברור לכולם שללוח עצמו אין שכל, אבל כאשר אנחנו חוזרים על הצירוף הזה שוב ושוב אנחנו יוצרים את התשתית מחשבתית לכך שהטכנולוגיה היא זאת שיכולה להוביל אותנו להשגים לימודיים.
וכל זה מבלי להתייחס לשאלות של עיצוב הכיתה ותהליך הלמידה שנובעים מהשימוש בלוח הזה. מרבים לציין שכשיש לוח אינטראקטיבי בכיתה המורה לא מפנה את הגב לתלמידים, ומשום מה איננו שואלים מה כל כך רע בכך שהמורה לא יראה מה קורה בכיתה במשך כל רגע של השיעור.
דווקא אם היה מדובר ב-"איפור" בלבד, יכולנו אולי לסלוח ליומרה הזאת של "לוח חכם". אבל המונח, וגם הכלי עצמו, מנציח דרכי הוראה/למידה שאפילו משרד החינוך שלנו מכריז אליהן כמיושנות.
הי יענקל,
אכן, חידדת את דברי שהטכנולוגיה בבדה ובעצמה אין בכוחה להוביל לשינוי מהותי אלא אם כן היא מלווה בפדגוגיה מתאימה.
לכן, המונח "לוח אינטראקטיבי" יותר מתאים לדעתי להגדרת כלי טכנולוגי זה.
הוסף רשומת תגובה