‏הצגת רשומות עם תוויות חדשנות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חדשנות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 15 בפברואר 2011

פוסט סיכום


הגיע הרגע שבו עלי לסכם את תהליך כתיבתי בבלוג. לשם כך, אני מסתכלת על הפוסט הראשון שלי....עוברת בין הפוסטים השונים שכתבתי..ומגיעה לתובנות, אחלק זאת למספר כותרות:
פומביות:
בפוסט הראשון הטריד אותי רעיון הפומביות והחשיפה.אך מעניין הדבר שלאחר שדר' גילה קורץ אפשרה לסטודנטים להסתיר את הבלוג, רבים מאיתנו (ואני בכללם) בחרו להמשיך ולחשוף את הגיגיהם.
מה זה אומר? כיצד אנשים חושפים דעות והגיגים אישיים לעין כל? יתכן שהסיבה נעוצה בכך שהבלוג למעשה תורם להעצמה? לבמה של ערוץ ביטוי עצמי המנוהל ע"י הסטודנט עצמו ולא ע"י המורה.
כעת, לאחר כתיבה של מספר רשומות לא מבוטל, אני יכולה להעיד בברור שהכתיבה אכן תרמה לי להעצמה, לפיתוח תובנות חדשות, לרפלקציה ולחשיבה על על הנלמד ואתגר להתאמץ ולחפש: מאמרים, סרטי וידאו, קטעי עיתונות נוספים התומכים ואו מתנגדים לנושאים שדנתי בהם.
תגובות:
במהלך הרשומות שלי, חשתי בכך שכתבתי את אשר עם ליבי ביד חופשית, עמיתים ואנשים חיצוניים הגיבו לרשומותי, פרט שתרם לאתגר ולאינטראקציה מעניינת חוצה גבולות. היה נעים לראות שדברי מכים גלים גם מעבר למקום לימודי. זכיתי לתגובות מאנשים בולטים בתחום לדוגמא :
דר' דיויד סגלינסקי : מנהל inter America education center- http://www.iec-interamerica.org/
דר' אלון הסגל, או ג'י הורוביץ הידוע בכינוי "יענקל".
תגובות אלו, פשוט חיממו את הלב ואתגרו אותי להמשיך ולכתוב.וכאן המקום לציין את עמיתתי הנאמנה, מיכל שפיז שליוותה את הרשומות והוסיפה נקודת מבט נוספת או חיזקה את דעתי בנושאים השונים.
גם אני הגבתי לכתיבה של עמיתי בבלוגים אחרים, בהזדמנויות שונות ובכך חידדתי את חוש הביקורת שלי לנושאים השנויים במחלוקת והבעתי את עמדתי.
תרומה לתהליך ההוראה:
אני משוכנעת מאד בתרומתו של הבלוג לתהליך החינוכי וכהוכחה לכך, החלטתי ליישמו בהוראתי כמורה לתקשוב. ובכך למעשה, אני סוגרת מעגל מן הפוסט הראשון שלי שבו רשמתי:
"כיצד אני כמורה אוכל להדביק את הקצב המהיר של התחדשות הטכנולוגיה ולקרב אותו לתלמידי באופן פדגוגי, מושכל ובעזרתו ליצור למידה חוויתית ומאתגרת יותר עבורם."
אודה ולא אבוש שתהליך ההטמעה בקרב התלמידים הרכים אינו קל כלל ועיקר (לחלקם זוהי אף התנסות ראשונית עם הדואר האלקטרוני) כפי שכתבתי ברשומה קודמת , הם רגילים לעיתים להעתיק ממקורות אינטרנטיים ולהגיש לכאורה "עבודה מושלמת", למורה שאינו מתוקשב. אך איתי הם עמלים יותר: מציגים מספר מקורות, עורכים סינתזה ביניהם כותבים את דעתם האישית ובהמשך ידרשו גם להגיב לאחרים. וכבכל התחלה חדשה, מחד אני חווה את ההתנגדויות והקשיים אך רואה בהחלט גם פרות בעמלי מאידך. התלמידים נכנסים לשיעור בציפייה ובהתלהבות ואט אט משנים את עמדותיהם . אני מאמינה שהם מתנסים בתהליך חדשני, שונה ומעורר אשר יובילם ויצעידם קדימה בהתפתחותם האינטלקטואלית!
לסיכום,
בסיום דברי, אני מצטטת את דבריו של אלברט איינשטיין:
"לעולם אל תתייחס אל לימודיך כאל חובה, אלא - כאל הזדמנות מעוררת קנאה ללמוד את השפעתו המשחררת של היופי בתחום הרוח, לשם אושרך שלך, ולתועלת הקהילה שבתוכה תעבוד בעתיד!"
אכן, היטיב אנשטיין לדייק ולהגדיר את התחושה האמיתית שחשתי: את היופי שבתחום הרוח, את האושר להיות מקהילה איכותית לומדת ואת תרומתי לקהילת ההוראה והחינוך כפועל יוצא מתחום הלמידה.
ובשורה האחרונה, לא נותר לי אלא להודות לדר' גילה קורץ אשר חשפה אותי לטכנולוגיות שונות ולפדגוגיה העומדת אחריהם!


