סביבה מתוקשבת

בהרצאתו האחרונה של דר' אלון הסגל ניהלנו דיון בנושא הסביבה המתוקשבת.
שימוש בסביבה מתוקשבת מעביר אותנו מעולם המידע לעולם הידע. מהו ההבדל בין מידע לידע ?
למידע, כמידע בלבד, אין שום ערך, אלא אם הוא הובא לשימוש בקונטקסט הנכון, ע"י האדם הנכון ובזמן הנכון, כך שאותו מידע הופך לידע רלוונטי לאותו אדם\ארגון. בהגדרתם מידע הוא אינפורמציה, עובדות, נתונים, דברי הסבר, רעיונות, מסקנות וכו' ו"ידע הוא מידע המצוי ברשותה של ישות בעלת תודעה" (ויקיפדיה)
דחיסת ידע בלבד באופן שיטחי בלבד אינה מועילה.
אםרצוננו, לנהל את המידע אנו חייבים להצפין אותו בפורמט מסויים, בפלטפורמה מסויימת כדי שהמשתמש יבין באופן מדוייק מה אנו דורשים ממנו, אנו חייבים לרדת לפרטי פרטים כי במקרה זה לא נוכל לעמוד לצידו ולהסביר ל"מה התכוון המשורר"...כי אם לא כן נמצא את עצמינו במצב שמתאר דני סנדרסון בשירו  :

"בן דוד שלי רצה לשחות
כדי לצוף קבוע
למד שחיה בהתכתבות
אצל מציל ידוע.
כשנכנס סוף סוף לים,
תוך שניות הוא נעלם.
שניים קפצו אליו מיד
טובעים השניים מן האחד"
אין אפשרות ללמוד וללמד שחיה , נהיגה, רכיבה באופניים - בהתכתבות בלבד. מקצועות מסויימים מחייבים סטאג'- התמחות בפועל.
ולכן, בלמידה המתוקשבת אני חייב לארגן את מקורות המידע בקוד שאפשר לפענח אותו: כותרות על, כותרות משנה, עץ נושאים, הירארכיה - ככל שהכתיבה תהיה ברורה יותר וקלה לפיענוח , והתוכן ממוקד וברור יותר- כך יוכל האדם להפיק את הפעולה הרצויה.
ההגדרה של ידע: "הוצאה לפועל מוצלחת של פתרון"
כי אם זה אינו פתרון מוצלח הרי זה מידע ולא ידע!
הידע עפ"י הגישה המבנית, אינו מגיע ישירות ע"י המידע. אלא הוא מעובד ומשתנה ע"י הלומד.
פתגם סיני עתיק אומר שאין אדם עובר פעמיים באותה דרך באותו נהר. מדוע? כי בכל פעם המסלול שונה, הזרימה שונה, מקום האבנים משתנה ועוד. וכך גם בלמידה המתוקשבת אני מגיעה לרמת ריוז=Reuse -רמת השימוש החוזר- בהשאלה מהעולם האקולוגי, האם בניתי נכון את התהליכים שהתלמיד יוכל לחזור על מה שמישהו אחר עשה. והכי חשוב: להגיע להקשרים משלו, למשמעות חדשה משלו,שיפתח סקרנות ויגיע לתחומי ידע ומידע נוספים ויהפוך את המידע לידע מועיל ומחכים להמשך לימודיו !

הערך המוסף של שיעור מתוקשב לשיעור הרגיל?

