בהרצאתו האחרונה של דר' אלון הסגל ניהלנו דיון בנושא הסביבה המתוקשבת.
שימוש בסביבה מתוקשבת מעביר אותנו מעולם המידע לעולם הידע. מהו ההבדל בין מידע לידע ?
למידע, כמידע בלבד, אין שום ערך, אלא אם הוא הובא לשימוש בקונטקסט הנכון, ע"י האדם הנכון ובזמן הנכון, כך שאותו מידע הופך לידע רלוונטי לאותו אדם\ארגון. בהגדרתם מידע הוא אינפורמציה, עובדות, נתונים, דברי הסבר, רעיונות, מסקנות וכו' ו"ידע הוא מידע המצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה" (ויקיפדיה)
דחיסת ידע בלבד באופן שיטחי בלבד אינה מועילה.
אםרצוננו, לנהל את המידע אנו חייבים להצפין אותו בפורמט מסויים, בפלטפורמה מסויימת כדי שהמשתמש יבין באופן מדוייק מה אנו דורשים ממנו, אנו חייבים לרדת לפרטי פרטים כי במקרה זה לא נוכל לעמוד לצידו ולהסביר ל"מה התכוון המשורר"...כי אם לא כן נמצא את עצמינו במצב שמתאר דני סנדרסון בשירו :
"בן דוד שלי רצה לשחות
כדי לצוף קבוע
למד שחיה בהתכתבות
אצל מציל ידוע.
כשנכנס סוף סוף לים,
תוך שניות הוא נעלם.
שניים קפצו אליו מיד
טובעים השניים מן האחד"
אין אפשרות ללמוד וללמד שחיה , נהיגה, רכיבה באופניים - בהתכתבות בלבד. מקצועות מסויימים מחייבים סטאג'- התמחות בפועל.
ולכן, בלמידה המתוקשבת אני חייב לארגן את מקורות המידע בקוד שאפשר לפענח אותו: כותרות על, כותרות משנה, עץ נושאים, הירארכיה - ככל שהכתיבה תהיה ברורה יותר וקלה לפיענוח , והתוכן ממוקד וברור יותר- כך יוכל האדם להפיק את הפעולה הרצויה.
ההגדרה של ידע: "הוצאה לפועל מוצלחת של פתרון"
כי אם זה אינו פתרון מוצלח הרי זה מידע ולא ידע!
הידע עפ"י הגישה המבנית, אינו מגיע ישירות ע"י המידע. אלא הוא מעובד ומשתנה ע"י הלומד.
פתגם סיני עתיק אומר שאין אדם עובר פעמיים באותה דרך באותו נהר. מדוע? כי בכל פעם המסלול שונה, הזרימה שונה, מקום האבנים משתנה ועוד. וכך גם בלמידה המתוקשבת אני מגיעה לרמת ריוז=Reuse -רמת השימוש החוזר- בהשאלה מהעולם האקולוגי, האם בניתי נכון את התהליכים שהתלמיד יוכל לחזור על מה שמישהו אחר עשה. והכי חשוב: להגיע להקשרים משלו, למשמעות חדשה משלו,שיפתח סקרנות ויגיע לתחומי ידע ומידע נוספים ויהפוך את המידע לידע מועיל ומחכים להמשך לימודיו !
שימוש בסביבה מתוקשבת מעביר אותנו מעולם המידע לעולם הידע. מהו ההבדל בין מידע לידע ?
למידע, כמידע בלבד, אין שום ערך, אלא אם הוא הובא לשימוש בקונטקסט הנכון, ע"י האדם הנכון ובזמן הנכון, כך שאותו מידע הופך לידע רלוונטי לאותו אדם\ארגון. בהגדרתם מידע הוא אינפורמציה, עובדות, נתונים, דברי הסבר, רעיונות, מסקנות וכו' ו"ידע הוא מידע המצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה" (ויקיפדיה)
דחיסת ידע בלבד באופן שיטחי בלבד אינה מועילה.
אםרצוננו, לנהל את המידע אנו חייבים להצפין אותו בפורמט מסויים, בפלטפורמה מסויימת כדי שהמשתמש יבין באופן מדוייק מה אנו דורשים ממנו, אנו חייבים לרדת לפרטי פרטים כי במקרה זה לא נוכל לעמוד לצידו ולהסביר ל"מה התכוון המשורר"...כי אם לא כן נמצא את עצמינו במצב שמתאר דני סנדרסון בשירו :
"בן דוד שלי רצה לשחות
כדי לצוף קבוע
למד שחיה בהתכתבות
אצל מציל ידוע.
כשנכנס סוף סוף לים,
תוך שניות הוא נעלם.
שניים קפצו אליו מיד
טובעים השניים מן האחד"
אין אפשרות ללמוד וללמד שחיה , נהיגה, רכיבה באופניים - בהתכתבות בלבד. מקצועות מסויימים מחייבים סטאג'- התמחות בפועל.
ולכן, בלמידה המתוקשבת אני חייב לארגן את מקורות המידע בקוד שאפשר לפענח אותו: כותרות על, כותרות משנה, עץ נושאים, הירארכיה - ככל שהכתיבה תהיה ברורה יותר וקלה לפיענוח , והתוכן ממוקד וברור יותר- כך יוכל האדם להפיק את הפעולה הרצויה.
ההגדרה של ידע: "הוצאה לפועל מוצלחת של פתרון"
כי אם זה אינו פתרון מוצלח הרי זה מידע ולא ידע!
הידע עפ"י הגישה המבנית, אינו מגיע ישירות ע"י המידע. אלא הוא מעובד ומשתנה ע"י הלומד.
פתגם סיני עתיק אומר שאין אדם עובר פעמיים באותה דרך באותו נהר. מדוע? כי בכל פעם המסלול שונה, הזרימה שונה, מקום האבנים משתנה ועוד. וכך גם בלמידה המתוקשבת אני מגיעה לרמת ריוז=Reuse -רמת השימוש החוזר- בהשאלה מהעולם האקולוגי, האם בניתי נכון את התהליכים שהתלמיד יוכל לחזור על מה שמישהו אחר עשה. והכי חשוב: להגיע להקשרים משלו, למשמעות חדשה משלו,שיפתח סקרנות ויגיע לתחומי ידע ומידע נוספים ויהפוך את המידע לידע מועיל ומחכים להמשך לימודיו !