תגובה מסכמת מהעמיתה המלווה, מיכל שפיז:

 שלומית יקרה שלי!
זכיתי להכיר בת זוג חרוצה, דעתנית, תחרותית במובן החיובי של המילה, נהניתי לקרוא בכל פעם את הפוסטים שלך, סגנון כתיבתך רהוט ובהיר. היה לי העונג להיות עמיתה מלווה וכמובן ושותפה לכתיבת עבודות. כאן המקום להודות לך על התמיכה המתמדת והעידוד, יש אנשים המשפיעים על העולם מעצם קיומם ואת אחת מהן, המשיכי להיות מה שאת.

באהבה ובהערכה גדולה,
מיכל שפיז




יום שלישי, 11 בינואר 2011

הערכת טכנולוגית ה LIVE@EDU

בעבודת הסיכום בקורס של דר' גילה קורץ, "הערכת טכנולגיות ידע" נדרשנו לבחור טכנולוגיה מסויימת עפ"י מודל ה-SECTION של בייטס ופול, 2003:
מערכת ה"live edu" היא סביבה מקוונת בעברית מלאה המאפשרת למורה, תלמיד,מנהל והורה לנהל מידע אישי הוראה ולמידה ברשת וחיונית בשלב הראשון בהתנהלות בית ספר עדכני בסביבה פדגוגית-ארגונית-מקוונת.
היא חלק ממערכת "שער ללמידה" מבית היוצר של (MICROSOFT MLG (microsoft-learning-gateaway ופותח במיוחד עבור מערכת החינוך אשר שמה לה למטרה להפוך את בתי הספר לארגון מודרני ועדכני המנוהל ע"י כלי ארגון ופדגוגיה ארגוניים ובו המורה, התלמיד וכל הקשורים למוסד החינוכי (הורים,משרד החינוך וכו) מנהלים את שגרת היום יום במרחב מקוון אישי וציבורי.
האות (S STUDENTS: מתייחסת לסטודנטים - טכנולוגיה זו אמורה להיות מיושמת בכל רחבי ירושלים :לתלמידי היסודי וחטיבת הביניים.למורים המלמדים בבתי הספר ולהורי התלמידים .
ה S מתייחסת גם ל: דמוגרפית סטודנטים: מורים בבית ספר יסודי מלמדים מגוון של תלמידים ברמות למידה שונות והשימוש ב " edu@ live " מאפשר מבחר גישות ודרכי הוראה על מנת ללמד את מגוון התלמידים,כל אחד בדרכו שלו.
נגישות: הנגישות לסביבה זו הינה קלה, נוחה וללא תשלום. לתלמידים רובם ככולם יש מחשב וחיבור לרשת האינטרנט הן בביה"ס והן בבית והם מתחברים בקלות באמצעות סיסמא לסביבה.
הבדלים בין תלמידים: לתמידים יש העדפות שונות למידה תכנון ההוראה צריך להתחשב בשינויים אלו, סביבה זו מאפשרת הכנסת דיאגרמות , סרטים קוליים וציורים
האות E) EASE OF USE : מתייחסת לקלות השימוש: זוהי סביבה קלה לשימוש , התלמידים מתחברים באמצעות סיסמא מכל מחשב בארץ ובעולם.
האות C) COSTS : גורמי עלות - אמנם זוהי סביבה חינמית המסופקת ע"י חברת מיקרוסופט. אך נדרשת הכשרה למורים , הורים ותלמידים להתמצא בסביבה זו וכיצד לעשות בה שימוש מרבי ומועיל.ההכשרה תינתן באמצעות מדריכים ממשרד החינוך או מדריכים חיצוניים.
האות T) TEACHING : הוראה- הסביבה מאפשרת ניהול מידע אישי וציבורי. מתאפשרת ניהול הוראה, למידה אישית ושיתופיות. לנהל את התקשורת וההוראה בצורה יעילה ביותר בכל ארגון. היא מאפשרת ניהול מרחב עבודה אישי ברשת הכולל: דוא"ל, ניהול מרחבים שיתופיים (סביבות עבודה מקוונות) לפי נושאים הכולל שיתופיות מלאה בין הורים מורים וילדים. עריכה ואפשרות לצפייה בלבד של קבוצות
עבודה הנבחרות מראש וניתנות לעדכון בכל זמן. בנוסף, הקמת אתרים אישיים וציבוריים בקלות ובמהירות, אחסנה, קבלת גישה אישית, ושיתוף למרחבי אחסון ייעודיים של מסמכים ורשומות.שליחה וקבלת התראות לפי בחירה והקשר, יומנים אישיים ועוד.