מה מוסיף לנו שיעור מתוקשב? במה הינו טוב יותר משיעור רגיל? 
בנושא זה דנו בשיעורו האחרון של דר' אלון הסגל. שיעור מתוקשב שיכול להיות נלמד כשיעור רגיל  ככתבו וכלשונו , אינו טוב יותר! אלא אם כן אנו מתייחסים בבנייתו למטרות הבאות:
1. שימוש בצ'אט סינכרוני קבוצתי- הסביבה המתוקשבת מאפשרת צ'אט קבוצתי סינכרוני. צ'אט מסוג זה לא יתכן בעולם הפיזי מאחר ואנשים אינם יכולים לעקוב בו זמנית לשיחתם של מספר אנשים ולהגיב בו זמנית לכל אחד מהם.
2.חשיבה מסתעפת שאינה לניארית- סוג חשיבה זו אפשרי במחשבתו של אדם מול עצמו אך אינו מתאפשר בין אדם לחבריו. ולכן בסביבה מתוקשב נשים את הדגש על חשיבה מסתעפת שאם לא כן איבדנו את חשיבותה של הסביבה המתוקשבת בנושא זה.
3. תיעוד ושקיפות לאורך זמן- רק בסביבה המתוקשבת ניתן לתעד דברים במלואם אשר יגיעו למספר רב של קוראים ואנשי מקצוע ואשר יהיו שקופים ואמיתיים כראוי!
4. זמן ומקום- הסביבה המתוקשבת מאפשרת אפשרויות תגובה ועבודה ללא מגבלות זמן ומקום , אפשרות הרחבה של אחורה וקדימה בסרגל הזמןן, השוואה ויזואלית במרחב הזמן, ישנה אפשרות להשוות ולהציג אלמנטים רחוקים במרחבים  ובזמנים שונים בניגוד לסביבה הפיזית.
5. יצוגיות = ויזואליאציה- הסביבה המתוקשבת מאופיינת בעושר של גרויים קוליים וויזואליים להמחשה בעזרת: אנימאציות, סימולאציות, סרטונים ועוד.
6.יכולת ניתוח והערכה- הסיבה המתוקשבת מאפשרת לנו להגיע להיקף ענק  של אנשים ומספרים ובאפשרותנו לערוך השוואות , הערכות וניתוחים מדוייקים יותר בעזרתה.ניתן לסקור מליוני אנשים ולהסיק מסקנות מהימנות ותקפות.
7. אפקט הרשת- אפקט יחודי לסביבת הרשת: הפצת מידע מסתעף למקומות ואנשים רבים.מידע זה אפקטיבי, במידה וברצוני להשתמש בו לתועלת הסביבה המתוקשבת לדוגמא, לצורך השוואת אינטלקט בין תרבותי או רמת ידע.
8. דמות נוספת -  second life דמות וירטואלית המאפשרת תקשורת חברתית ועבודה בעולם וירטואלי הדומה לעולם המציאותי.בסביבה זו כל תלמיד בוחר לו דמות עפ"י רצונו והעדפותיו האישיות, במיוחד נשכרים מסביבה זו התלמידים המוגבלים, המיוחדים וחסרי הבטחון העצמי. בעזרתה הם מפתחים" אני נוסף" המאפשר להם להתעלות על מגבלותיהם הפסיים ואו הנפשיים וליצור אינטראקציות עם דמויות נוספות,ושייכות לחברה וקהילה ובנוסף פיתוח הדמיון ותפיסת מרחב.
9.עדכניות-  הסביבה הוירטואלית מאפשרת לנו עידכונים וחדושים עכשויים ועדכניים בזמן אמת הדרושים לנו לצורך הלמידה. כגון: חידושים במדע, תופעות טבע חדשות ועוד .

10.מענה לשונות בין תלמידים-  התלמיד יכול לקבל משימות הערכה אישיות המותאמות לקצב הלמידה שלו ולצרכיו. התלמיד יכול לקבל תמיכה או רמזים (למשל באמצעות מילון, מפות מקוונות, הסבר נוסף), הנגשות לצרכים מיוחדים, כמו: הגדלת פונטים, הקראת טקסטים, או משוב (מיידי או מושהה) על ביצועיו. כמו כן בסביבה מתוקשבת התלמיד יכול להיות מעורב יותר בתהליכי הלמידה וההערכה. ניתן לאפשר לתלמיד להיות "מוביל" הבחינה ולהתאימה לצרכיו מבחינת רמת קושי, קצב קבלת השאלות, השפה הרצויה  והייצוג הרצוי
(Alderson, 2006).
אני בטוחה שקימות מטרות נוספות המבטיחות את ערכה המוסף של הסביבה המתוקשבת על פני הסביבה הלימודית המסורתית ולנו ציבור המורים לא נותר אלא להשתמש בה באופן שישרתו ויקדמו את הלמידה!


 

רשתות חברתיות וחינוך- הרצאתו של דר' אלון הסגל

דר' אלון הסגל ביום 6/10/10 הרצה בנושא הרשתות החברתיות ואפשרויות שילובן בתחום החינוך.
מהי רשת חברתית?
לפי הגדרתו של דר' אברום רותם:
http://avrumrotem.com/avrum-S/reshet_hevratit/
"רשת חברתית היא ביטוי של מהות החברה האנושית המושתתת על קשרים בין אנשים, בה כל פרט הוא קודם כל יצור חברתי וחלק ממרקם חברתי דינמי ומשתנה ללא הרף. בסיס הרשת החברתית הוא קשרים בין האנשים, הנמדדים באופיים, עוצמתם ואופי המידע הזורם ביניהם. הרשת החברתית מתעצבת בתהליך דינמי, גמיש ומשתנה, בדפוסים שונים המשקפים את הצרכים ואופני ההתנהגות של חבריה. תהליך זה עשוי להיות בסיס קבוע של קהילה או להיות ארעי, חולף או משתנה."
קיימות מספר רשתות:
פייסבוק, Twitter ,מייספייס, פליקסטר, דה מרקר , מקושרים ועוד.