האותI)  INTERACTIVITY :בוחנת אינטראקציה ושיתוף - סביבה שיתופית זו מאפשרת בהחלט דגשים אלו : דיונים בקבוצות ושיח אישי עם תלמידים ומורים אחרים ועם מומחים וקבוצות בעלי עניין בארץ ובעולם. ניתן לקיים בסביבה דיונים, התייעצות, שיתוף, למידה עצמאית, שיתוף פעולה מרחוק עם ארגון חינוכי אחר בארץ או בחו"ל על מנת לקיים סיעור מוחות, ועוד אינספור אפשרויות כיד הדמיון. שיתוף הפעולה בין המעגלים השונים של ילדים-מורים-הורים-קהילה,יתרום לכל ארגון חינוך הן בתחומים החינוכיים, והן בתחומים החברתיים. באמצעות שיטה המבוססת על קבוצות דינמיות, מתאפשרת לנו בצורה מאוד פשוטה ויעילה להוסיף קבוצות משותפות .
האות O) ORGANIZATIONAL ISSUES :בודקת דרישות ארגוניות:
הדרישות הארגוניות שצריך כדי להשתמש בטכנולוגיה זו הכרת כלי ה office- לצורך כך ידרשו מדריכים אשר ידריכו את המורים ויביאו אותם לקו המשווה בתוכנות אלו.
כמובן,חיבור לאינטרנט, הכניסה נעשית באמצעות האתר http://outlook.com, כל המשתמשים מקבלים live שהוא גם כתובת הדוא"ל שלהם, וסיסמה אשר יאפשרו כניסה בטוחה למערכת.
האות N) NOVELTY :חדשנות
Live @ Edu נחשבת לסביבה חדשנית ודינאמית המשרתת את צרכי הלומדים אשר משתפים פעולה ומתקשרים באופן מקוון. מיקרוסופט מעדכנת באופן סדיר ואינטנסיבי את השירותים בסביבה זו, ובכך מסייעת ומציעה שירותים ופתרונות לתלמידים/סטודנטים ולבוגרים באופן מתמיד מעבר לכיתה ושעות הלימוד הקונבנציונאליות.
האות S) SPEED : מהירות ישום הטכנולוגיה-
המשתמשים אינם צריכים להשקיע את זמנם ללימוד הטכני של הסביבה, זוהי סביבה קלה וידידותית . ומיד עם הכניסה אליה ניתן להעלות חומרי למידה ותוצרים משותפים.

על מעט מיתרונות הסביבה, אפשרויות השיתופיות הגלומות בה וקלות השימוש בה ניתן לבחון בסרטון הבא:








יום שבת, 4 בספטמבר 2010

שנה חדשה!

הנה חלפה עברה לה שנה נוספת ואנו עומדים בפתחה של שנה חדשה .כולנו מלאי סקרנות, תהיות ושאלות: מה תטמון בחובה השנה החדשה?
חלקנו חוזרות משנת שבתון מלאה או חלקית לשנת עבודה רגילה, האם זה יהיה קשה יותר? האם נצליח לעמוד במטלות השונות וברף שהצבנו לעצמנו?
וכיצד נשפיע באמצעות הכלים שרכשנו? האם סגנון ההוראה שלנו ישתפר? יהיה איכותי ומעניין יותר? האם נהווה "סוכני שינוי" במערכת?
ימים יגידו.
היעדים שהצבתי לעצמי השנה:
א. בתחום התשתית הטכנולוגית - לדאוג לציוד ומחשבים נוספים שכן, למרות שיעדיו של משרד החנוך להגיע למחשב אחד לכל עשרה תלמידים - עודנו רחוקים מיעד זה! וכבר יצרתי קשר עם הגורמים המתאימים במנח"י ירושלים- הם הבטיחו לי שאכן יציידו אותנו במחשבים נוספים, אני מקווה שיעמדו בהבטחתם.
ב.בתחום ההוראה- אני מקווה לעודד מורים נוספים לשנות את הגישה המסורתית שלהם, לאמץ גישה חדשנית יותר באמצעות שילוב התקשוב בהוראה בכל המקצועות: אנגלית, מתמטיקה , מדעים ועוד.
שילוב שיובנה על תהליכים של הבניית ידע ותהליכי חשיבה בשיטה הקונסטרוקטיביסטית כמו גם אינטראקציה בין הלומדים ובין המורה.

לא נותר לי, אלא לאחל לכולנו: שנת לימודים טובה ומוצלחת, שנה של למידה והתפתחות , שנת עשייה והתחדשות וכמובן הישגים, יצירתיות וצמיחה כבוד לזולת ושיתוף פעולה.






יום ראשון, 4 ביולי 2010

Somekh, B.(2000) New Technology and Learning: Policy and Practice in the UK, 1980-2010, Education and Information Technologies

במסגרת הקורס של דר' מישר טל התבקשנו לתרגם מאמר של סומק  ולהביע את דעתנו עליו.
המאמר מציג מחקרים עוד משנות השמונים המוקדמות, וראה זה פלא.. אינני רואה שינוי גדול בתובנות, במסקנות ובשאיפות להטמעת המחשב במערכת החינוך.
גם אז כהיום חיפשו דרך לשילוב המחשב בהוראה והגיעו למסקנה שעל המורים לשנות את תפיסתם החינוכית, מחשבתם ודרך לימודם בעקבות המחשב.
באנגליה (1980) האמינו שהמחשב יכול להעלות את רמת ההישגים באופן אינדיוודיאלי ולהעצים את איכות הלימוד, ההיתרון הגדול בכך הינו שכמות גדולה של תלמידים יכולים ללמוד בהוצאות נמוכות.

בשנים אלו אנגליה הפכה להיות המובילה בישום תוכניות לימודים במחשב לצורך ביה"ס.
לדברי סומק, היה ניתן לפתור בעיות מסויימות שנוצרו בעקבות החדרת המחשבים לביה"ס באנגליה, אילו היו נעשים מחקרים בנושא. למרות ההצלחה באנגליה, משרד העבודה לא היה מרוצה מתוצאות התוכניות של בלייר, כי למעשה תוכניות אלו לא הכינו את התלמיד להשתלבות טובה בעבודה.
במרץ 98 הוקם אירגון חדש שהחליף את האירגון הקודם. אירגון זה ערך מחקרים והעשיר את בתי הספר, כולל היסודיים בטכנולוגית המחשבים .
סומק ערכה מחקר בשנים 1984 עד 1990 שהיה משולב במורים ועוזרי מחקר והם השתמשו בשיטה של מחקר מעשי תוך כדי עבודה.
היא השתמשה במכשיר שנקרא quinkeys זהו כלי שיתופי  (כדוגמת הויקי), מכשיר זה נתן לתלמידים אפשרות להוסיף כל אחד את חלקו בסיפור השלם. היא הסיקה מהמחקר: שהיחס בין התלמיד למורה השתנה, וכמו כן, הערכת העבודה השיתופית השתנתה כך שלא היה ניתן לזהות עפ"י כתב היד מי כתב מה? כמו כן האינטראקציה של ארבע ילדים סביב מחשב אחד גרמה לביטול השקט והמשמעת בכיתתה.
ולכן, כאשר מכניסים מחשב לכיתה יש לשנות את הגישה והתפיסות הלימודיות בכיתה כי באמצעות התפיסה הישנה לא ניתן למצות את יתרונות המחשב.סומק טוענת שהטכנולוגיה החדשה יכולה לשנות את התרבות בכיתה ואת שיטת הלימוד הישנה בגלל האפשרות לעבוד עם קבוצות גדולות. עבודה זו דורשת יכולת ניהול. בשיטה הישנה, טוען ג'קסון, שלמורים איכפת מההישגים בלבד, ושהתלמיד יועסק בפעילות כלשהיא. בשיטה הישנה היו עיכובים, הכחשה לערכו של התלמיד והפרעות חברתיות.בשנות השבעים, דואל טען שהתלמידים מיומנים להתמודד עם מטלות המורה ומבצעים מטלות רבות יותר בעזרת המחשב ובעזרת אינטראקציה הדדית. התלמידים הגיעו להשגים גבוהים יותר.
הטכנולוגיה החדשה חייבה את הסטודנט ואת המורה לשנות את דרך עבודתם כדי להפיק תועלת גבוהה יותר מן המחשב.
מסקנות בנושא העבודה השיתופית: קבוצה שבה תלמיד אחד יושב על המקלדת מפיקה תועלת רבה יותר ממספר תלמידים הכותבים על גבי דפים.
ילדים במקומות רבים בעולם יכולים לעבוד על מסמך זהה עקב מהירות העברת הנתונים, -כל תלמיד חש שיש בידו את הבעלות על המאמר וממשיך את עבודתו בהתלהבות.
השיתופיות אינה תלויה בטכנולוגיה, אלא ביחס בין המשתתפים, כאשר ההתייחסות הינה טובה - הטכנולוגיה תסייע ליצירת תוצרים טובים יותר!