בין השאר עסקנו ביתרונות ובחסרונות שבשילוב, המורים העלו טיעונים שונים לכאן ולכאן.
טיעונים לשילוב :
א.אינטראקציה חברתית: גיבוש רעיונות משותפים, למידה שיתופית כערך.
ב. שימוש בטכנולוגיה מגביר למידה.
ג. הרחבת מקורות מידע וכלי חקר.
ד. התלמיד במרכז ולא המורה .
ה. המורה כמנחה ותומך ואינו מהווה מרכז הידע והסמכות.
ו. הרחבת ידע והעצמתו בין תלמידים וצוות המורים.
ז. כי התלמידים שם.
אברום רותם הגדיל לעשות וכתב: "אני ברשת, משמע אני קיים"
לעומת זאת הועלו טיעונים השוללים את השילוב:
א. אין צורך במרחב דיגיטאלי לצורך למידה קונסרקטיביסטית.
ב.  קלות איבוד הדעת
ג. למידה שלילית- כניסה לאתרים ומקומות מסוכנים.
ד. ביטול היחודיות/ איבוד הזהות.
אני אף ציינתי שלשם למידה ברשת על המורה ללמוד כיצד לעבור ממקור הידע והסמכות למורה מנחה , מוביל משתף, עובד בין שוים?כיצד לבחון בדרכי הערכה חילופיות המתאימות לרשת ? אך אלון הסגל טען שאנו יוצאים מנקודת הנחה שמורה יודע דברים אלו ואם לאו עליו ללמוד כך שאין זה מהווה נקודה שלילית.
למעשה,  סביבת ה"לייב אדיו"live@edu שנכנסה בשנה האחרונה למערכת החינוך בירושלים מהווה כעין רשת חברתית של שיתוף והרחבת ידע בין צוות המורים והתלמידים. האם תשתרש סביבה זו במערכת החינוך? הדבר תלוי בנו המורים , עד כמה נעשה בה שימוש ונטמיע אותה בקרב תלמידנו!

אלון הסגל סיים את הרצאתו במשפטים אלו:
"הרשתות החברתיות קיימות ולמה עלינו לעצור אותם? השאלה היא : כיצד אנו אנשי החינוך, בעלי הסמכות נדע להתמודד עם רשתות אלו ולהשתמש בהם ביעילות- וזאת עוצמתנו כמורים!"

הרצאתו של דר' אלון הסגל בירושלים

ד"ר אלון הסגל, מרצה, חוקר ומומחה בתחום שיטות ניהולE-Business, ניהול ידע, הטמעת ותפעול שיטות, טכנולוגיות ורשתות חברתיות של הדור השני והשלישי -הגיע להרצות לרכזי תיקשוב בירושלים.
הוא הזכיר בהרצאתו מספר נושאים:
הטוויטר- מהו הטוויטר?
כפי שהזכרנו בלימודי הטכנולוגיה שלנו, טוויטר הוא שירות מיקרובלוגינג, כלומר זהו אתר שמאפשר לאנשים לכתוב על כל נושא שיעלה על דעתם במגבלות של 140 אותיות וסימנים.
כיצד ניתן לקבץ נתונים בעזרתו? כיצד ניתן לרתום אותו לשרות ההוראה?
הרי גם היום מאחרי גבו של המורה תלמידים שולחים פתקים או יותר נכון שולחים הודעות sms . אז מדוע לא לעשות זאת חוקי בעקבות השיעור... בנושא השיעור...ואז נוצרת אינטראקציה מסוג שונה.
המורה נחשף לתובנות של התלמידים- חשיבה מסוג חדש.
הייתי אומרת בזהירות, שנושא זה עדיין יומרני, חדשני ואינו מפותח דיו במיוחד בירושלים ובחברה הירושלמית המאופיינת בשמרנות...
הוא הזכיר בהרצאתו שעולם הערכים ברשת מתבסס על: סלבריטאות, חכמת המונים וריטינג. כיצד אנו כמורים נוכל להתמודד עם ערכים אלו ולהסב אותם לערכים האמיתיים ?
שאלות רבות ותשובות אין, מבחן המציאות יוכיח.

בסיכום דבריו אמר, שבהוראה יש צורך בתפיסה פדגוגית חדשה, בזאת הוא מצטרף בודאי לדעתו של פרופסור גבי סלומון.
עלינו כמורים, להבין את מקומנו כסמכות אלטרנטיבית ולא כמקור הסמכות וכתוצאה מכך התהליך והפתרונות יהיו שונים!
איננו מסתמכים על ספר לימוד אחד בלבד ושיטת לימוד אחת אלא, כמורה מרובה אינטלגנציות נשתמש במספר ספרים כדי להביע דיעה.
המורה בעידן המחשבים והטכנולוגיה מגיע ממעמד שונה,  של מתן לגיטימציה לחשיבה עצמאית והנחיה ולא כמעביר מידע!