באנגליה הפגישו בין שני ילדים משני קצוות גיאוגרפיים שונים, לאחר מכן קישרו ביניהם באמצעות האינטרנט. הם גילו שהיחס והתיקשורת היו טובים יותר לאחר מפגש פנים מול פנים ..
גם בסין- האינטראקציה והתמיכה בין חברי הצוות היו טובים יותר ע"י וידאו קונפרנס-שלתלמידים הייתה אפשרות להכיר זה את זה.
השיתופיות כמובן תלויה בתכנון קפדני של שיטת הלימוד , מערך השיעור, תוצאות ומשוב. תכנון טוב יותר יניב תוצאות טובות יותר.

מקדונלד, אחד מהעוזרים של סומק , השווה את הטכנולוגיה החדשה לסוס טרויאני שהגיע ללא התראה למערכת החינוך ופתאום התגלה שכל מערכת החינוך כולל שיטת הלימוד והאפקטיביות של המלמד צריכים להשתנות. מאחר ורב המורים חשבו שהמחשב הינו כלי עזר ללימוד המחשב אך למעשה הינו יותר מזה.

גם בימינו , בשנת 2010, ישנם השלכות זהות לגבי הטמעת המחשב בכיתה:
 תהליך השינוי מבחינת המורים יצליח באם תיה תמיכה טכנית שותפת וזמינה. בצורה זו תתאפשר הבניה של הידע המקצועי שלהם, הכולל ידע, מיומנויות, תפיסות ודרכי פעולה חדשים המתבטאים בעבודתם המעשית בהוראה. חשוב גם שבביה"ס יהיה מנהל מעורב התומך בחדשנות וקידום הטכנולוגיה,

גם כיום עולה השאלה  האם עשויים המחשבים המוקצבים במסגרות החינוך (בתי ספר וגנים) לעזור בלימוד ולאינטראקציה בין המורים והתלמידים ובין התלמידים לתלמידים אחרים?וכיצד אנו כמורים נוכל להטמיע את המחשב באופן שיישם ויבנה אינטראקציה זו.




יום שבת, 3 באפריל 2010

בלוג חדש

שלום לכם קוראים יקרים!
במסגרת לימודי התבקשנו ליצור בלוג ולפרסם רשומות.
בעבר, פתחתי בלוג אך זה היה בלוג נסיוני למטרת הדרכת מורים ב live edu , בלוג שהיה בילתי מחייב ובילתי רישמי.
אך הבלוג הנוכחי, הינו בלוג פומבי - נקודה המרתיעה קימעא.
מטרות הבלוג לא הובהרו לנו במדוייק, אך אני מניחה שבלוג זה ילווה אותי בתהליך הלמידה שלי.
בעולם שבו הידע אינו נחלת הפרט בלבד והאינטרנט יוצר הון אנושי של ידע אשמח גם אני, לתרום את חלקי הדל..
אשתף אתכם בהגיגים, מחשבות, רעיונות ,נושאים מעניינים בתחום התקשוב והלמידה ודברים נוספים שיתבהרו לי בהמשך.
כמו כן, אשתמש בבלוג זה להתנסות בהעשרת עולם החינוך והלמידה, כיצד אני כמורה אוכל להדביק את הקצב המהיר של התחדשות הטכנולוגיה ולקרב אותו לתלמידי באופן פדגוגי מושכל ובעזרתו ליצור למידה חוויתית ומאתגרת יותר עבורם.
מקווה שאצליח במטרות אלו .
לצורך הבהרה, צפו בסרטון הבא הממחיש את השינוי הגדול שחל בעולם וכיצד אנו-אנשי החינוך,
חייבים לשנות את דרך הוראתנו ולהתאימה לחידושי הטכנולוגיה.אז שיהיה בהצלחה וקריאה מהנה!